משואה (מושב)

משואה
Masua 001.jpg
בית הוועד של משואה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-256 מטר
תאריך ייסוד 1969
תנועה מיישבת העובד הציוני
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 263 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎46.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
9 מתוך 10

מַשּׂוּאָה היא התנחלות ומושב שיתופי השייך לארגון יישובי העובד הציוני ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב נמצא בבקעת נחל תרצה סמוך למפגשו עם בקעת הירדן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב עלה לקרקע ב-1 בינואר 1970 כהיאחזות נח"ל[3] שאויש בידי גרעין דתי[4][5]. בקיץ 1971 הושלם קידוח מים עבור ההיאחזות[6].

המקום אוזרח במאי 1974 בידי גרעין של העובד הציוני והפך למושב[7][8]. לקראת האזרוח הכשירה הקרן הקיימת את הקרקע ומשרד השיכון הקים 33 יחידות דיור[9]. שטח המושב היה כ-4000 דונם ויועד בעיקר לגידול ירקות[10], מטעים וגידול תרנגולי הודו[11]. בשנת 1979 צבר המושב חובות כבדים. התושבים התלוננו שהאדמות שהוקצו להם באיכות גרועה וכי אספקת המים והחשמל אינה יציבה[12]. מצב זה נמשך לאורך שנות ה-80[13]. לאורך השנים המושב ניסה לגייס מתיישבים נוספים[14]. בשנת 1980 הוסב אתר ההיאחזות לבית הספר האזורי[15].

בשנות ה-90, במסגרת הסדר חובות המושבים ובעקבות "חוק גל" נמחקו רוב חובות המושב[16].

בשנת 1999 בנתה חברת מקורות מאגר מים למושב[17].

כיום (2015) מתגוררות במושב כ-65 משפחות.

באביב 2019 שוב החל המושב לסבול ממשבר חמור, בעקבות מחסור במים, עקב שילוב של תשתיות מים וחשמל ירודות שגורמות להפסקות חשמל ולתקלות שאיבה, ובנוסף צמצום של מכסות המים[18].

מקור שם הישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של המושב ניתן לו על-שם המשואות שהיו מדליקים בימי בית שני לציון ראש חודש ומועדים על פסגת קרן סרטבה הסמוכה[19].

אתרים בקרבת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משואה בוויקישיתוף
  • משואה, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ משואה - היאחזות נח"ל רביעית בבקעת-הירדן, מעריב, 2 בינואר 1970
  4. ^ נורית ארד, אורגות בנחל משואה, דבר, 28 בספטמבר 1970; המשך
  5. ^ מסע בבקעה, דבר, 10 באוקטובר 1971
  6. ^ הושלמו קידוחי מים בשביל ארגמן ומשואה, דבר, 8 באוגוסט 1971
  7. ^ משואה תעלה על הקרקע בחודש מאי, דבר, 28 במרץ 1974
  8. ^ יוסף וקסמן, מתיישבים עם ילדיהם קיבלו לידם, מעריב, 15 במאי 1974
  9. ^ כ-5,500 דונם קרקע יוכשרו בבקעת הירדן, דבר, 4 באפריל 1974
  10. ^ יוסף ולטר, האחזויות הנח"ל משואה וקליה, מעריב, 10 באפריל 1974
  11. ^ יוקם מושב בהיאחזות משואה, דבר, 10 במאי 1974
  12. ^ סגירת המים לשבוע - הקש ששבר הגב לאנשי משואה, מעריב, 15 ביולי 1979
  13. ^ הגירעון עולה על 100 מליון ל"י, מעריב, 3 באוגוסט 1979
    מנחם גולן, אש דועכת במשואה, מעריב, 24 בדצמבר 1982
    אבינעם בר יוסף, 35 משפחות משואה חסמו, מעריב, 9 במאי 1986
  14. ^ משואה קולט משפחות, מעריב, 16 בפברואר 1979
    מושב משואה, מעריב, 10 באוגוסט 1979
    מושב משואה, דבר, 30 בנובמבר 1979
    מושב משואה קולט זוגות צעירים, מעריב, 6 באפריל 1984
    קולט משפחות עם ילדים, מעריב, 28 בפברואר 1986
  15. ^ יוסף אחימאיר, הקשר הצרפתי בבקעת הירדן, מעריב, 14 בדצמבר 1980
  16. ^ עמירם כהן, מנהלת הסדר המושבים: חובות המגזר המושבי - 22.9 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2011
  17. ^ דוד חיון, ‏דנישא בונה 2 בריכות מים בבקעת הירדן ובשומרון, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
  18. ^ אלישע בן קימון, מגדלי הפלפלים בבקעת הירדן במשבר: "נמצאים במצב חירום", באתר ynet, 25 במאי 2019
  19. ^ יואב קווה, האיש מן הבקעה, באתר הארץ, 9 במאי 2008