יניב ביטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יניב ביטון
ביטון, 2014
ביטון, 2014
ביטון, 2014
לידה 1 ביולי 1978 (בן 45)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2004
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה (2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יניב ביטון עם שירי גדני וטל בלנקשטיין, בהצגה "משרתם של שני אדונים", התיאטרון הקאמרי, 2010

יניב ביטון (נולד ב-1 ביולי 1978) הוא שחקן ישראלי, זוכה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, להורים מנהלי חשבונות. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו למעלה אדומים. למד בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים.

את שירותו הצבאי עשה ביחידת מודיעין, והודות לבקיאותו בערבית, אף המשיך לשירות קבע למשך שנה וחצי. לאחר שחרורו מצה"ל, החל ללמוד משחק בבית הספר לאומנויות הבמה "בית צבי". הוא סיים את לימודיו שם בשנת 2004. במהלך הלימודים זכה במספר מלגות[1].

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון הספרייה: ב-2004 גילם את המטורף - התפקיד הראשי בהצגה "אנרכיסט מפוקפק" מאת דאריו פו שביים יואב מיכאלי, גילם את רוג'ר במחזמר "גריז" מאת ג'ים ג'ייקובס ו-וורן קייסי שביים גלעד קמחי, וגילם את פאק ב"חלום ליל קיץ" מאת ויליאם שייקספיר.

בתיאטרון צוותא: ב-2005 שיחק במחזמר "להיות מעורב" שכתבו דנה פורר ועדינה חיימיס שגם ביימה.

בתיאטרון הארצי לנוער: ב-2006 שיחק בהצגה "ססגוניה" שכתבה דתיה בן דור וביים רפי ניב.

במסגרת "Stage and Business" של מרכז הפרינג' בבית ציוני אמריקה: ב-2006 גילם את טום בהצגה "דרך גגרין" מאת גרגורי בארק שביים יוסף פיצ'חדזה.

ב-2007 הצטרף להרכב הקומי "הגדוד העברי" שביימה מוריה זרחיה.

בפסטיבל פותחים במה: ב-2008 שיחק בהצגה "סוף העולם של דבי ואלון" מאת: ג'ני אייזקס-אלעזרי שביימה שרית הררי.

בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער: שיחק בהצגה "השיר הזה הוא גם שלי" שכתב וביים יקי מחרז.

בתיאטרון בית ליסין: ב-2014 שיחק בהצגה "המוגבלים" מאת גור קורן שביים גלעד קמחי, ב-2015 שיחק בגרסה מחודשת לקומדיה "אילוף הסוררת" מאת ויליאם שייקספיר בבימויו של אודי בן-משה, ב-2018 מגלם את דמותו של המשרת טרופלדינו במחזה "משרתם של שני אדונים"[2].

בקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 השתתף במופע "שירת הקאמרי" שביים צדי צרפתי גילם את רוזנקרנץ ואת אוסריק בהצגה "המלט" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. באותה שנה שיחק בהצגה "פלונטר" אותה כתבה (בשיתוף השחקנים) וביימה יעל רונן. על משחקו בהצגה זו היה מועמד לפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המבטיח. ב-2006 גילם את קאמי שאנדביז בהצגה "יתוש בראש" מאת ז'ורז' פדו שביים עמרי ניצן.

ב-2007 גילם את ג'קי בהצגה "זה הים הגדול" מאת יוסף בר-יוסף שביימה דדי ברון, וגילם את רוזנקרנץ בהצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" מאת טום סטופארד שביימה יעל רונן. ב-2008 שיחק בהצגה "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולט ברכט שביים אודי בן-משה. על משחקו בהצגה זו היה מועמד לפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המבטיח לשנת 2009. ב-2009 שיחק בהצגה "כסף עובר ושווא" מאת ריי קוני שביים לזלי לוטון, וגילם את גידי ברבי בהצגה "ע' 17" מאת שי להב ויוני זיכהולץ שביים נועם שמואל. ב-2010 גילם את סילביו בהצגה "משרתם של שני אדונים" מאת קרלו גולדוני שביים מוני מושונוב. ב-2011 גילם את דרומיו מסיראקוז בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר שביים משה קפטן. ב-2012 גילם את פופר בהצגה "פופר" מאת חנוך לוין שביים מוני מושונוב. ב-2013 שיחק בהצגה "סיראנו דה ברז'ראק" מאת אדמון רוסטאן שביים גלעד קמחי.

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 השתתף בסדרת הטלוויזיה "החברים של נאור" שכתב וביים נאור ציון.

ב-2009 גילם את יגאל תמיר (פרודיה על יגאל עמיר) בסדרת הטלוויזיה "פולישוק" שיצר וביים שמואל הספרי. שיחק ב"חידון האשליות", שעשועון טריוויה פארודי בערוץ 24 בהנחיית דרור רפאל. ב-2009 דיבב את דמותם של אושרי כהן, אייל גולן, חיים רביבו, יהודה לוי, מודי בר און ומתי כספי בסדרת האנימציה "סלב'ס". באותה שנה גילם חייל ישראלי בסרט הזמן שנותר של הבמאי הפלסטיני אליה סולימאן.

ב-2011 החל לגלם דמויות שונות בתוכנית האירוח ההומוריסטית "קאמבק", בערוץ הוט קומדי סנטרל ובתוכנית הטלוויזיה "נבחרת ישראל בטלוויזיה" ששודרה בערוץ 10.

ב-2012 גילם את חג'בי בסדרת הטלוויזיה "נויורק" ואת אלעד בסדרה "אלנבי". באותה שנה הצטרף לעונה השביעית של התוכנית "צחוק מעבודה" בה חיקה אנשים שונים כגון מיכל דליות, דודו אהרון ומשה פרסטר.

ב-2013 גילם את דמותו של ניצן בסדרת הטלוויזיה "בלתי הפיך" ואת כריסטיאנו אלבז בסדרה "הקלמרים" ששודרה בהוט. באותה שנה גילם בסדרה "הבורר" את יעקב בינו, חוסה בבית-משוגעים.

משנת 2014 משחק בתוכנית המערכונים "היהודים באים". באותה שנה גילם את נחי בסרט הקולנוע "שושנה חלוץ מרכזי" שכתב עודד רוזן וביים שי כנות. באותה השנה השתתף בתוכנית האירוח של שחר חסון שנקראת "הפרעת קשב" ששודרה בערוץ הילדים.

בשנת 2015 שודרה בערוץ 2 סדרת הדרמה "המדרשה", שבה גילם ביטון את קובי פרחדל. בנוסף, משנת 2015 מגלם את דמותו של יגאל בסדרה "לה פמיליה" שעלתה בערוץ 10. באותה השנה השתתף בסדרה הקומית "פרודים" ששודרה בערוץ 2 גילם את אלי שטרוזמן.

החל מ-2016 ביטון הוא אחד הפרזנטורים של אתר הנופש "טרווליסט".

בשנת 2017 הגיש סדרת תעודה קומית על הנעשה ברשתות החברתיות "מדע הטיפשות" בערוץ הראשון. באותה שנה החל לגלם את אלברטו בסדרה "הכלום הגדול".

ב-2018 הופיע בסדרת הטלוויזיה "שבאבניקים" כשהוא מגלם את "הרב חג'בי" והשתתף בסרט הקולנוע "תל אביב על האש". ב-2018 הופיע בסדרת הטלוויזיה "בית הכלבים".

ב-26 בספטמבר 2019 עלתה לשידור סדרת הטלוויזיה "חמישים" בהשתתפותו. בדצמבר 2019, השתתף בסדרה "ילדי בית העץ" בכאן חינוכית, ועל תפקידו בסדרה זכה בפרס האקדמיה לשחקן הטוב ביותר בסדרה לילדים ונוער וקיבל מועמדות בתחרות פרסי הטלוויזיה לילדים ולנוער.

בשנים 2019–2021 גילם את דמות האסיר אליהוד מלאכי (המבוססת כנראה על דמותו של גואל רצון) בסדרה הסאטירית "שב"ס" המתרחשת בבית-סוהר הבדיוני "כלא ענבים".

ב-2020 החל לשחק בסדרת הטלוויזיה "קיבוצניקים", הופיע בתפקיד קצר בסדרת הטלוויזיה הקומית "זאת וזאתי" וגילם קצין בסדרה "שנות השמונים". באותה שנה החל לשחק בתוכנית הקומדיה ארץ נהדרת וגילם בה את העיתונאי אבישי בן-חיים, את אריה דרעי, את הפרופסור ירון זליכה את יולי אדלשטיין, אילה חסון, ניב גלבוע ודמויות נוספות.

ב-2021 הוא השתתף בסדרה "מותק בול באמצע" בתפקיד הלוביסט התככן אורי קורח ובסדרה "מה שבע" בתור חברו הטוב ביותר של דודי (ישראל קטורזה). בהמשך אותה שנה הוא שיחק בסדרת הדרמה ״עלומים" לצדה של שני כהן. בחודש נובמבר באותה השנה עלתה העונה השלישית של הסדרה ״קופה ראשית״ בה שיחק בפרק ״מאשה חודש תשע״ את רמי ונטורה, עובד ב״מעדניית ונטורה״ הסמוכה, הנמצא ביחסי שכנות רבי תהפוכות מול ראמזי.

ב-2023 השתתף בסדרה אבירם כץ בתפקיד חוקר המשטרה אלי אזולאי, באותה השנה גם השתתף בסרטו של אבי נשר, "גן קופים" בתפקיד אבשה. בחודש אוגוסט באותה השנה השתתף בסדרת סרטוני הפרסומת של חברת נת"ע לקראת פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן בתור המורה לנסיעה בדנקל "יחיאל סעסע"[3]. באוקטובר 2023 השתתף בהקלטה המחודשת לשיר "אנחנו לא צריכים" של שלמה ארצי עם שאר משתתפי "ארץ נהדרת", לזכר הנרצחים ולמען החטופים והנעדרים במלחמת חרבות ברזל[4].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטון יצא מהארון כשהיה בן 20. מאז 2006 מתגורר עם בן זוגו אבי טיירי בתל אביב. ב-2016 נישאו השניים בארצות הברית[5]. בני הזוג הורים לתאומים, שנולדו בהליך פונדקאות.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה פרויקט מועמדות
2021 פרסי הטלוויזיה לילדים ולנוער השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית ילדי בית העץ מועמדות
2022 פרסי הטלוויזיה לילדים ולנוער מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יניב ביטון, באתר "תיאטרון הקאמרי", 2012
  2. ^ מאיה כהן, תפקיד שהוא חלום, באתר ישראל היום, 3 יוני 2018
  3. ^ מתרגשים ברמות של קלה!, סרטון בערוץ "נתע - הרכבת הקלה של גוש דן", באתר יוטיוב (אורך: 00:39)
  4. ^ שלמה ארצי וארץ נהדרת - יותר מזה אנחנו לא צריכים 2023, נבדק ב-2023-10-26
  5. ^ nrg תרבות, הילדים באים: יניב ביטון מציג את הלל ובנימין, באתר nrg‏, 10 במרץ 2016