בת שבע כרם

בת שבע כרם
	בת שבע כרם
לידה	1955 (בת 69 בערך); גִּבְעָתַיִם, ישראל
ענף מדעי	גנטיקה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	תיכון חדש; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים (1 באוקטובר 1990); האוניברסיטה העברית בירושלים ;
פרסים והוקרה	פרס א.מ.ת. (2008); פרס יולודן (1993); פרס מייסדי טבע (1996) ;

בת שבע כרם (נולדה ב-1955) היא פרופסור מן המניין במחלקה לגנטיקה, במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, באוניברסיטה העברית. כלת פרס א.מ.ת בגנטיקה לשנת 2008 ופרס יולודן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת שבע כרם היא בת להורים ניצולי שואה שעלו לישראל בצעירותם. כרם נולדה בגבעתיים, גדלה ברמת גן ולמדה בתיכון חדש בתל אביב, בצבא שירתה כקצינת ח"ן ות"ש. עשתה את חוק לימודיה מהתואר הראשון לשלישי באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר ראשון בביולוגיה ומסלול ישיר לדוקטורט בגנטיקה, אותו עשתה בהדרכת הפרופסורים מנשה מרכוס וחיים סידר. עבודת הדוקטורט שלה עסקה במבנה ותפקיד הכרומוזום. שהתה במכון המחקר של בית החולים לילדים בטורונטו בשנים 1987–1990 לצורך השתלמות הבתר-דוקטורט, שם הייתה שותפה לגילוי גן ה-סיסטיק פיברוזיס (CF). בסוף 1990 שבה לישראל, מונתה למרצה בכירה והקימה את קבוצת המחקר שלה במחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית. מונתה לפרופסור מן המניין בשנת 2003.

כיום מכהנת כיו"ר הרשות לתלמידי מחקר, מעורבת בקביעת מדיניות של אתיקה במחקר באוניברסיטאות בישראל, הייתה נשיאת החברה הישראלית לגנטיקה בשנים 2007–2009, כיהנה כראש המחלקה לגנטיקה. הקימה את המרכז הלאומי לאנליזות גנומיות ועומדת בראשו. היא הייתה חברה בוועדות המכונית, העליונה ובועדה של משרד הבריאות לאתיקה במחקר ובקביעת הקוד האתי של מחקר באוניברסיטה. משמשת כאחת העורכות של ה-European Journal of Human Genetics. פעילה בוועדה המדעית של "הכנס השנתי של החברה האירופאית לגנטיקה של האדם" (European Society of Human Gentics).

נוסף למחקר והוראה, פרופ' כרם היא יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לקידום נשים במדע; במסגרת תפקידה יזמה תוכנית פוסט דוקטורט במימון קרן רוטשילד במתכונת Dual-Location, מקדמת גיוס אקטיבי של נשים לסגל האקדמי של המוסד, מקדמת התאמה של תוכניות לימוד וסביבת הלימודים והעבודה התומכת בחיי משפחה, מרכזת ומנתחת נתונים מגדריים מקרב המוסד ויוזמת תוכניות לקידום שוויון מגדרי. זאת בשיתוף ועדת מגדר בת 9 חברים מהסגל האקדמי בראשותה.

בת שבע כרם נשואה לפרופ' איתן כרם, מנהל מחלקת הילדים בהדסה עין כרם, אם לשלוש בנות וסבתא לנכדים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1993 – פרס יולודן עבור הצטיינות במחקר רפואי
1996 – פרס מייסדי טבע על הצטיינות בחקר הגנום האנושי
2004 – פרס אביש פרנקל במדעי החיים
2008 – פרס א.מ.ת בגנטיקה
2009 – פרס החברה האירופית לסיסטיק פיברוזיס (CF).

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה של בת שבע כרם עוסקים בשני תחומים מרכזיים שאינם קשורים זה לזה: האחד הוא חקר מחלות גנטיות, ובאופן ספציפי מחלת הסיסטיק פיברוזיס (CF); השני הוא חוסר יציבות של הגנום בסרטן.

חקר מחלות גנטיות - סיסטיק פיברוזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי גן הסיסטיק פיברוזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת שבע כרם החלה את מחקריה במחלת הסיסטיק פיברוזיס cystic fibrosis ‏ (CF). את המחקר במחלה החלה בבתר-דוקטורט, עת הייתה שותפה לגילוי הגן של ה-CF בספטמבר 1989, שהיה פריצת דרך גדולה במדע. ^[1] ^[2] ^[3] שבוע קודם ב-1 בספטמבר הופיע ^[4] News & Views ב -science, התפרסמו שלושה מאמרים שלה ברצף והפרויקט נבחר כפרויקט העשור בגנטיקה על ידי Science. העיתון- Nature הוציא מפה שמסמנת ציוני דרך (בגנטיקה וגנומיקה), ב-1989 ציון הדרך הוא גילוי גן ה-CF. ^[5]

השפעת הפגמים הגנטיים והשפעתם על תפקודו של הגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרם שבה לישראל ב-1990, שנה אחרי גילוי הגן, והקימה באוניברסיטה העברית את המרכז הגנטי ל-CF. במסגרת מחקריה מצאה את הפגמים הגנטיים שגורמים ל-CF ביהודים וערבים והתחילה לחקור את ההשפעה של הפגמים האלה על תפקוד הגן. היא מצאה שהפגמים של חולי ה-CF בין יהודים וערבים שונים מהעולם, בעולם התגלו למעלה מ-1600 פגמים ואילו בארץ רק כ-20 מתוכם, זאת בגלל המבנה הייחודי של האוכלוסיות היהודית והערבית. באמצעות הזיהוי של הפגמים עורכים היום בדיקות לזיהוי ואיבחון של החולים, בדיקות לזיהוי נשאים (אם הזוגות שניהם נשאים יכולים לאתר עוברים שלוקים במחלה ולעשות הפלה); ועורכים גם הפריה חוץ-גופית (זיהוי עוברים בריאים והחזרתם לרחם האם), טיפול הנפוץ בקרב דתיים ובעלי פוריות נמוכה.

כיוון מחקר אחר של כרם הוא חקר ההשפעה של הפגמים הגנטיים על תפקודו של הגן וניסיון לפתח גישות טיפוליות חדשות שמבוססות על המוטציות. היא מתמקדת בשני סוגים של פגמים בגן ה-CF:

הסוג האחד של פגמים בגנים הוא בתהליך שחבור של אקסונים ואינטרונים. קיימת מוטציה כזו בגן ה-CF שהיא שכיחה בין יהודים. קבוצת המחקר של פרופ כרם מחפשת דרכים או טיפולים שיאפשרו לחולים שנושאים את המוטציה לעודד שיחבור תקין של ה-CF.

הסוג השני של פגמים הוא של מוטציות הגורמות להפסקה מוקדמת ביצירת החלבון המקודד על ידי גן ה-CF. מוטציה זו היא השכיחה ביותר ביהודים אשכנזים, המוטציה מתקיימת באמצע הגן ומסמנת stop לפני ה-stop הרגיל הנמצא בסופו. כרם מחפשת דרכים, שאפשר יהיה לקרוא דרך ה-stop הפגום וליצור בכך חלבון נורמלי. מחקר זה היא עורכת ביחד עם בעלה פרופ איתן כרם. בטיפול במוטציה זו נסרקו מיליוני מולקולות ונמצאה מולקולה בעלת יכולת ל-read through. המחקר נערך בשיתוף עם חברת תרופות מניו ג'רזי (PTC). הם ערכו ניסויים שפורסמו בשני כתבי העת המובילים ברפואה New England Journal of Medicine ^[6] ו-Lancet. ^[7]

כעת החברה נערכת לשלב האחרון ,phase 3 של הניסויים הקליניים, שיערכו במרכזי CF רבים בעולם. ^[8]

חוסר היציבות של הגנום בסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המאפיינים החשובים של גידולים סרטניים ובעיקר הגידולים המוצקים (solid) הוא שהגנים בהם עוברים שינויים רבים, המביאים לחוסר יציבות במבנה הכרומוזומים. כרם חוקרת את התהליך של חוסר היציבות, היא חוקרת אזורים בגנום שלנו שנקראים אזורים שבירים (fragile sites) ואת התפקיד שהם ממלאים בהתפתחות הסרטן. היא בוחנת מה יש באזורים האלה שגורמים להם להיות רגישים לשבירות, מהן תכונותיהם ומאפייניהם. לצורך מחקר זה היא משתמשת בשיטה מיוחדת שמאפשרת להסתכל על תהליכים בתהליך ההכפלה של ה-DNA באמצעות מיקרוסקופ אור (מיקרוסקופ רגיל), לראות סיבים בודדים של DNA ולעקוב אחרי ההכפלה שלהם, במודלים של התפתחות סרטן.

באמצעות מחקרים אלה הצליחה להאיר את השלבים הראשונים בהתפתחותם של גידולים, את הבסיס להתפתחות גידולים שניוניים (גידולים שמתפתחים כתוצאה מהטיפולים עצמם – רדיותרפיה וכימותרפיה) היא הצליחה להבהיר את סוג הרצפים שיש בתוכם ולהאיר באור חדש את הבנת חוסר היציבות הכרומוסומלית בהתפתחות סרטן.

לדבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקרים שלי מנסים לענות על השאלות החשובות בתחום חקר הסרטן. כמו ממה הוא מתחיל ואיך אפשר לחשוב בשלב מוקדם על מניעה מעשית שלו.

^[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט של מעבדתה של בת-שבע כרם
דף חוקר במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן
בת שבע כרם באתר פרס א.מ.ת
פרס הארגון האירופי לסיסטיק פיברוזיס הוענק לפרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית על תרומתה המשמעותית לחקר המחלה, אתר האוניברסיטה העברית, 19 ביולי 2009
בת שבע כרם, טיפול ספציפי חדשני במוטציות פסק (non sense) –ציסטיק פיברוזיס כמודל, הרצאת וידאו, 3 באפריל 2008
בת שבע כרם, אותיות החיים, באתר הארץ, 9 ביוני 2005
מיכל בוקר, הטיפולים הכימותרפיים הניתנים לחולי סרטן עלולים לפגוע בתאים בריאים ולהביא להתפתחות סרטנים חדשים, כך עולה ממחקרה של פרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כיצד למנוע שבירה של דנ"א בתאי סרטן, האוניברסיטה העברית, 6 במאי 2011
אסף שטול-טראורינג, מחקר הדנ"א: באוניברסיטה העברית אוספים את השברים, באתר הארץ, 16 ביולי 2011
בת שבע כרם, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Kerem B, Rommens JM, Buchanan JA, Markiewicz D, Cox TK, Chakravarti A, Buchwald M, Tsui LC. Identification of the cystic fibrosis gene: genetic analysis. Science. 1989;245(4922):1073-1080.
^ Riordan JR, Rommens JM, Kerem B, Alon N, Rozmahel R, Grzelczak Z, Zielenski J, Lok S, Plavsic N, Chou JL, et al. Identification of the cystic fibrosis gene: cloning and characterization of complementary DNA. Science. 1989;245(4922):1066-1073.
^ Rommens JM, Iannuzzi MC, Kerem B, Drumm ML, Melmer G, Dean M, Rozmahel R, Cole JL, Kennedy D, Hidaka N, et al. Identification of the cystic fibrosis gene: chromosome walking and jumping. Science. 1989 Sep 8;245(4922):1059-1065.
^ The cystic fibrosis gene is found JL Marx Science 1 September 1989: 923-925.
^ ציוני דרך בגנטיקה וגנומיקה,
^ Wilschanski M, Yahav Y, Yaacov Y, Blau H, Bentur L, Rivlin J, Aviram M, Bdolah-Abram T, Bebok Z, Shushi L, Kerem B, Kerem E. Gentamicin-induced correction of CFTR function in patients with cystic fibrosis and CFTR stop mutations. N Engl J Med. 2003 Oct 9;349(15):1433-41.
^ .6Kerem E, Hirawat S, Armoni S, Yaakov Y, Shoseyov D, Cohen M, Nissim-Rafinia M, Blau H, Rivlin J, Aviram M, Elfring GL, Northcutt VJ, Miller LL, Kerem B, Wilschanski M, Effectiveness of PTC124 treatment of Cystic Fibrosis causes by nonsense mutations: a prospective phase II trial Lancet. 2008 30;372(9640):719-27.
^ דר' מיכאל וילשנסקי, פרופ' איתן כרם ושושי ערמוני, סיסטיק פיברוזיס: האם אנו בדרך למציאת מרפא למחלה?, ינואר 2009
^ המוסף לשבת, ידיעות אחרונות 9.12.11

[1] Kerem B, Rommens JM, Buchanan JA, Markiewicz D, Cox TK, Chakravarti A, Buchwald M, Tsui LC. Identification of the cystic fibrosis gene: genetic analysis. Science. 1989;245(4922):1073-1080.

[2] Riordan JR, Rommens JM, Kerem B, Alon N, Rozmahel R, Grzelczak Z, Zielenski J, Lok S, Plavsic N, Chou JL, et al. Identification of the cystic fibrosis gene: cloning and characterization of complementary DNA. Science. 1989;245(4922):1066-1073.

[3] Rommens JM, Iannuzzi MC, Kerem B, Drumm ML, Melmer G, Dean M, Rozmahel R, Cole JL, Kennedy D, Hidaka N, et al. Identification of the cystic fibrosis gene: chromosome walking and jumping. Science. 1989 Sep 8;245(4922):1059-1065.

[4] The cystic fibrosis gene is found JL Marx Science 1 September 1989: 923-925.

[5] ציוני דרך בגנטיקה וגנומיקה,

[6] Wilschanski M, Yahav Y, Yaacov Y, Blau H, Bentur L, Rivlin J, Aviram M, Bdolah-Abram T, Bebok Z, Shushi L, Kerem B, Kerem E. Gentamicin-induced correction of CFTR function in patients with cystic fibrosis and CFTR stop mutations. N Engl J Med. 2003 Oct 9;349(15):1433-41.

[7] .6Kerem E, Hirawat S, Armoni S, Yaakov Y, Shoseyov D, Cohen M, Nissim-Rafinia M, Blau H, Rivlin J, Aviram M, Elfring GL, Northcutt VJ, Miller LL, Kerem B, Wilschanski M, Effectiveness of PTC124 treatment of Cystic Fibrosis causes by nonsense mutations: a prospective phase II trial Lancet. 2008 30;372(9640):719-27.

[8] דר' מיכאל וילשנסקי, פרופ' איתן כרם ושושי ערמוני, סיסטיק פיברוזיס: האם אנו בדרך למציאת מרפא למחלה?, ינואר 2009

[9] המוסף לשבת, ידיעות אחרונות 9.12.11

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]