ג'אנג'יאנג
גשר המפרץ בג'אנג'יאנג | |
מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
---|---|
מחוז | גואנגדונג |
ראש העיר | ג'יאנג ג'יאג'ון |
תאריך ייסוד | נובמבר 1975 |
שטח | 13,225 קמ"ר |
גובה | 21 מטרים |
‑ הנקודה הגבוהה | 382 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בנציבות העירונית | 6,981,236[1] (2020) |
‑ במטרופולין | 1,931,455 (2020) |
‑ צפיפות | 527.9 נפש לקמ"ר (2020) |
קואורדינטות | 21°11′48″N 110°24′11″E / 21.196667°N 110.403056°E |
אזור זמן | UTC +8 |
https://www.zhanjiang.gov.cn/ | |
גַ'אנְגְ'יָאנְג (בסינית: 湛江; בפין-יין: Zhànjiāng; מילולית "נהר תכלת") היא נציבות עירונית ועיר נמל במחוז גואנגדונג שבדרום הרפובליקה העממית של סין. ע"פ מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית הנציבות העירונית מנתה 6,981,236 תושבים, מתוכם 1,931,455 בשטח האורבני.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקופה הצרפתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – הודו-סין הצרפתית, מאה שנות ההשפלה
בשנת 1898, בעקבות מאה שנות ההשפלה, סופחה ג'אנג'יאנג להודו-סין הצרפתית ונקראה "קואנג-צ'או-וואן (אנ')".
במלחמת העולם השנייה והכיבוש היפני
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצרפתים שלטו במובלעת הקטנה עד שנת 1943, כאשר היפנים כבשו את האזור במהלך מלחמת העולם השנייה. בסוף המלחמה הוחזר האזור לידי הצרפתים עד שנת 1946, כאשר הועברה רשמית לסין.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהוחזרה לסין, הסינים שינו את שם העיר לג'אנג'יאנג משמה הקודם.
מאז הקמת הרפובליקה העממית, ג'אנג'יאנג התעשרה בכלכלתה בזכות הקמת תחנות רכבת רבות ומבנים אחרים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'אנג'יאנג משתרעת על פני 13,225 קמ"ר בקצה הדרום-מערבי של גואנגדונג וגובלת מצפון-מזרח בנציבות העירונית מאומינג (אנ'), מצפון-מערב במחוז האוטונומי גואנגשי ומשאר הכיוונים בים סין הדרומי, מרוחקת כ-362 ק"מ דרום-מערבית לבירת המחוז גואנגג'ואו בחצי האי לייג'ואו (אנ'), מול חופי האי האינאן.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נציבות ג'אנג'יאנג מורכבת מ-4 מועצות, 2 נפות ו-3 נפות עירוניות.
שם | כתב סיני | פין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020) | שטח | צפיפות |
---|---|---|---|---|---|
מועצת צ'ה-קאן | 赤坎区 | Chìkăn Qū | 390,300 | 70.85 | 5,509 |
מועצת שיאשאן | 霞山区 | Xiáshān Qū | 625,225 | 117 | 5,345 |
מועצת פוטואו | 坡头区 | Pōtóu Qū | 337,723 | 562.4 | 600.5 |
מועצת מאג'אנג | 麻章区 | Mázhāng Qū | 578,207 | 970.1 | 596 |
נפת סווישי | 遂溪县 | Suìxī Xiàn | 824,608 | 2,143 | 384.8 |
נפת שו'-ון | 徐闻县 | Xúwén Xiàn | 633,258 | 1,954 | 324 |
הנפה העירונית ליינג'יאנג | 廉江市 | Liánjiāng Shì | 1,363,470 | 2,840 | 480.1 |
הנפה העירונית לייג'ואו | 雷州市 | Léizhōu Shì | 1,321,091 | 3,707 | 356.4 |
הנפה העירונית ווצ'ואן | 吴川市 | Wúchuān Shì | 907,354 | 860.9 | 1,054 |
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל ג'אנג'יאנג
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל ג'אנג'יאנג הוא אחד מן הנמלים הדרומיים ביותר בחופי סין היבשתית. הנמל נבנה בשנת 1956 והיה למעשה הנמל המודרני הראשון שתוכנן ופותח לאחר הקמת הרפובליקה העממית של סין. הוא אחד מן שמונת הנמלים הגדולים ביותר בסין[2][3].
עסקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בג'אנג'יאנג. בעיר יש את האצטדיון האולימפי הראשי של ג'אנג'יאנג, הכולל כ-40,000 מקומות ישיבה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לג'אנג'יאנג יש 6 ערים תאומות[4]:
- קיירנס, קווינסלנד, אוסטרליה (מ־25 באוגוסט 2004)
- סרפוחוב (אנ'), מוסקבה, רוסיה (מ־24 במאי 2007)
- עיריית מחוז אילמבה (אנ'), קוואזולו-נטאל, דרום אפריקה (מ־24 באוקטובר 2009)
- סמבורונדון (אנ'), מחוז גואייס, אקוודור (מ־18 בנובמבר 2011)
- ג'רלדטון רבתי (אנ'), אוסטרליה המערבית, אוסטרליה (מ־23 במרץ 2013)
- אטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי, ארצות הברית (מ־23 באפריל 2014)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ג'אנג'יאנג
- ג'אנג'יאנג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערי גואנגדונג | ||
---|---|---|
ערים תת-מחוזיות | גואנגג'ואו • שנג'ן | |
נציבויות עירוניות | דונגגוואן • פושאן • צ'אוג'ואו • חיואן • חוויג'ואו • ג'יאנגמן • ג'יאיאנג • מאומינג • מייג'ואו • צ'ינגיואן • שאנטואו • שאנוויי • שאוגואן • יאנגג'יאנג • יונפו • ג'אנג'יאנג • ג'אוצ'ינג • ג'ונגשאן • ג'והאי |
אזורי פיתוח כלכלי בסין העממית | ||
---|---|---|
ארבע הערים הראשונות | שנג'ן • ג'והאי • שאנטואו • שיאמן | |
האזורים החדשים | האינאן • דאליין • צ'ינגדאו • צ'ינחואנגדאו • לייניונגאנג -פודונג • ינטאי • ג'אנג'יאנג • נינגבו • ונג'ואו • נאנטונג • פוג'ואו • גואנגג'ואו • בייהאי |