ג'ו-און (סדרת סרטים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוגו הסדרה ביפנית

ג'ו-אוןיפנית: 呪怨 - "הקללה המתחדשת" או "הטינה") היא סדרת סרטי אימה יפנית (אנ') שנוצרה על ידי טאקאשי שימיזו (אנ'). הסדרה החלה בשנת 1998 עם יציאתם שני הסרטים הקצרים "קאטאסומי ו-4444444444 (אנ')". שימיזו החל את דרכו בבית הספר לקולנוע בטוקיו, תחת הדרכתו של הבמאי קיושי קורוסאווה (אנ'). קורוסאווה עזר לשימיזו לפתח את סדרת הסרטים.

עלילת הסרטים עוסקת בקללה שנולדה בבית ברובע נרימה (אנ') שבטוקיו, יפן כאשר גבר בשם טאקאו סא'אקי (אנ') שוכנע שאשתו, קיאקו סא'אקי מנהלת רומן עם גבר אחר. בעקבות זאת, טאקאו רוצח את קיאקו על ידי שבירת המפרקת שלה ודקירתה. על פי עלילת הסרטים, כאשר אדם מת תחת זעם רב, רגשותיו משאירים מעין "כתם" על מקום המוות ויוצרים עליו קללה הגורמת לרוחות המתים להתגשם בעום הגשמי בתור אונריו (רוח נקמנית). לאחר מותה של קיאקו, היא מתגשמת מחדש כרוח נקמנית ורוצחת את בנה, טושיו ואת בעלה טאקאו. מאז, כל אדם שייכנס לבית המשפחה או ישהה סמוך לאדם שנכח בבית, יקולל על ידי הקללה וימצא את מותו על ידי הרוחות. בכך, הקללה מסוגלת להתפשט מעבר לגבולות הבית כמעין נגיף.

הסדרה כוללת בתוכה 13 סרטים, ארבעה עיבודים אמריקאיים, משחק וידאו וסדרת טלוויזיה.[1]

מחזה שמבוסס על סדרת הסרטים עלה לאוויר באוגוסט 2023.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימיזו ציין בראיון שההשראה לעלילה נובעת מפחד שהיה לו כילד מרקדני בוטו שצבעו את גופן העירום בלבן. שימיזו פחד מהופעתם ולכן החליט "לצבוע את הרוחות שלו בלבן". בנוסף, שימיזו ציין שבתקופתו, חלה עליה במקרי אלימות במשפחה ביפן ואלו שימשו עבורו השראה.[3]

הכותרת של סדרת הסרטים מתורגמת למשפט "קללת הטינה", קללה שנוצרת בעקבות טינה שהקורבן נטן כלפי מישהו או משהו. שני הסרטים הראשונים בסדרה שוחררו על גבי קלטות וידאו (אנ') וצברו פופולריות מפה לאוזן. שני הסרטים צולמו במשך תשעה ימים והציגו שילוב בין בית רדוף רוחות לרוח יפנית מסורתית (אונריו) מהפולקלור היפני.

למרות הקשיים התקציביים, שימיזו קיבל ביקורות מהללות על שימוש בחלל צר במטרה ליצור תחושת מתח ופחד. בזמנו, שימיזו היה בין הבודדים שהציגו את הרוחות על המסך, בשעה שיוצרים אחרים העדיפו לרמוז על קיומם של רוחות בסרטים שלהם. מבקרים ציינו שהגישה המינימליסטית ששימיזו נקט (בעקבות העדר תקציב) נתן המון מקום לפיתוח העלילה וליצירת תחושת חוסר נוחות בקרב הצופים. מעטות הסצינות בסרטים שמציגות דם ואלימות גרפית.[3]

לאחר הצלחת שני הסרטים ובמקביל, ההצלחה של הסרט "רינגו", קורוסאווה וכותב נוסף בשם הירושי טאקאשי עזרו לשימיזו לפתח סרט המשך בכיכובן של מאגומי אוקינה (אנ') וטאקאקו פוג'י (אנ'). הסרט, שנקרא בשם "ג'ו-און: הטינה" שוחרר ב-18 באוקטובר 2002 לבתי הקולנוע וזכה בביקורות מהללות. סרט המשך בשם "ג'ו-און: הטינה 2" שוחרר ב־23 באוגוסט 2003.

בעקבות הצלחת הסרט "הצלצול" בארצות הברית, החל גל הפקת עיבודים אמריקאיים לסרטי אימה יפניים ובשנת 2004, יצא הסרט "הטינה". שימיזו עצמו ביים את הסרט והשחקנית הראשית הייתה שרה מישל גלר.[4] הסרט קיבל ביקורות מעורבות, אך כן הכניס כסף רב.[5] הצלחת הסרט פתחה אפשרות לייצר סדרת עיבודים אמריקאים לסדרה, מתוכם הסרטים "הטינה 2", "הטינה 3" ו-"הטינה (2020)". הסרט הראשון שואב השראה מהסרטים "ג'ו-און: הקללה" ו-"ג'ו-און: הטינה" בזמן ששאר הסרטים הם בעלי עלילה מקורית, אם כי גם הסרט השני שואב במידת מה השראה מחלק מסרטי הסדרה המקורית.

כחלק מחגיגות העשור לצאת הסדרה, נוצרו שני סרטי "ספין אוף" בשם "ג'ו-און: רוח לבנה" ו-"ג'ו-און: רוח שחורה". שני הסרטים הוקרנו במקביל בבתי הקולנוע ביפן בשנת 2009. הסרטים עוסקים גם הם בקללות, אבל לא קשורה לקללה של משפחת סא'אקי.

עבור חגיגות ה-15 שנה לצאת הסדרה, נוצר אתחול לסדרה בשם "ג'ו-און: תחילתו של הסוף", ששאב השראה מהסרט האמריקאי "הטינה 2". הסרט מציג סיפור מקור חדש לקללה ובשונה מסרטים קודמים, דמותו של טושיו סא'אקי היא דמות האנטגוניסט המרכזית וקיאקו היא דמות אנטגוניסט משנית. סרט המשך בשם "ג'ו-און: הקללה האחרונה" יצא בשנת 2015. שימיזו עצמו לא לקח חלק ביצירת שני סרטים אלו.

בשנת 2016 שוחרר סרט שמשלב בין דמותה של סאדאקו יאמאמורה (האנטגוניסט בסרטי "רינגו") לדמותה של קיאקו סא'אקי. הסרט נקרא בשם "סאדאקו נגד קיאקו" והוא שוחרר ב-18 ביוני 2016.

סדרת טלוויזיה בשם "הטינה: בראשית" עלתה בשירות הזרמת המדיה נטפליקס בשנת 2020. סדרה זו מתעסקת בקללה אחרת שלא קשורה למשפחת סא'אקי.[6]

רשימת הסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי ספין אוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קרוסאובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הטינה: בראשית (סדרת טלוויזיה)

סדרת טלוויזיה בשם "הטינה: בראשית" עלתה לרשת הזרמת המדיה נטפליקס בשנת 2020.[7] בדומה לסרטים, עלילת הסדרה היא לא ליניארית ומתמקדת בקללה שנוצרה כאשר גבר מעורער בנפשו אנס אישה וכלא אותה בעליית הגג בביתו. האישה נכנסה להריון ומתה בלידה, אך התגשמה מחדש כרוח נקמנית שהורגת את כל מי שנכנס לבית.

קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביפן, נוצרו חוברות קומיקס המספרות את עלילת סרטי "הטינה" ו-"הטינה 2" האמריקאיים בהוצאת Kadokawa Shoten ביפן ודארק הורס קומיקס בארצות הברית. החוברות שוחררו בשנים 2003 ו-2015.

בנוסף, חוברות מנגה שמספרות את עלילות הסרטים היפניים שוחררו ביפן.

משחק וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הטינה (משחק וידאו)

בשנת 2009 שוחרר משחק וידאו בשם "ג'ו-און: סימולטור של בית רדוף" עבור קונסולת ה-WII.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט Rotten Tomatoes Metacritic
ג'ו-און: הקללה 64% (14 ביקורות)[8] -
ג'ו-און: הטינה 80% (5 ביקורות)[9] 48 (22 ביקורות)[10]
ג'ו-און: הטינה 2 56% (97 ביקורות)[11] -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 『呪怨 -終わりの始まり-』公式サイト, 『呪怨 -終わりの始まり-』公式サイト || 全国大ヒット絶叫中! (ביפנית)
  2. ^ 呪怨 THE LIVE, https (ביפנית)
  3. ^ 1 2 Ju-On: The Interview | Asian Film Article | NeoMag.co.uk, web.archive.org, ‏2013-11-09
  4. ^ The Grudge - An Interview with Sam Rami and Rob Tappert, www.dvdtalk.com
  5. ^ The Grudge - Box Office Mojo, Box Office Mojo
  6. ^ Netflix's JU-ON: Origins Live-Action Horror Series Debuts Worldwide on July 3, Anime News Network, ‏2023-09-08 (באנגלית)
  7. ^ Michael Kennedy, Everything We Know About Ju-On: Origins, ScreenRant, ‏2020-05-31 (באנגלית)
  8. ^ Ju-on: The Curse - Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com (באנגלית)
  9. ^ Ju-on: The Grudge - Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com, ‏2004-07-23 (באנגלית)
  10. ^ Ju-on: The Grudge, נבדק ב-2023-09-08
  11. ^ Ju-on: The Grudge 2 - Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com, ‏2019-10-21 (באנגלית)