ג'ק סוויגרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ק סוויגרט
John L. Swigert Jr.
Jack Swigert.jpg
לידה 30 באוגוסט 1931
דנבר, קולורדו
פטירה 27 בדצמבר 1982 (בגיל 51)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, קצין, טייס חלל, טייס, מהנדס אווירונאוטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-6 החדש של קולורדו
2 בנובמבר 1982 זכה בבחירות – לא הספיק לכהן
→ המחוז רק הוקם
דניאל שייפר ←
אסטרונאוט
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
עיסוק בעבר טייס קרב בחיל האוויר האמריקאי
בחירה לטייס חלל 1966
פרישה 1977
דרגה קפטן בחיל האוויר האמריקאי
שהייה בחלל 5 ימים, 22 שעות ו-54 דקות[1]
ביוגרפיה בנאס"א ג'ק סוויגרט באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
אפולו 13
Apollo 13-insignia.png
עיטורים
מדליית השירות המצטיין של נאס"א מדליית החירות הנשיאותית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון לאונרד "ג'ק" סוויגרט הבן (באנגלית: John Leonard "Jack" Swigert Jr., ‏ 30 באוגוסט 193127 בדצמבר 1982) היה טייס ניסוי אמריקאי, מכונאי ומהנדס אווירונאוטיקה בחיל האוויר האמריקאי, ואסטרונאוט מטעם נאס"א. הוא היה אחד מעשרים וארבעה האסטרונאוטים שטסו לירח, וטס לירח במסגרת אפולו 13.

לאחר שעזב את נאס"א, הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז 6 החדש של קולורדו, אבל מת לפני שהושבע.

בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון לאונרד סוויגרט הבן נולד ב-30 באוגוסט 1931 בדנוור, קולורדו להורים ג'ון לאונרד האב ווירג'יניה סוויגרט. אביו של סוויגרט היה רופא עיניים. בגיל 14, הוקסם סוויגרט מעולם התעופה בעקבות מראה המטוסים הממריאים משדה קומבס הסמוך, סוויגרט הצעיר היה נחוש להיות יותר מצופה. הוא החל לעבוד בחלוקת עיתונים כדי להרוויח כסף לשיעורי טיסה, ובגיל 16 כבר היה בעל רישיון טיסה אזרחי.[2] הוא היה חבר בתנועת הצופים של אמריקה והגיע לדרגת מחלקה שנייה.[3]

סוויגרט קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות מאוניברסיטת קולורדו ב -1953, שם גם שיחק כדורגל בקבוצה המקומית. מאוחר יותר הוא קיבל תואר שני במדעים בהנדסת אווירונאוטיקה מהמכון הפוליטכני של רנסלאר (קמפוס הרטפורד) ב -1965, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת הרטפורד ב -1967. כמו כן, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד של המכללה האמריקנית הבינלאומית בשנת 1970, ותואר דוקטור לשם כבוד במשפטים מאוניברסיטת ווסטן סטייט בשנת 1970, ודוקטורט לשם כבוד במדע מאוניברסיטת ווסט מישיגן בשנת 1970.

בחיל האוויר האמריקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויגרט, מימין, עם המתקן המאולתר כדי להתאים את המערכת לסילוק פחמן דו-חמצני של תא הפיקוד (שהיה מרובע) עם הרכיב המתאים מרכב הנחיתה הירחי שהיה עגול

לאחר סיום לימודיו בשנת 1953, הצטרף סוויגרט לחיל האוויר האמריקני. עם סיום קורס טיס לטייסי קרב והכשרת מערכות נשק בבסיס חיל האוויר נליס, בנבדה, הוא הוצב כטייס קרב ביפן ובקוריאה.  ב-1953 מטוסו התרסק לתוך יחידת מכ"ם על מסלול תעופה קוריאני והתלקח בלהבות. הוא יצא מהתאונה עם פציעות קלות.[4]

לאחר שסיים את שירותו בחיל האוויר, שירת כטייס קרב במסצ'וסטס (1957-1960) ובמשמר הלאומי של קונטיקט (1960-1965). סוויגרט היה טייס ניסוי עבור חברת נורת' אמריקן אוויאיישן וגם עבור חברת פראט אנד ויטני, מ 1957 עד 1964.[5] הוא צבר למעלה מ-7,200 שעות טיסה, מתוכם 5,725 שעות טיסה על מטוסי סילון.

השירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויגרט בתקבל לכיתת האסטרונאוטים ה-5 של נאס"א באפריל 1966. הוא שימש בצוות התמיכה הקרקעי של טיסת אפולו 7.[5]

אפולו 13[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפולו 13
ג'ק סוויגרט מדווח: "יוסטון, הייתה לנו בעיה כאן".
ג'ק סוויגרט בזמן לבישת החליפה לקראת שיגור אפולו 13

סוויגרט היה אחד משלושה אסטרונאוטים על משלחת אפולו 13 ששוגרה ב-11 באפריל 1970. בתחילה היה חלק מצוות הגיבוי של המשימה, אולם הוחלט שהוא מחליף את האסטרונאוט קן מטינגלי שלושה ימים לפני השיגור, כיוון שהצוות העיקרי נחשף לאדמת מהאסטרונאוט צ'ארלס דיוק ומטינגלי היה היחיד שלא היה מחוסן. נאס"א לא רצתה להסתכן במחלה במהלך הטיסה. (מטינגלי לא חלה לבסוף וסייע בתפעול הקרקעי במהלך הטיסה).[5]

המשימה הייתה לנחות על הירח בפעם השלישית, אך התפוצצות במיכל במיכל החמצן במודול השירות של החללית הביאה להפסקת המשימה ואילץ את הצוות לבצע אלתורים שונים במטרה לחזור אל כדור הארץ בשלום. סוויגרט היה האסטרונאוט ששלח את ההודעה הדרמטית "יוסטון, יש לנו בעיה כאן" ("Houston, we've had a problem here").[6] הכרזה שאושרה על ידי מפקד הטיסה ג'ים לוול. סוויגרט, יחד עם האסטרונאוטים לוול ופרד הייז, הצליחו לחזור בשלום לכדור הארץ ב-17 באפריל 1970 לאחר כ-5 ימים, 22 שעות ו-54 דקות. לצוות הוענקה מדליית החירות הנשיאותית יום לאחר מכן, על ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון.[7]

אפולו-סויוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויגרט היה מיועד להיות טייס מודול הפיקוד במסגרת משימת אפולו-סויוז אולם הוא הוחלף בשל מעורבתו בתקרית הבולים לאחר חזרתם של טייסי אפולו 15.[2]

בוועדה של בית הנבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973, לאחר שנוכח כי לא יטוס שוב, הוא לקח חופשה ללא תשלום מנאס"א, והפך להיות מנהל ועדת בית הנבחרים למדע, חלל וטכנולוגיה (אנ')[2]

לאחר השירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויגרט פרש מנאס"א באוגוסט 1977, כדי להיכנס לפוליטיקה. הוא ניסה לרוץ לסנאט ב-1978 אולם הפסיד לביל ארמסטרונג (אנ').[2]

בשנת 1979, הוא הפך לסגן נשיא של תאגיד B.D.M. בגולדן, קולורדו.[5] בשנת 1981 עזב את תאגיד B.D.M והפך להיות סגן הנשיא לכספים וענייני תאגיד עבור חברת International Gold and Minerals[8]

בפברואר 1982, החליט סוויגרט לרוץ בשנית לקונגרס האמריקני כנציג המפלגה הרפובליקנית. ב-2 בנובמבר 1982 זכה במושב במחוז הקונגרסים ה-6 החדש של המדינה עם 64% מהקולות.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב -1982, במהלך מסעו הפוליטי, התפתח אצל סוויגרט גידול ממאיר במחילת האף הימנית. הוא עבר ניתוח, אבל הסרטן התפשט למח העצם ולריאות. שבעה שבועות לאחר הבחירות, הוא נלקח ב-19 בדצמבר מביתו בליטלטון לבית החולים ג'ורג'טאון בוושינגטון, ונפטר מכישלון נשימתי ב-27 בדצמבר, שבעה ימים לפני תחילת תקופת הקונגרס שלו.[8] הוא היה בן 51 במותו ונקבר בבית הקברות הר אוליב, בוויט רידג', קולורדו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ק סוויגרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ק סוויגרט, אתר spacefacts.de
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Carney, Emily (29 באפריל 2014). "For Jack Swigert, On His 83rd Birthday". AmericaSpace. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2018. 
  3. ^ אסטרונאוטים שהיו בצופים, 22 באוגוסט 2012
  4. ^ JOSEPH B. TREASTER (29 בדצמבר 1982). "JACK SWIGERT, ASTRONAUT ELECTED TO CONGRESS, DIES". New York Times. בדיקה אחרונה ב-30 ביוני 2018. 
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 ביוגרפיה של סוויגרט באתר נאס"א
  6. ^ ג'ים לוול (11 באפריל 1970). ""יוסטון, יש לנו בעיה"". History.nasa.gov. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2018. 
  7. ^ "Remarks on Presenting the Presidential Medal of Freedom to Apollo 13 Astronauts in Honolulu". The American Presidency Project. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2017. 
  8. ^ 8.0 8.1 Ringle, Ken (29 בדצמבר 1982). "Rep.-Elect Swigert Dies". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2018.