לדלג לתוכן

ג'ון ג'יימס ויליאמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון ג'יימס ויליאמס
John J. Williams
לידה 17 במאי 1904
פרנקפורד, דלאוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בינואר 1988 (בגיל 83)
לואיס, דלאוור, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Millsboro Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית ספר יסודי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
סנאטור אמריקאי
3 בינואר 1947 – 3 בינואר 1949
(שנתיים)
3 בינואר 1949 – 3 בינואר 1951
(שנתיים)
3 בינואר 1951 – 3 בינואר 1953
(שנתיים)
3 בינואר 1953 – 3 בינואר 1955
(שנתיים)
3 בינואר 1955 – 3 בינואר 1957
(שנתיים)
3 בינואר 1957 – 3 בינואר 1959
(שנתיים)
3 בינואר 1959 – 3 בינואר 1961
(שנתיים)
3 בינואר 1961 – 3 בינואר 1963
(שנתיים)
3 בינואר 1963 – 3 בינואר 1965
(שנתיים)
3 בינואר 1965 – 3 בינואר 1967
(שנתיים)
3 בינואר 1967 – 3 בינואר 1969
(שנתיים)
3 בינואר 1969 – 31 בדצמבר 1970
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון ג'יימס ויליאמסאנגלית: John James Williams‏; 17 במאי 190411 בינואר 1988) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי ממילסבורו, דלאוור. הוא היה חבר במפלגה הרפובליקנית וכיהן ארבע קדנציות כסנאטור אמריקאי מדלאוור מ-1947 עד 1970.

ראשית חייו ומשפחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס נולד ב-17 במאי 1904 בחווה ליד פרנקפורד, מחוז סאסקס, דלאוור, והיה התשיעי מתוך אחד עשר ילדים. בשנת 1922, הוא עבר למילסבורו, שם הקים יחד עם אחיו פרסטון את חברת מילסבורו פיד, עסק להזנת בעלי חיים ועופות. ג'ון ויליאמס התחתן עם אלסי סטיל ב-1924; הם נשארו נשואים עד מותו 64 שנים מאוחר יותר. ב-1946 כיהן במועצת העיר מילסבורו.

הסנאט של ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס נבחר לסנאט האמריקני ב-1946, כשהביס את הסנאטור הדמוקרטי האמריקאי ג'יימס מ. טאנל. בקדנציה זו כיהן ברוב הרפובליקני בקונגרס ה-80, אך היה במיעוט בקונגרסים ה-81 וה-82. הוא נבחר לכהונה שנייה ב-1952, כשהוא מביס את הדמוקרטי אלכסיס א. דו פונט בייארד, ושוב כיהן ברוב הרפובליקני בקונגרס ה-83, אך חזר למיעוט בקונגרסים ה-84 וה-85. ויליאמס נבחר לכהונה שלישית ב-1958 ולקדנציה רביעית ב-1964, בשתי הפעמים ניצח את הדמוקרט אלברט נ. קארוול, שבזמן הבחירות ב-1964 היה מושל דלאוור. במהלך הקדנציות הללו כיהן ויליאמס במיעוט הרפובליקני בקונגרסים ה-86 עד ה-91. בסך הכול כיהן במשך 24 שנים, מ-3 בינואר 1947 ועד 31 בדצמבר 1970, אז התפטר ממש לפני תום כהונתו הרביעית. הוא כיהן בתקופת הממשל של נשיאי ארצות הברית הארי ס. טרומן, דווייט ד. אייזנהאואר, ג'ון קנדי, לינדון ב. ג'ונסון וריצ'רד מ. ניקסון. ויליאמס היה הסנאטור האמריקאי הראשון של דלאוור שכיהן ארבע קדנציות.

בסנאט, ויליאמס ביסס את עצמו כמתנגד לבירוקרטיה ממשלתית בזבזנית. בתור חסיד של שווקים חופשיים, הוא התנגד להמשך מדיניותו של הנשיא טרומן למדיניות הניו דיל ומלחמת העולם השנייה. ויליאמס תמך בהורדת מיסים, התנגד להמשך בקרת המחירים, והציע שניתן יהיה לאזן את התקציב הפדרלי על ידי קיצוץ מיליון משרות פדרליות שלדעתו מיותרות לאחר השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה.

מ-1947 עד 1948, ויליאמס פעל להכחדת שחיתות ברשות המיסים, וחשף את הפעילויות הבלתי חוקיות של מאתיים עובדים במשרד האוצר. באוקטובר 1963, בתקופה שבה הנשיא קנדי הרהר בעתידו של סגן הנשיא שלו, לינדון ג'ונסון, ויליאמס חשף שחיתות בלשכתו של עוזר הסנאט האמריקני בובי בייקר, בן חסותו של ג'ונסון. ויליאמס לא חתם על המניפסט הדרומי של 1956,[1] והצביע בעד חוקי זכויות האזרח של 1957,[2][3] 1960,[4] ו-1964,[5] וכן על התיקון ה-24 לחוקת ארצות הברית,[6] חוק זכויות ההצבעה משנת 1965,[7][8] ואישורו של ת'ורגוד מרשל לבית המשפט העליון של ארצות הברית,[9] אך הצביע נגד חוק זכויות האזרח משנת 1968.[10] ויליאמס היה ההצבעה ה-67 המובהקת בעד סיום הפיליבסטר של חוק זכויות האזרח משנת 1964, מה שהוביל את מייק מנספילד להכריז על "זהו זה!".[11] ב-1967, ויליאמס עזר להביס את ההצעה לשינוי הכלל שהיה מחסל את הפיליבסטר, כלי שהועיל לו מאוד בחשיפת פסולת ממשלתית והתנהלות לא נכונה. בשנת 1968, ללא יכולת להביס את העלאת המס שהציע הנשיא ג'ונסון, ויליאמס עבד עם הסנאטור האמריקני הדמוקרטי ג'ורג' סמאטרס מפלורידה כדי לקצץ בו זמנית בהוצאות הפדרליות ב-60 מיליארד דולר.

ויליאמס, כמו גם עמיתו בסנאט פרסקוט בוש מקונטיקט, נחשבו כשותפים אפשריים למועמד הרפובליקני לנשיאות דודווייט ד. אייזנהאואר-1952, אך הוציא את עצמו מהשיקול. הוא גם נחשב למועמד למרות מטעם הרפובליקנים ב-1964 וכמחליף אפשרי של ספירו אגניו כאשר התפטר כסגן נשיא ארצות הברית ב-1973. ויליאמס היה נציג בוועידות הלאומיות הרפובליקניות בשנים 1948 ו-1956.

ב-1965 החל ויליאמס ללחוץ על חוק שיקבע גיל פרישה חובה של 65 לכל נבחרי הציבור. אף על פי שפרישת חובה מעולם לא חוקקה, ויליאמס הכריז ב-1969 שהוא לא יבקש כהונה חמישית בסנאט האמריקני. ב-31 בדצמבר 1970, הוא התפטר מהסנאט ממש לפני תום כהונתו, מה שאפשר לבן טיפוחיו, הרפובליקני הטרי, ויליאם רות', לקבל ותק נוסף במעמד החדש שלו של סנאטורים אמריקאים.

בספטמבר 1966, ויליאמס תקף את התוכנית נגד האינפלציה של ממשל ג'ונסון כ"גישה חלקית" לנושא גדול יותר ותמך בהעלאת מס של חמישה אחוזים, כמו גם בקונגרס לחידוש תפקיד מנהיגותי בנושא חקיקת "תרופות הכרחיות כדי למנוע קריסה פיננסית שעלולה לבלוע אותנו".[12]

מוות ומורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס מת ב-11 בינואר 1988 בבית חולים בלוז, דלאוור ונקבר בבית הקברות מילסבורו, במילסבורו. הוא היה חבר בכנסייה המתודיסטית, הבונים החופשיים והשרינרים. במהלך הקריירה שלו בסנאט האמריקני, ויליאמס כונה "חוקר הזאב הבודד", "כלב השמירה של משרד האוצר", "ג'ון הישר", "מר יושרה", ולרוב, "המצפון של הסנאט". הקטע של כביש 24 של דלאוור בין מילסבורו למידוויי נקרא לכבודו הכביש המהיר של ג'ון ג'יי ויליאמס.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון ג'יימס ויליאמס בוויקישיתוף

ג'ון ג'יימס ויליאמס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Senate – March 12, 1956" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 102 (4): 4459–4461. נבדק ב-12 באפריל 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "Senate – August 7, 1957" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 103 (10): 13900. נבדק ב-18 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ "Senate – August 29, 1957" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 103 (12): 16478. נבדק ב-18 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "Senate – April 8, 1960" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 106 (6): 7810–7811. נבדק ב-18 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ "Senate – June 19, 1964" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 110 (11): 14511. נבדק ב-18 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ "Senate – March 27, 1962" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 108 (4): 5105. נבדק ב-18 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ "Senate – May 26, 1965" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 111 (2): 11752. נבדק ב-18 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Senate – August 4, 1965" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 111 (14): 19378. נבדק ב-18 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Senate – August 30, 1967" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 113 (18): 24656. נבדק ב-5 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Senate – March 11, 1968" (PDF). Congressional Record. U.S. Government Printing Office. 114 (5): 5992. נבדק ב-18 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "Civil Rights Filibuster Ended". נבדק ב-2022-05-11.
  12. ^ "Piecemeal approach". The Bulletin. 14 בספטמבר 1966. {{cite news}}: (עזרה)