גאורג ויכורה
 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1851 רטיבור, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 1923 (בגיל 71) פרנקפורט על האודר, רפובליקת ויימאר  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1874–1915 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-5 מפקד קורפוס המילואים ה-8 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
גאורג ויכורה (בגרמנית: Carl Georg Wichura; 15 בדצמבר 1851 – 11 בדצמבר 1923) היה גנרל גרמני, שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויכורה נולד ב-15 בדצמבר 1851 ברטיבור, ובשנת 1872 התגייס לצבא הפרוסי והצטרף לרגימנט הרגלים ה-51 (שלזיה התחתית ה-4). ב-16 באוגוסט 1883 הוא הועלה לדרגת אובר לוטננט, וב-15 באוגוסט 1885 הוא הועבר לברומברג, שם שימש כקצין מטה של חטיבת הרגלים ה-8. ב-22 במרץ 1889 הוא הועלה לדרגת האופטמן, וכעבור שנה הוא הועבר לשטרסבורג, שם שימש כמפקד פלוגה ברגימנט הרגלים ה-143. ב-14 ביוני 1898 הוא הועבר להאגנאו, שם שימש כמפקד פלוגה ברגימנט הרגלים ה-137. ב-12 בספטמבר 1896 הוא הועלה לדרגת מיור, ולאחר מכן מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-143. ב-9 ביולי 1900 מונה ויכורה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-4 במזרח אסיה, איתו היה מעורב בדיכוי מרד הבוקסרים בסין, ועל כך עוטר בעיטור מסדר הנשר האדום עם חרבות.
ב-2 בספטמבר 1901 מונה ויכורה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-132, וב-18 באפריל 1903 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. חודשיים לאחר מכן הוא הועבר למטה רגימנט הרגלים ה-113 (באדן ה-5) בפרייבורג. ב-22 באפריל 1905 הוא מונה למפקד פיקוד מחוז ברלין ה-1, וב-10 באפריל 1906 הוא הועלה לדרגת אוברסט. ב-17 בדצמבר 1908 הוא מונה למפקד רגימנט הגרנדירים ה-10 (שלזיה ה-1 - המלך פרידריך וילהלם השני. ב-18 בפברואר 1910 הוא מונה למפקד חטיבת הרגלים ה-23, וב-22 במרץ 1910 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור. עם העברתו לפרנקפורט על האודר ב-1 באוקטובר 1912, הועלה ויכורה לדרגת גנרל לוטננט ומונה למפקד הדיוויזיה ה-5.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-3 בפיקוד אוואלד פון לוכו. הוא נערך בחזית המערבית במסגרת הארמייה הראשונה של אלכסנדר פון קלוק. הדיוויזיה נטלה חלק בקרבות מונס, לה קאטו ובקרב על המארן. בספטמבר 1915 הייתה אמורה הדיוויזיה להישלח לחזית המזרחית, אולם לבסוף נשארה ולחמה בקרב שמפאן השני. בפברואר 1916 לחמה הדיוויזיה בקרב ורדן, ולוחמיה השתתפו בכיבוש מצודת דואומון. ב-6 בספטמבר 1916 מונה ויכורה למפקד קורפוס המילואים ה-8, ובשנת 1917 לחם הקורפוס בקרב אראס. בשנת 1918 לחם הקורפוס במתקפת האביב הגרמנית, ולאחר מכן לחם נגד מתקפת מאה הימים של בעלות הברית, ועם סיום המלחמה פורק הקורפוס. ב-2 בינואר 1919 הועלה ויכורה לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-20 בספטמבר 1919 פרש ויכורה מתפקידו ופרש מהצבא. לאחר מכן הוא חי בפרנקפורט על האודר, עד מותו ב-11 בדצמבר 1923.
