ג'רי לין נילסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ג'רי לין נילסן
Jerri Lin Nielsen
נילסן בעת שהותה באנטארקטיקה
נילסן בעת שהותה באנטארקטיקה
נילסן בעת שהותה באנטארקטיקה
לידה 1 במרץ 1952
סאלם, אוהיו, ארצות הברית
פטירה 23 ביוני 2009 (בגיל 57)
סאות'ויק, מסצ'וסטס, ארצות הברית
לימודי רפואה אוניברסיטת אוהיו, University of Toledo Medical Center עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופאה, התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'רי לין נילסןאנגלית: Jerri Lin Nielsen‏; 1 במרץ 1952 - 23 ביוני 2009) הייתה רופאה אמריקאית, שהתמחתה כמנתחת בחדרי מיון. היא שירתה כרופאה היחידה בתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט, שם איבחנה אצלה גוש סרטני בשד. היא טיפלה בעצמה במשך מספר חודשים, עד להגעת מטוס חילוץ, במהלכם ביצעה ביופסיה, טיפול הורמונלי וכימותרפיה, בעזרת צוות קטן שהכשירה לסייע לה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם ג'רי לין קייהיל בסאלם, פרוור של ינגסטאון, אוהיו. הייתה בתם היחידה של פיליפ ולורין קהיל, וגדלה באזור כפרי מחוץ לסאלם. סיימה לימודי קדם-רפואה ורפואה באוניברסיטת אוהיו. במהלך לימודיה הכירה את ג'יי נילסן לו נישאה. לזוג נולדו שלושה ילדים והם התגרשו בשנת 1998. עבדה כרופאה ובעיקר כמנתחת בחדר מיון.

השהות באנטארקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 חתמה נילסן על חוזה לשנה אחת, לשרת כרופאה באמונדסן סקוט, תחנת מחקר מדעי הנמצאת בקוטב הדרומי. אזור זה מתאפיין בחשכה כמעט מוחלטת במשך ששת החודשים של החורף, ובטמפרטורה שנעה סביב 60°C−.[1] במהלך תקופה זו, התחנה הייתה מנותקת לחלוטין מן העולם מבחינה פיזית. לא התאפשרה כלל תנועה אווירית באזור בין אמצע פברואר לסוף אוקטובר. נילסן הייתה הרופאה היחידה בתחנה, וטיפלה לבדה ב-41 העובדים שבה.[2]

ב-1999, במהלך עבודתה בתחנה, הבחינה נילסן בגוש באחד משדיה.[3] לאחר התייעצות מרחוק עם רופאים מארצות הברית, היא ביצעה ביופסיה בעצמה. התוצאה לא הייתה חד משמעית, כיוון שהכלים שהשתמשה בהם היו ישנים ולא אפשרו לקבל תוצאות מדויקות.

הקרן הלאומית למדע שלחה מטוס מיוחד של חיל האוויר האמריקאי, על מנת להצניח אספקה ותרופות לטיפול לו נזקקה. הצנחות כאלו אירעו פעם בשנה עד למספר שנים קודם לכן, כאשר התחנה נוהלה על ידי חיל-הים האמריקאי, אך הופסקו. המטוס לא ניסה לנחות מחשש שהקרח יגרום לקפיאה של הדלק במטוס. עובדי המקום הבעירו מדורות בתוך חביות ובכך סימנו את אזור ההצנחה. בחשיכה של אמצע יולי הוצנחו שש חבילות של אספקה וציוד רפואי מתקדם יותר,[4] מה שאפשר לנילסן לבחון שוב את הדגימות ולגלות שהגידול אכן היה סרטני.[3]

בעזרת האספקה שהוצנחה, נילסן החלה את הטיפול בעצמה, בעודה עוקבת אחרי הנחיות רופאיה דרך הלווין. היא החלה טיפול הורמונלי, והכשירה את עמיתיה בתחנה ליצירת צוות קטן שסייע לה במהלך הטיפול, בעזרתו ביצעה לעצמה כימותרפיה.

החזרה לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הסיכונים הכרוכים בטיסה בטמפרטורות כל-כך נמוכות, מספר שבועות לפני המועד המתוכנן באוקטובר, נשלח מטוס הרקולס LC-130, כדי להשיב את נילסן הביתה בהקדם האפשרי. המטוס המריא מהבסיס ב-15 באוקטובר, ואסף חבר צוות נוסף, אשר סבל מפציעה במפרק הירך.

כשחזרה לארצות הברית עברה מספר ניתוחים וכריתת שד,[5] והסרטן נסוג. נילסן המשיכה לעבוד כרופאה בחדרי מיון, ובמקביל הייתה לדוברת ונואמת, וסיפרה את סיפורה במקומות שונים. היא נישאה בשנית לטום פיצ'גרלד.

בשנת 2005 הסרטן חזר, והופיעו גרורות במוח, בכבד ובעצמות. למרות זאת, היא המשיכה לנאום ולטוס ברחבי העולם, וביקרה בהונג קונג, וייטנאם, אוסטרליה, אירלנד, אלסקה, פולין, ואף שבה לאנטארקטיקה מספר פעמים. בשנת 2008, הודיעה כי הסרטן חזר בצורת גידול במוח. היא המשיכה בפעילותה עד מרץ 2009, שלושה חודשים לפני מותה.[6]

נילסן נפטרה בביתה בסאות' וויק, מסצ'וסטס ב-23 ביוני 2009 בגיל 57.[7] במרץ באותה שנה חזרה לביתה לשהות עם בעלה, טום פיצג'רלד; הוריה, לורין ופיל קהיל; אחיה, סקוט קייהיל ואריק קהיל; וילדיה: ג'וליה, בן ואלכס.

הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, נילסן הוכרזה כאשת השנה בעלת השורשים האירים על ידי כתב העת אמריקה האירית. היא חיברה יחד עם סופרת הצללים מריאני פולרס ספר אוטוביוגרפי המתאר את סיפורה (Ice Bound: A Doctor's Incredible Story of Survival at the South). הספר זכה להצלחה רבה והפך לרב מכר של ניו יורק טיימס. ב-2003 עובד לסרט (Ice Bound: אישה שורדת בקוטב הדרומי)[8], וב-2008 היווה השראה לפרק "Frozen"[3] בסדרה האוס של רשת פוקס. אוניברסיטת אוהיו מעניקה לתלמידי רפואה מלגה על שמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתון שנקרא BMJ : British Medical Journal, שנת 2009, כרך 339, עמודים 3163 (עמוד אחד)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ USATODAY.com, usatoday30.usatoday.com
  2. ^ Jerri FitzGerald Obituary (1952-2009) - Westfield, MA - The Republican, obits.masslive.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 עדן יואל, ‏עשה זאת בעצמך: קח סכין ועשה בגופך ניתוחים, באתר ‏מאקו‏, 4 באוגוסט 2016
  4. ^ The Antarctic Sun.
  5. ^ The Explorer: Jerri Nielsen, Psychology Today (באנגלית)
  6. ^ Doctor rescued from Antarctica in 1999 dies at 57 - CNN.com, edition.cnn.com (באנגלית)
  7. ^ ["Jerri FitzGerald, Who Treated Herself at South Pole, Dies at 57" New York Times, June 24, 2009 Jerri FitzGerald, Who Treated Herself at South Pole, Dies at 57]
  8. ^ Ice Bound (TV Movie 2003) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-08-18