משואה (מושב)
 בית הוועד של משואה | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -251 מטר |
| תאריך ייסוד | 1969 |
| השתייכות ארגונית | העובד הציוני |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 481 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 448 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +10.8% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   משואה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
7 מתוך 10 |
מַשּׂוּאָה היא התנחלות ומושב שיתופי השייך לארגון יישובי העובד הציוני ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב נמצא בבקעת נחל תרצה סמוך למפגשו עם בקעת הירדן, למרגלות הר הסרטבה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב עלה לקרקע ב-1 בינואר 1970 כהיאחזות נח"ל[4] שאויש בידי גרעין דתי[5][6]. בקיץ 1971 הושלם קידוח מים עבור ההיאחזות[7].
המקום אוזרח במאי 1974 בידי גרעין של העובד הציוני והפך למושב[8][9]. לקראת האזרוח הכשירה הקרן הקיימת את הקרקע ומשרד השיכון הקים 33 יחידות דיור[10]. שטח המושב היה כ-4000 דונם ויועד בעיקר לגידול ירקות[11], מטעים וגידול תרנגולי הודו[12]. בשנת 1979 צבר המושב חובות כבדים. התושבים התלוננו שהאדמות שהוקצו להם באיכות גרועה וכי אספקת המים והחשמל אינה יציבה[13]. מצב זה נמשך לאורך שנות ה-80[14]. לאורך השנים המושב ניסה לגייס מתיישבים נוספים[15]. בשנת 1980 הוסב אתר ההיאחזות לבית הספר האזורי[16].
בשנות ה-90, במסגרת הסדר חובות המושבים ובעקבות "חוק גל" נמחקו רוב חובות המושב[17].
בשנת 1999 בנתה חברת מקורות מאגר מים למושב[18].
באביב 2019 פקד את המושב משבר חמור, בעקבות מחסור במים, עקב שילוב של תשתיות מים וחשמל ירודות שגורמות להפסקות חשמל ולתקלות שאיבה, ובנוסף צמצום של מכסות המים[19].
באפריל 2026 הוחלט כי המושב יורחב דרמטית עם אישורם של מעל 500 יחידות דיור חדשות בו במיקום שבו שכן בעבר מחנה גדי.[20]
מקור שם הישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של המושב ניתן לו על-שם המשואות שהיו מדליקים על פסגת קרן סרטבה הסמוכה להודעה על קידוש החודש בימי בית שני[21].
אתרים בקרבת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדריון (סרטבה) - הר דמוי חרוט המתנשא מעל עמק הירדן התחתון, כשלושה ק"מ דרומית למושב. בראש ההר ממוקם מבצר האלכסנדריון שנבנה בשנת 90 לפנה"ס בידי אלכסנדר ינאי
- תל אל-מזר - אתר ארכאולוגי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משואה(הקישור אינו פעיל), באתר מועצה אזורית בקעת הירדן
- משואה, באתר תיירות בקעת הירדן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ משואה - היאחזות נח"ל רביעית בבקעת-הירדן, מעריב, 2 בינואר 1970
- ↑ נורית ארד, אורגות בנחל משואה, דבר, 28 בספטמבר 1970; המשך
- ↑ מסע בבקעה, דבר, 10 באוקטובר 1971
- ↑ הושלמו קידוחי מים בשביל ארגמן ומשואה, דבר, 8 באוגוסט 1971
- ↑ משואה תעלה על הקרקע בחודש מאי, דבר, 28 במרץ 1974
- ↑ יוסף וקסמן, מתיישבים עם ילדיהם קיבלו לידם, מעריב, 15 במאי 1974
- ↑ כ-5,500 דונם קרקע יוכשרו בבקעת הירדן, דבר, 4 באפריל 1974
- ↑ יוסף ולטר, האחזויות הנח"ל משואה וקליה, מעריב, 10 באפריל 1974
- ↑ יוקם מושב בהיאחזות משואה, דבר, 10 במאי 1974
- ↑ סגירת המים לשבוע - הקש ששבר הגב לאנשי משואה, מעריב, 15 ביולי 1979
- ↑ הגירעון עולה על 100 מליון ל"י, מעריב, 3 באוגוסט 1979
מנחם גולן, אש דועכת במשואה, מעריב, 24 בדצמבר 1982
אבינעם בר יוסף, 35 משפחות משואה חסמו, מעריב, 9 במאי 1986 - ↑ משואה קולט משפחות, מעריב, 16 בפברואר 1979
מושב משואה, מעריב, 10 באוגוסט 1979
מושב משואה, דבר, 30 בנובמבר 1979
מושב משואה קולט זוגות צעירים, מעריב, 6 באפריל 1984
קולט משפחות עם ילדים, מעריב, 28 בפברואר 1986 - ↑ יוסף אחימאיר, הקשר הצרפתי בבקעת הירדן, מעריב, 14 בדצמבר 1980
- ↑ עמירם כהן, מנהלת הסדר המושבים: חובות המגזר המושבי - 22.9 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 28 באפריל 2011
- ↑ דוד חיון, דנישא בונה 2 בריכות מים בבקעת הירדן ובשומרון, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
- ↑ אלישע בן קימון, מגדלי הפלפלים בבקעת הירדן במשבר: "נמצאים במצב חירום", באתר ynet, 25 במאי 2019
- ↑ שלום עכשיו אישור מתן תוקף להתנחלות שא-נור כחלק מקידום 643 יח"ד בגדה המערבית, באתר peacenow.org.il
- ↑ משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב', משנה ד'; יואב קווה, האיש מן הבקעה, באתר הארץ, 9 במאי 2008
| ||||||||||||||
