ג'לל באייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'לל באייר
Mahmut Celâl Bayar
לידה 16 במאי 1883
האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוגוסט 1986 (בגיל 103)
איסטנבול, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מחוז בורסה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית (טורקיה, 1946), מפלגת העם הרפובליקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Reşide Bayar עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא טורקיה ה־3
27 במאי 1950 – 27 במאי 1960
(10 שנים)
ראש ממשלת טורקיה
1 בנובמבר 1937 – 11 בנובמבר 1938
(שנה)
11 בנובמבר 1938 – 25 בינואר 1939
(10 שבועות ו־6 ימים)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (12 ביוני 1954)
  • אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מהמוט ג'לל באייר (טורקית Mahmut Celâl Bayar;‏ 16 במאי 188322 באוגוסט 1986) היה מדינאי וכלכלן טורקי, ראש ממשלת טורקיה מ-1937 עד 1939 ונשיאה השלישי מ-1950 עד 1960.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באייר נולד בכפר סמוך לבורסה ואביו היה מורה מפלובדיב בבולגריה. הוא הצטרף למועצת האיחוד והקידמה במטרה להשיב את החוקה העות'מאנית לתוקפה. הוא עבר להתגורר באיזמיר וריכז את פעילות המפלגה בעיר. עם תחילתה של מלחמת יוון–טורקיה והפלישה היוונית לאיזמיר ב-1919 הוא השתתף בארגונה של ההתנגדות ליוונים תחת השם הבדוי גליפ הוג'ה (Galip Hoca). בסוף 1919 הוא נבחר לפרלמנט העות'מאני הרביעי והאחרון, ולאחר פיזורו ב-1920 עבר לאנקרה והצטרף לתנועה הלאומית הטורקית. הוא היה חבר באספה הלאומית הגדולה של טורקיה מטעם העיר בורסה ושימש בה כשר הכלכלה. באייר היה יועץ למשלחת הטורקית בדיוני ועדת לוזאן שניסחה את הסכם לוזאן ב-1923, ולאחר מכן כיהן באספה הלאומית כנציג העיר איזמיר. באייר היה מייסדו של "בנק העבודה" הטורקי (İş Bank), הבנק הפרטי הראשון במדינה, ב-26 באוגוסט 1924, ושימש כמנכ"ל הבנק עד 1932.

ב-25 באוקטובר 1937, מונה באייר כראש ממשלת טורקיה על ידי הנשיא מוסטפא כמאל אטאטורק. באייר כיהן בשתי כהונות רצופות בתפקיד זה, אך לאור חילוקי דעות בינו לבין נשיא טורקיה השני איסמט אינני אשר תפס את מקומו של אטאטורק לאחר מותו, סיים באייר את תפקידו ב-25 בינואר 1939. ב-7 בינואר 1946 ייסדו באייר ואחרים את המפלגה הדמוקרטית (Demokrat Parti), ובאייר היה ליושב ראש המפלגה. בבחירות שנערכו ב-1950 ניצחה מפלגתו, והוא היה לנשיא טורקיה. הוא שימש כנשיא המדינה משך עשר שנים, עד שהצבא תפס את השלטון ב-27 במאי 1960. באייר, ראש ממשלתו מנדרס ואחרים נעצרו ונשפטו ב-1961. מנדרס ושני אחרים נדונו למוות והוצאו להורג. באייר נדון למאסר עולם וב-1964 הוא שוחרר מהכלא בשל בריאותו הירודה. בנובמבר 1975 הותר לבאייר לחזור לחיים הפוליטיים והוא הוזמן להיות חבר הסנאט מכוח היותו נשיא הרפובליקה לשעבר, אך הוא סירב. הוא נפטר באיסטנבול ב-1986 בגיל 103.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'לל באייר בוויקישיתוף