ג'באט צ'ובאנלי
 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1870 איסטנבול, האימפריה העות'מאנית   |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1938 (בגיל 67) איסטנבול, טורקיה  |
| מקום קבורה |
בית העלמין הממלכתי של טורקיה |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית, טורקיה |
| השכלה |
|
| השתייכות |
הצבא העות'מאני הצבא הטורקי |
| תקופת הפעילות |
מ-1891 |
| דרגה |
גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד האזור המבוצר בדרדנלים מפקד הקורפוס ה-14 מפקד הקורפוס ה-15 מפקד הקורפוס ה-14 מפקד הקורפוס ה-7 סגן מפקד הארמייה השביעית מפקד הארמייה השמינית שר המלחמה ראש המטה הכללי מפקד הארמייה השלישית | |
| פעולות ומבצעים | |
  | |
ג'באט צ'ובאנלי (בטורקית: Cevat Çobanlı; 14 בספטמבר 1870 [1] או 1871 – 13 במרץ 1938[2]) היה מפקד צבאי של הצבא העות'מאני, שר המלחמה (Harbiye Nazırı) של האימפריה העות'מאנית וגנרל של הצבא הטורקי שהיה ידוע בכך שגרם הפסדים ימיים גדולים לבעלות הברית במהלך מערכת הדרדנלים שלהם במלחמת העולם הראשונה.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'באט נולד ב-14 בספטמבר 1870 או ב-1871 בסולטנאחמט (איסטנבול, האימפריה העות'מאנית) אמו הייתה אמינה האנים ואביו היה מושיר שאקיר פאשא, ראש המטה של הצבא העות'מאני. משפחתו במקור ממלטיה.
השכלה וקריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון גלאטסראיי, הוא נרשם לאקדמיה הצבאית העות'מאנית (Mekteb-i Fünûn-u Harbiyye-i Şâhâne) ב-1888. הוא סיים את בית הספר כרביעי בכיתתו בשנת 1891 והצטרף לצבא העות'מאני כלוטננט שני בחיל רגלים (Mülâzım-ı Sani).[3] הוא המשיך את לימודיו במכללה הצבאית העות'מאנית (Mekteb-i Erkân-ı Harbiye-i Şâhâne). ב-1892 הועלה לדרגת לוטננט ראשון (Mülâzım-ı Evvel).[3] ב-1894 סיים את לימודיו במכללה הצבאית כקפטן מטה (Erkân-ı Harp Yüzbaşısı) והחל את שירותו במטה הכללי של הארמון (Mayet-i Seniyye Erkân-ı Harbiyesi) כשליש של הסולטאן.[3]
הוא הועלה לדרגת קולונל ב-1900 ולגנרל כוכב אחד ב-1901. הוא הופקד על שיפור ההגנות של אדירנה לאחר כמה פריסות בחו"ל. הוא הפך לגנרל שני כוכבים ב-1906. בשנת 1909, כתוצאה מארגון מחדש של דרגות צבאיות (Tasfiye-i Rütbe Kanunu) הוא הורד בדרגה בשתי דרגות.
מלחמות הבלקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא היה הרמטכ"ל של הארטילריה של ארמיית צ'טלקה כשפרצה מלחמת הבלקן השנייה ב-1913. הוא מונה לפקח בגבול בולגריה. הוא קיבל עיטור הצטיינות בזכות שירותו המצוין.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא מונה למפקד האזור המבוצר צ'אנקלה ב-29 בנובמבר 1914. הוא נחשב לגיבור על גרימת אבדות עצומות לכוחות מדינות ההסכמה במהלך מערכת הדרדנלים. הוא מונה למפקד הקורפוס ה-14 לקראת סוף 1915 והיה מעורב במלחמת החפירות ששלטה בשלב האחרון של אותו עימות. לאחר ההגנה המוצלחת על גליפולי ותבוסתן של בעלות הברית, הוא מונה למפקד הקבוצה של האזור. הוא שירת בקרב גליציה גם כמפקד הקורפוס ה-15. בתום המלחמה שירת בחזית ארץ ישראל.
גלות במלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כיבוש קונסטנטינופול על ידי כוחות מדינות ההסכמה, הוא נעצר על ידי הבריטים במרץ 1920 והוגלה למלטה. לאחר ששוחרר, חזר לטורקיה ב-1922 והצטרף למוסטפא כמאל אטאטורק במלחמת העצמאות הטורקית. הוא פיקד על החזית הג'יזרית נגד הכוחות האנגלו-צרפתיים. על שירותיו במלחמה זכה במדליית העצמאות.
תקופת הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נבחר לפרלמנט ב-1923 מ-Elaziğ בזמן שהיה עדיין חלק מהצבא. הוא ייצג את טורקיה במהלך המשא ומתן הבינלאומי ב-1925 בנוגע למוסול. בסופו של דבר הוא פרש לגמלאות ב-1934 עקב הגבלת גיל.
אחרית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו, הוא התגורר באחוזה שלו ב-Göztepe. הוא נפטר ב-13 במרץ 1938. הוא הובא למנוחות בבית הקברות Sahrayı Cedit. בשנת 1988, הוא הועבר לבית הקברות הממלכתי של אנקרה.
הסופר ג'באט שאקיר קאבאיאצ'לי והציירות עליה ברגר ופחר אל-ניסא זייד היו אחיינו ואחייניותיו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mesut Aydın, Türkiye ve Irak Hudûdu Mes'elesi, Avrasya Stratejik Araştırmalar Merkezi Yayınları, 2001, p. 53.
- ^ T.C. Genelkurmay Harp Tarihi Başkanlığı Yayınları, Türk İstiklâl Harbine Katılan Tümen ve Daha Üst Kademelerdeki Komutanların Biyografileri, Genkurmay Başkanlığı Basımevi, Ankara, 1972, p. 22. (in Turkish)
- ^ 1 2 3 Genelkurmay, Türk İstiklâl Harbine Katılan Tümen ve Daha Üst Kademelerdeki Komutanların Biyografileri, p. 23.