המפלגה הדמוקרטית (טורקיה, 1946)

המפלגה הדמוקרטית
Demokrat Parti
מדינה	טורקיה
מייסד	ג'לל באייר
מנהיגים	אדנאן מנדרס
תקופת הפעילות	1946–1961 (כ־15 שנים)
אידאולוגיות	שמרנות,פופוליזם
מטה	אנקרה
מיקום במפה הפוליטית	מרכז-ימין

כרזת תעמולה מ-1950: כף יד המסמנת "די", לוגו המפלגה הדמוקרטית, והכיתוב "העם אומר מספיק!"

המפלגה הדמוקרטית (בטורקית Demokrat Parti) הייתה מפלגה ימנית מתונה שפעלה בטורקיה בין השנים 1946–1961.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה נוסדה על ידי ג'לל באייר, אדנאן מנדרס ואחרים לקראת מערכת הבחירות שהתקיימה בטורקיה ב-1946, ואשר היו הבחירות הראשונות בתולדות המדינה שבהן השתתפה יותר ממפלגה אחת. המפלגה הדמוקרטית הייתה למפלגה הראשונה בתולדותיה של טורקיה אשר הוכרה כחוקית לאורך זמן ואשר היוותה משקל נגד ויריב של ממש למפלגת העם הרפובליקאית. מצע המפלגה הדמוקרטית היה מתון משל יריבתה, אך היא תמכה בעקרונות הכמליזם של חילון המדינה והפיכתה למערבית.

בבחירות שהתקיימו ב-1946 נותרה מפלגת העם הרפובליקאית בשלטון הודות לחוק הטופס הכללי, שקבע כי כל המנדטים באזור בחירה יזקפו לזכות המפלגה הזוכה ברוב הקולות באותו אזור; ארבע שנים מאוחר יותר, בבחירות שערכו ב-14 במאי 1950, הביסה המפלגה הדמוקרטית את מפלגת העם הרפובליקאית תוך שהיא זוכה ב-53.3% מסך קולות הבוחרים, ואלה תורגמו לפי החוק ל-408 מ-550 המושבים באספה הלאומית הגדולה של טורקיה. ב-22 במאי 1950 היה מנהיג המפלגה, ג'לל באייר לנשיא טורקיה ואדנאן מנדרס לראש ממשלתה.

המפלגה הדמוקרטית נותרה בשלטון במשך עשר שנים. למרות הפתיחות והסובלנות שגילה מנדרס בעניינים מסוימים, הוא לא סבל ביקורת והחמיר את מגבלות הצנזורה על העיתונות וכן התנכל ליריביו הפוליטיים. גורמים צבאיים שחששו לגורלם של עקרונות הכמליזם ולמורשת אטאטורק, תפסו את השלטון ב-27 במאי 1960. מנדרס, באייר ואחרים נעצרו והמפלגה פוזרה ב-29 בספטמבר 1960 וקיומה נאסר.

ממשיכות דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת הצדק שקמה ב-1961 והתקיימה עד ההפיכה הצבאית השלישית במדינה, בספטמבר 1980, נחשבה לממשיכת דרכה של המפלגה הדמוקרטית^[1]. בשנת 1983 הוקמה מפלגת הדרך הנכונה שנחשבה גם היא לממשיכת המפלגה הדמוקרטית. ב-27 במאי 2007 שינתה מפלגת הדרך הנכונה את שמה ל"מפלגה הדמוקרטית".

ב-1992 יסד בנו של מנדרס, מפלגה בשם "המפלגה הדמוקרטית" שפעלה עד שהבן נפגע בתאונת דרכים שנתיים לאחר מכן. מפלגה זו לא זכתה לתמיכה של ממש בקרב הציבור.