ג'יפתליק (אזור)

ג'יפתליק

נוף בבקעה
מידע כללי
סוג	בקעה
על שם	נחל תרצה
נתונים ומידות
גובה	175 מ'
אורך	6.5 ק"מ
רוחב	2.5 ק"מ
שטח	13.5 קמ"ר
עומק	140 מ'
מיקום
מדינה
מיקום	בקעת הירדן
עיירות	משואה, גדי
נתיבי מים	נחל תרצה
קואורדינטות	32°08′16″N 35°29′25″E
(למפת צפון השומרון מוגדלת)   ג'יפתליק (למפת צפון השומרון רגילה)   ג'יפתליק (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ג'יפתליק (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ג'יפתליק

ג'יפתליק (נכתב גם ג'פתליק; בטורקית: Çiftlik – צִ'פְתְליכּ) הוא אזור בבקעת הירדן, שהיה בבעלות הסולטאן עבדול חמיד השני. שם האזור נובע מהמונח ג'יפתליק/צ'יפטליק , שבדיני המקרקעין באימפריה העות'מאנית, אשר ציין סוג של קרקע בבעלות המדינה.

הבקעה שימשה אתר התיישבות עוד מהתקופה הכלקוליתית בגלל אדמתו הפוריה. קיימת לה חשיבות ביטחונית, בהיותה מקשרת בין מעבר הירדן בגשר אדם לבין אזור שכם.

היסטוריה

התקופה הע'ותמאנית

בשנות ה-70 של המאה ה-19 רכש הסולטאן עבדול חמיד השני אדמות בשטח 381,771 דונם (כ-382 קמ"ר) משני צדי הירדן, מיריחו ועד בית שאן. חלקו הדרומי נקרא ג'יפתליק יריחו, וחלקו הצפוני, שכונה ג'יפתליק בית שאן.

בשנת 1882 ביקש שמואל שולמאן, אמן וסופר סת"ם מצפת, להקים יישוב על אדמות הג'יפתליק בעמק הירדן. הוא נפגש בקושטא עם הסולטאן, כמזכיר ועד חלוצי יסוד המעלה, והציע לו לקרוא למקום "עיר חמדה" על שם הסולטאן. שולמן קיבל את הסכמתו העקרונית של הסולטאן בתנאי שיימצאו 500 משפחות שיהיו מוכנות להתיישב ביישוב החדש. הוא חזר לארץ ישראל והדפיס חוברת המספרת על תוכניתו, אך לא נמצאו 500 משפחות והתוכנית נגנזה.

בשנת 1905 ניסה זלמן דוד ליבונטין, מנהל בנק אפ"ק ביפו, לחדש את התוכנית. תוכניתו הייתה לחכור את אדמות הג'יפטליק ל-99 שנה ולישב עליהן 500 משפחות, וזאת במסגרת תוכנית נרחבת להתיישבות יהודית בבקעת הירדן משני צידיה עד אזור יריחו וכן שיט בים המלח. בסופו של דבר נפסלה התוכנית בידי ההנהגה הציונית בראשות דוד וולפסון, אשר חששה מן ההיקף הגדול והשאפתני של התוכנית, מן ההשקעה הכספית הגדולה שהייתה כרוכה בה וכן מן העובדה שאפשרות ביצועה נשענה על הצורך במתן שוחד בסכומים גדולים לרשיד ביי, המושל הטורקי של ירושלים.

ב-1908 בעקבות מרד הטורקים הצעירים הולאמו האדמות מרשות הסולטאן ונרשמו כקרקעות מדינה.

המנדט הבריטי

בתחילת השלטון הבריטי בארץ ישראל היה על השלטונות להחליט מה לעשות באדמות הבקעה. ב-1921 נמסרו רוב הקרקעות ממערב לירדן לבעלותם של ערבים תושבי טובאס, בית דג'ן ושכם, שטענו כי האדמה הייתה שייכת להם קודם שעברה לידי השלטון העות'מאני. שטחי הג'יפתליק ממזרח לירדן נמסרו לאמיר עבדאללה.

ב-1940 החלו הבריטים, לתכנן הקמת מבנה משטרה באזור, תוך התבססות על מבנה הממשל העות'מאני שהיה קיים במקום. רשויות התכנון הכינו כ-3 חלופות לפי דגם של תחנה כפרית (2nd Class Police Station). בניין משטרת הג'יפתליק הושלם ב-1941 ושימשה את המשטרה הבריטית עד לסיום המנדט. משטרת הג'יפתליק הייתה חלק משורה של משטרות שהקימו הבריטים לאורך גבולם המזרחי שכללו גם את משטרת צמח, משטרת טובאס ומשטרת יריחו.

לפי תוכנית החלוקה, התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, השטח נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר משליטה בריטית לירדנית, כחלק מהגדה המערבית. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמה באזור תחנת ניסיונות חקלאית ירדנית. בתקופה זו צומצם השטח הנקרא בשם ג'יפתליק – לחלקו שבבקעה בלבד.

שלטון ישראל

במלחמת ששת הימים נכבש האזור, בחלקו שממערב לנהר הירדן, על ידי צה"ל, ועבר לשליטת ישראל. באזור הוקמו היאחזויות הנח"ל ארגמן (בשנת 1968) ומשואה (בשנת 1969), שאוזרחו לאחר שנים אחדות. באזור שוכנת גם העיירה הפלסטינית פארעה אל-ג'יפתליק. בנובמבר 1967 פשטו חיילי צה"ל על העיירה גרשו את התושבים והרסו חלק מהמבנים ואת התשתית החקלאית (משאבות מים וציוד חקלאי). זאת מאחר שהאזור שימש ציר כניסה למחבלים שחדרו מירדן לישראל. המשפחות משכם בעלי האחוזות במקום, פנו לצה"ל בדרישה לקבל פיצויים על ההרס. תחילה הכיר צה"ל בזכאותם לפיצוי, אחר כך חזר בו והם הגישו תביעה על סך 24 מיליון ל"י ועתירה לבג"ץ. בשנות ה-70 הותר לתושבים לחזור ליישוב. חלק מהתושבים במקום הם בדואים, שחלקם גורשו מהנגב בשנות ה-50. לדברי מנהל רשות המים, גיורא שחם, באזור מתרחשות גניבות מים רבות על ידי תושבי האזור.

גלריה

• 
  דרך בבקעה
• 
  נוף בבקעה
• 
  הקצה הצפוני של הבקעה
• 
  מחנה גדי, בבקעה
• 
  מושב משואה, בקצה הבקעה

ראו גם

• משטרת הג'יפתליק
• משואה (מושב)

לקריאה נוספת

• דרור זאבי, מדיניות צמד השוורים (היסטוריה של האזור ומקור השם ג'יפתליק), טבע וארץ חוברת 257, יוני 1993

קישורים חיצוניים

• צמד שדה, מתוך ויקיטקסט

מדיה וקבצים בנושא ג'יפתליק בוויקישיתוף

• זאב וילנאי, חמידיה, דבר, 1 באוגוסט 1939