העצרת הכללית של האומות המאוחדות

העצרת הכללית של האומות המאוחדות
United Nations General Assembly

נשיא ברזיל לולה דה סילבה נואם בפני העצרת בשבוע רמי הדרג, ספטמבר 2025
מדינה
משרד ראשי	מטה האומות המאוחדות
מיקום מטה הארגון	מטה האומות המאוחדות, ניו יורק, ארצות הברית
יושב ראש	Dennis Francis
תקופת הפעילות	1945–הווה (כ־81 שנים)
מוטו	UNGA
un.org/ga

העצרת הכללית של האומות המאוחדות היא אחד מששת הגופים העיקריים של ארגון האומות המאוחדות. העצרת מתכנסת מדי שנה, והיא היחידה מבין גופי האו"ם שכל המדינות החברות באומות המאוחדות, חברות גם בה. מטרתה לשמש פורום לדיון ולקביעת תוכניות בשאלות בין-לאומיות בנושאי השלום, הכלכלה וזכויות האדם. העצרת יכולה ליזום מחקרים, להציע הצעות, להציע ולאשר כללי משפט בין-לאומי פומבי, לעודד שמירה על זכויות האדם, ולקדם פעילויות כלכליות, חברתיות, תרבותיות וחינוכיות.

מבנה

העצרת הכללית של האו"ם מתכנסת מדי שנה למושב החל מיום שלישי השלישי בחודש ספטמבר ועד אמצע דצמבר. נשיא העצרת הכללית של האומות המאוחדות נבחר בראשית כל מושב. נשיא העצרת ה-79 הוא פילמון יאנג מקמרון.

המושב הראשון של העצרת התכנס ב-10 בינואר 1946 באולם המרכזי בווסטמינסטר שבלונדון ונכחו בה 51 נציגים. באותה ישיבה התקבלה "החלטה מס' 1" בה הוחלט על הקמת ועדה לאנרגיה אטומית של הארגון. דו"ח ראשון של הוועדה הוגש בשנת 1947 ואושר בהחלטה 20 של מועצת הביטחון של האו"ם.

רוב החלטות העצרת מתקבלות ברוב רגיל. בשביל החלטות העצרת בשאלות הנוגעות לשלום וביטחון, בחירת חברות לארגונים השונים של האו"ם, קבלת חברים חדשים או הוצאתן מן הארגון, ענייני תקציב, נדרש רוב של שני שלישים מחברי העצרת. למעט בהחלטות בעניין תקציב, החלטות העצרת אינן מחייבות.

החל משנות ה־80 של המאה ה־20 הפכה העצרת לפורום העיקרי לדיון בין מדינות מתועשות למדינות מתפתחות, בשל הכוח היחסי של המדינות המתפתחות בעצרת. למעלה משני שלישים מבין 193 החברות בעצרות הן מדינות מתפתחות, אשר העצרת היא כלי הלחץ העיקרי וכמעט היחיד שלהן במשא ומתן עם המדינות המתועשות.

בניין העצרת הכללית של האומות המאוחדות

ישיבות סדירות

עצרת האו"ם מתכנסת מדי שנה לדיון פתיחה המתקיים ביום שלישי השלישי של ספטמבר, ותקופת הדיונים נמשכת עד לספטמבר הבא. המפגשים מתקיימים במטה האומות המאוחדות בניו יורק, אלא אם כן הוחלט אחרת. רוב ההחלטות מתקבלות במושב החורף של עצרת האו"ם, מספטמבר ועד סוף דצמבר. תקופה זו היא תקופת העבודה המשמעותית ביותר של עצרת האו"ם, והיא כוללת את האספה הכללית ואת עיקר עבודתן של שש הוועדות הראשיות, בהן ועדת הכלכלה, הוועדה החברתית, הומניטרית ותרבותית, הוועדה המיוחדת לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה וועדת המשפט. בתקופה השנייה, מינואר עד ספטמבר, מתקיימים דיונים בנושאים ספציפיים, וכן התייעצויות ופגישות של קבוצות עבודה.

שבוע ראשי הדרג (High Leval week)

שבוע רמי הדרג הוא הכינוי לשבוע הראשון של מושב העצרת הכללית של האומות המאוחדות, הנפתח מדי שנה ספטמבר במטה האו"ם בניו יורק. בשבוע זה מתכנסים בניו יורק ראשי מדינות, ראשי ממשלות ושרי החוץ מרחבי העולם, והוא נחשב לאירוע הדיפלומטי הבכיר ביותר בלוח השנה של הארגון.

השבוע נפתח ב"דיון הכללי" (General Debate), שבו מנהיגי המדינות החברות נואמים בזה אחר זה בפני מליאת העצרת. לפי מסורת שנמשכת משנת 1955, נשיא ברזיל הוא הנואם הראשון, ואחריו נשיא ארצות הברית כמארחת הכינוס. לאחריהם עולים לדוכן נציגי יתר המדינות, לרוב ראשי המדינה או שרי החוץ.

במקביל לנאומים הרשמיים, מתקיימות במהלך השבוע פגישות בילטרליות ורב־צדדיות בין מנהיגים, מפגשי פסגה, וכן אירועים וכנסים ייעודיים בנושאים כגון שלום וביטחון בינלאומי, שינוי אקלים, פיתוח בר־קיימא, בריאות עולמית ומשברים הומניטריים.

המנהיגים מתארחים בבתי מלון מרכזיים במנהטן, שבהם נערכים מפגשים סגורים ודיונים דיפלומטיים בלתי־פורמליים. כמו כן, מתקיימות פגישות רבות במשרדי נציגויות הקבע של המדינות החברות לאו״ם, הממוקמות אף הן בעיר ניו יורק. שבוע זה נחשב לבמה מרכזית בה מדינות מבקשות להציג את מדיניותן ואת סדר היום שלהן בפני הקהילה הבינלאומית. שבוע רמי־הדרג מושך סיקור תקשורתי בינלאומי רחב היקף, בשל נאומי המנהיגים, ההצהרות המדיניות, ולעיתים גם בשל אירועים יוצאי דופן כגון מפגשים בין יריבים פוליטיים או הכרזות על יוזמות בינלאומיות חדשות.

ישיבות מיוחדות

לובי בניין העצרת

העצרת הכללית של האו"ם מתכנסת לישיבות מיוחדות על פי דרישת מועצת הביטחון, בקשת רוב המדינות החברות, או בקשת מדינה אחת הזוכה לתמיכת הרוב. הישיבה המיוחדת הראשונה בתולדות הארגון התקיימה בשנת 1947, ומאז התגבשה מסורת על פיה נציג ברזיל הוא הנואם הראשון בכל ישיבה כזו, וזאת בעקבות פתיחת הישיבה הראשונה על ידי ראש המשלחת הברזילאית דאז, אוסוולדו אראניה. נקודת מפנה משמעותית בדינמיקה של הארגון התרחשה בשנת 1950 עם קבלת החלטת "מתאחדים למען השלום", המאפשרת לעצרת לעקוף את זכות הווטו של חברה קבועה במועצת הביטחון, ברוב של שני שלישים, ולהמליץ על פעולות אופרטיביות, כולל צבאיות, במקרים של הפרת השלום העולמי.

במהלך השנים נערכו 11 ישיבות מיוחדות, אשר נחלקו בין אירועים חגיגיים לבין דיונים דחופים במשברים בינלאומיים. שלוש ישיבות הוקדשו לציוני דרך היסטוריים של הארגון: יובל ה-50 בשנת 1995, "פסגת המילניום" בשנת 2000 שבה נקבעו יעדי פיתוח עד 2015, וישיבת ה-60 בשנת 2005 שעסקה ברפורמות שהציע המזכ"ל קופי אנאן. לעומת זאת, שש ישיבות התמקדו בסכסוך הישראלי-ערבי, ביניהן דיונים על החלת החוק הישראלי ברמת הגולן ב-1982 ומצב הפלסטינים במזרח ירושלים. הישיבה המיוחדת האחרונה נפתחה בפברואר 2022 בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, לאחר שרוסיה השתמשה בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון כדי למנוע החלטת גינוי נגדה.

רפורמות

ב-21 במרץ 2005 הגיש המזכיר הכללי של האומות המאוחדות קופי אנאן דו"ח המבקר את החלטות העצרת הכללית, אשר בשל הרצון להגיע לקונצנזוס רחב ככל האפשר פונות למכנה המשותף הנמוך ביותר, והחלטותיו למעשה ריקות מתוכן. לדבריו, על העצרת לעסוק בנושאים נקודתיים ומגמתיים ולא בנושאים כלליים ורחבים. אנאן המליץ על שינוי מבנה הוועדות של האו"ם על מנת לייעל את הוועדות, ובין היתר לצמצם את עלותן.

ראו גם

• האומות המאוחדות
• מועצת הביטחון של האומות המאוחדות
• המזכיר הכללי של האומות המאוחדות
• החלטה של העצרת הכללית של האו"ם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא העצרת הכללית של האומות המאוחדות בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות (באנגלית)
• מאמרו של קופי אנאן – חיזוקה של העצרת הכללית
• צ'אבס קילל, ערפאת הביא אקדח. עצרת האו"ם חוזרת, באתר ynet, 19 בספטמבר 2016
• העצרת הכללית של האומות המאוחדות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• האומות המאוחדות, האסיפה הכללית, דף שער בספרייה הלאומית