גואל רצון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גואל רצון
רצון, מרץ 2009
רצון, מרץ 2009
לידה 19 בספטמבר 1950 (בן 67)
שכונת התקווה, תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מקום מגורים שכונת התקווה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מנהיג כת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גואל רצון (נולד ב-19 בספטמבר 1950) הוא ישראלי שהנהיג בשכונת התקווה שבדרום תל אביב קבוצה של עשרות נשים שהתגוררו יחד, תפקדו כנשותיו וילדו ממנו עשרות ילדים. רצון הורשע בשנת 2014 בעבירות של פוליגמיה, אונס, בעילה אסורה בהסכמה ועבירות מין נוספות שביצע נגד הנשים שחיו אתו ונגד בנותיו. הוא נשפט לשלושים שנות מאסר.

התפתחות הקהילה

רצון נולד בשכונת התקווה להורים שעלו מתימן. הוא עבד בעבודות מזדמנות כשיפוץ בתים ותיקון מכוניות[1]. נישא ב-1972 לאישה שממנה נולדו לו 5 ילדים. בראשית שנות ה-80 הכיר אישה נוספת שממנה נולדו לו 5 ילדים נוספים. החל משנת 1991 הוא החל להתפרסם כהילר וכבקי בעולם הקבלה ובספר הזוהר, הוא קיבץ סביבו נשים רבות בדרכים שונות[2]. חלקן צירפו גם בנות, אחיות, קרובות משפחה ומכרות אחרות לקהילתו. בשנים אלו הוא התפרנס מכספים שנשותיו העבירו לו מעבודות משק בית שהן ביצעו ומקצבאות הביטוח הלאומי לנשים חד הוריות. לדבריו של רצון, הוא קיים עם הנשים מערכות יחסים זוגיות, שהאחרונה בהן החלה בשנת 2006[3].

מבנה הקהילה

חיי היום יום בתוך הקהילה נחשפו בכתבה של הכתבת שלי טפיירו ששודרה בערוץ עשר ב-2009. טפיירו קיבלה את אישורו של רצון לצלם את המתרחש בתוך הבית ברחוב אחימעץ 28, שבשכונת התקווה, לאחר משא ומתן ביניהם[4]. יום לאחר מכן התארח רצון בחדשות ערוץ 2, שם טען כי הוא עוזר לנערות החפצות בכך ותו לא. לפי כתב האישום בקהילה היו 21 נשים ו-49 ילדים. לדבריו יש לו ילדים נוספים מנשים אחרות[5]. 9 מבניו ובנותיו נקראו על שמו, בשמות כמו גואל, יגאל, גאולה, יגאלה, אדוננו הגואל וגואלאליה. הקהילה התגוררה במספר בתים, שבהם היה רצון מבקר לסירוגין. בכל בית חולקו המטלות בין הנשים[6]. רצון בחר מדי פעם אחת מנשותיו כדי לבלות איתה את הלילה.

התופעה זכתה להתעניינות ציבורית ותקשורתית רבה, ויש שכינו אותה כת. רצון ונשותיו כינו את התופעה קואופרטיב. חלק מהנשים השוו בין צורת חייהן לצורת החיים שהייתה נהוגה בקיבוצים בקום המדינה ודיברו בשבחה. הנשים פרנסו את עצמן, את ילדיהן ואת רצון[7].

נשותיו של רצון הפגינו כלפי חוץ הערצה כלפיו. רבות מהן קעקעו על זרוען ואף על צווארן את שמו וציור של פניו. הן הכריזו כי ללא רצון אין להן חיים. רצון עצמו אמר כי אילו היה מעניק לו מישהו יחס זהה לזה שהוא מעניק לנשותיו - גם הוא היה תולה באותו אדם את חייו. בתקשורת הועלו חשדות שהוא מהפנט את נשותיו.

בפרסום במעריב בספטמבר 2009[8] נטען כי הנשים היו מחויבות לעמוד בכללים מפורטים ביותר שקבע רצון, שנכתבו במסמך סודי שנקרא "ספר המשפחה". כל הנשים היו מחויבות לחזור על המסמך מדי שבוע ולא להראותו לאיש. ליד כל כלל היה מפורט סכום הקנס שעל העוברת עליו לשלם לקופת ה"משפחה", עד לסכום של 7,000 ש"ח. בכמה מקומות במסמך קישר עצמו רצון לאל, ואף קרא לילדיו "בני האלוהים". חלק מהנשים התייחסו אליו כאל המשיח[9]. רצון עצמו ביקש להתנער מדימוי זה והסביר את הערכתן אליו כתגובה לנתינתו ואהבתו ותו לא[10]. הכללים הקיפו תחומים רבים, בהם חינוך ילדים, ניהול יומיומי של משק הבית וסדרי יחסי האישות עמו. לפי הכללים התלבשו הנשים בצניעות ולא הורשו להביט בגברים אחרים או לדבר עמם. הן גם לא הורשו לגעת זו בזו או בנשים אחרות. כמו כן נאסר על עישון סיגריות, שתיית אלכוהול ואכילת בשר[11]. רצון עצמו נמנע גם הוא מאכילת בשר[12].

לרוב נשותיו של רצון לא היה קשר עם משפחותיהן, אשר התקשו לקבל את אורח החיים שהן סיגלו לעצמן. חלק מן המשפחות שכרו שירותים של חוקרים פרטיים והגישו תלונות במשטרה כנגד רצון, אך במשך זמן רב לא היו לכך תוצאות. על פי פרסום בגלי צה"ל, נשותיו של רצון דיווחו על עצמן כעל אימהות חד הוריות וכך זכו להטבות.

העמדה לדין ולאחריה

ב-11 בינואר 2010 נעצר רצון על ידי המשטרה, בחשד ששיעבד את נשותיו וביצע בהן ובקטינים עבירות מין[13]. גלית, אחת מנשותיו שעזבה אותו, וששתי אחיותיה היו גם הן בקהילה, הגישה נגדו תלונה על כך ששכב עמה ואנס אותה עוד כאשר הייתה קטינה בת 14. לאחר התלונה עקבה המשטרה, כולל במצלמות נסתרות ובהאזנות סתר אחר רצון ונשותיו, ובין היתר הקליטה שיחה שממנה עלה כי שכב עם אחת מבנותיו[14]. עם מעצרו פונו הבתים שבהם שכנו נשותיו והילדים והם הועברו למעונות לנשים מוכות, בסיוע גורמי הרווחה.

ב-14 בפברואר 2010 הוגש כתב אישום נגד רצון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובו הואשם בעשרות סעיפים של עבירות מין בהן אונס, מעשי סדום, בעילה אסורה בהסכמה ומעשים מגונים. בעשרות מהמקרים, היו קורבנות העבירות קטינות. עוד הואשם רצון בהחזקת "נשותיו" בתנאי עבדות ובסעיפים נוספים של קבלת דבר במרמה. כתב האישום מנה 21 נשים שנפלו קורבן למעשיו[15].

ב-8 בספטמבר 2014 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את רצון ברוב עבירות המין שבהן הואשם, וזיכה אותו מעבירת החזקה בתנאי עבדות[16]. ב-28 באוקטובר 2014 נגזרו עליו 30 שנות מאסר בפועל[17]. ב-18 ביולי 2016 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של רצון[18].

רצון נחשב לאסיר בסיכון ובשל כך הוא מועבר לעיתים קרובות בין בתי כלא. נשותיו וילדיו ניתקו עמו את הקשר, מלבד בנו יגאל התומך בו[19].

ב-2018 עלתה לשידור הסדרה "הרמון", המבוססת על ספרה של אחת מנשותיו, מעיין מרים סמדר[20].

לקריאה נוספת

  • יעל (תהלליה) פפר, גאולה מרצון: סיפורה של אחת מנשות גואל רצון, כולל נספח על כתות ועל הכת של גואל רצון מאת ד"ר גבי זוהר, הוצאת אגם, 2012.
  • מעיין - מרים נביעת אמת - חיי בצל גואל רצון שני חלקים הוצאת ש.י.ל.ת. 2012

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמעון איפרגן, ‏גואל רצון: "הנשים שלי תקעו לי סכין בגב", באתר ‏mako‏‏, ‏11 בדצמבר 2014‏
  2. ^ תפ"ח 23751-02-10 מדינת ישראל נ' רצון (עציר) (עמ' 2), בית המשפט, ‏09.09.2014
  3. ^ תפ"ח 23751-02-10 מדינת ישראל נ' רצון (עציר) (עמ' 3), בית המשפט, ‏9.9.2014
  4. ^ כל מה שקורה ברשת! (2 בפברואר 2018), סיפורן של העיתונאיות שחדרו לתוך הכתות המסוכנות בישראל ( גואל רצון,״לב טהור״ ), בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2018 
  5. ^ Galit Shaul (29 בינואר 2017), נשותיו של גואל רצון, בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2018 
  6. ^ Galit Shaul (29 בינואר 2017), נשותיו של גואל רצון, בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2018 
  7. ^ Galit Shaul (29 בינואר 2017), נשותיו של גואל רצון, בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2018 
  8. ^ כוח רצון: מה באמת מתרחש בהרמון של גואל רצון בת"א?, nrg,‏ 20 בספטמבר 2009
  9. ^ Galit Shaul (29 בינואר 2017), נשותיו של גואל רצון, בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2018 
  10. ^ Galit Shaul (29 בינואר 2017), נשותיו של גואל רצון, בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2018 
  11. ^ Galit Shaul (29 בינואר 2017), נשותיו של גואל רצון, בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2018 
  12. ^ Galit Shaul (29 בינואר 2017), נשותיו של גואל רצון, בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2018 
  13. ^ איילה חננאל, חשד: גואל רצון ביצע עבירות מין בתוך ביתו, וואלה!, 14 בינואר 2010
  14. ^ "חרוט בגופי" במאית: נילי טל - 2015
  15. ^ ורד לוביץ', גואל רצון הואשם בעשרות עבירות מין בקטינות, באתר ynet, 14 בפברואר 2010
  16. ^ נעמה כהן פרידמן וגלעד מורג, גואל רצון הורשע ברוב עבירות המין, אך זוכה מעבירת העבדות, באתר ynet, 9 בספטמבר 2014
  17. ^ גלי גינת‏, עבריין המין גואל רצון נידון ל-30 שנות מאסר, באתר וואלה! NEWS‏, 28 באוקטובר 2014
  18. ^ העליון דחה את ערעורו של גואל רצון – ירצה 30 שנות מאסר באתר ynet
    ע"פ 8271/14 אבא גואל בן נתן רצון נ' מדינת ישראל, ניתן ב-18 ביולי 2015
  19. ^ מעריב אונליין, ‏בנו של גואל רצון: "אקים את ההרמון מחדש, כבר פנו אליי 4 נשים בנושא", באתר מעריב השבוע, 27 בפברואר 2018
  20. ^ עידו ישעיהו‏, מרבה דאגה: "הרמון" הופכת את פרשת גואל רצון לדרמת מתח עשויה היטב, באתר וואלה! NEWS‏, 01 בפברואר 2018