משואה (מושב)
 בית הוועד של משואה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -256 מטר |
| תאריך ייסוד | 1969 |
| תנועה מיישבת | העובד הציוני |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 297 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 12.9% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   משואה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
מַשּׂוּאָה היא התנחלות ומושב שיתופי השייך לארגון יישובי העובד הציוני ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב נמצא בבקעת נחל תרצה סמוך למפגשו עם בקעת הירדן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב עלה לקרקע ב-1 בינואר 1970 כהיאחזות נח"ל[3] שאויש בידי גרעין דתי[4][5]. בקיץ 1971 הושלם קידוח מים עבור ההיאחזות[6].
המקום אוזרח במאי 1974 בידי גרעין של העובד הציוני והפך למושב[7][8]. לקראת האזרוח הכשירה הקרן הקיימת את הקרקע ומשרד השיכון הקים 33 יחידות דיור[9]. שטח המושב היה כ-4000 דונם ויועד בעיקר לגידול ירקות[10], מטעים וגידול תרנגולי הודו[11]. בשנת 1979 צבר המושב חובות כבדים. התושבים התלוננו שהאדמות שהוקצו להם באיכות גרועה וכי אספקת המים והחשמל אינה יציבה[12]. מצב זה נמשך לאורך שנות ה-80[13]. לאורך השנים המושב ניסה לגייס מתיישבים נוספים[14]. בשנת 1980 הוסב אתר ההיאחזות לבית הספר האזורי[15].
בשנות ה-90, במסגרת הסדר חובות המושבים ובעקבות "חוק גל" נמחקו רוב חובות המושב[16].
בשנת 1999 בנתה חברת מקורות מאגר מים למושב[17].
כיום (2015) מתגוררות במושב כ-65 משפחות.
באביב 2019 שוב החל המושב לסבול ממשבר חמור, בעקבות מחסור במים, עקב שילוב של תשתיות מים וחשמל ירודות שגורמות להפסקות חשמל ולתקלות שאיבה, ובנוסף צמצום של מכסות המים[18].
ב-2021 פורסם שהיישוב הוא היישוב הישראלי שצמח בקצב השני הכי מהיר ביהודה ושומרון לאחר מבואות יריחו עם למעלה מ-46% אחוזי גידול אוכלוסייה.
מקור שם הישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו של המושב ניתן לו על-שם המשואות שהיו מדליקים בימי בית שני לציון ראש חודש ומועדים על פסגת קרן סרטבה הסמוכה[19].
אתרים בקרבת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדריון (סרטבה) - הר דמוי חרוט המתנשא מעל עמק הירדן התחתון, כ-3 דרומית ליישוב. בראש ההר ממוקם מבצר האלכסנדריון שנבנה בשנת 90 לפנה"ס בידי אלכסנדר ינאי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משואה, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ משואה - היאחזות נח"ל רביעית בבקעת-הירדן, מעריב, 2 בינואר 1970
- ^ נורית ארד, אורגות בנחל משואה, דבר, 28 בספטמבר 1970; המשך
- ^ מסע בבקעה, דבר, 10 באוקטובר 1971
- ^ הושלמו קידוחי מים בשביל ארגמן ומשואה, דבר, 8 באוגוסט 1971
- ^ משואה תעלה על הקרקע בחודש מאי, דבר, 28 במרץ 1974
- ^ יוסף וקסמן, מתיישבים עם ילדיהם קיבלו לידם, מעריב, 15 במאי 1974
- ^ כ-5,500 דונם קרקע יוכשרו בבקעת הירדן, דבר, 4 באפריל 1974
- ^ יוסף ולטר, האחזויות הנח"ל משואה וקליה, מעריב, 10 באפריל 1974
- ^ יוקם מושב בהיאחזות משואה, דבר, 10 במאי 1974
- ^ סגירת המים לשבוע - הקש ששבר הגב לאנשי משואה, מעריב, 15 ביולי 1979
- ^ הגירעון עולה על 100 מליון ל"י, מעריב, 3 באוגוסט 1979
מנחם גולן, אש דועכת במשואה, מעריב, 24 בדצמבר 1982
אבינעם בר יוסף, 35 משפחות משואה חסמו, מעריב, 9 במאי 1986 - ^ משואה קולט משפחות, מעריב, 16 בפברואר 1979
מושב משואה, מעריב, 10 באוגוסט 1979
מושב משואה, דבר, 30 בנובמבר 1979
מושב משואה קולט זוגות צעירים, מעריב, 6 באפריל 1984
קולט משפחות עם ילדים, מעריב, 28 בפברואר 1986 - ^ יוסף אחימאיר, הקשר הצרפתי בבקעת הירדן, מעריב, 14 בדצמבר 1980
- ^ עמירם כהן, מנהלת הסדר המושבים: חובות המגזר המושבי - 22.9 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 28 באפריל 2011
- ^ דוד חיון, דנישא בונה 2 בריכות מים בבקעת הירדן ובשומרון, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
- ^ אלישע בן קימון, מגדלי הפלפלים בבקעת הירדן במשבר: "נמצאים במצב חירום", באתר ynet, 25 במאי 2019
- ^ יואב קווה, האיש מן הבקעה, באתר הארץ, 9 במאי 2008
| ||||||||||||||
