אצטדיון הילסבורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אצטדיון הילסבורו
אצטדיון הילסבורו, 2012
אצטדיון הילסבורו, 2012
שמות קודמים אצטדיון אולרטון (1899 - 1914)
מיקום שפילד, אנגליה
קואורדינטות 53°24′41″N 1°30′2″W / 53.41139°N 1.50056°W / 53.41139; -1.50056
תקופת הפעילות 2 בספטמבר 1899 – הווה (124 שנים)
בעלים שפילד ונסדיי
משטח דשא
קבוצות שפילד ונסדיי
מושבים 39,732
ממדי משטח 106 x 65 מטר
האתר הרשמי
מפה

אצטדיון הילסבורואנגלית: Hillsborough Stadium) הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בפרבר אולרטון בעיר שפילד שבאנגליה, ונושא את השם הילסבורו על שם מחוז הבחירה בו הוא שוכן. האצטדיון נחנך בשנת 1899 ומכיל 39,732 מקומות ישיבה. הוא משמש מאז הקמתו כאצטדיון הבית של שפילד ונסדיי.

ב-15 באפריל 1989 התרחש במקום אסון הידוע בשם אסון הילסבורו, ובמהלכו נמחצו למוות 96 מאוהדי קבוצת ליברפול, במסגרת חצי גמר גביע ה-FA. בעקבות האסון חויבו שיפורים בטיחותיים באצטדיון, כמו כן באצטדיונים נוספים ברחבי בריטניה.

במסגרת ניסיונותיה של התאחדות הכדורגל האנגלית לארח בעתיד פעם נוספת את גביע העולם בכדורגל, אושרה תוכנית להרחבתו של האצטדיון לכ-45,000 מקומות. בעבר אירח האצטדיון משחקים במסגרת מונדיאל 1966 ויורו 1996 שהתקיימו במדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 1898, התבשרה קבוצת שפילד ונסדיי כי השטח אותו השכירה לטובת מגרשה הביתי נחוץ להרחבת קווי רכבת. הקבוצה רכשה שטח בפרבר אולרטון בצפון-מערב העיר שפילד, תמורת סכום של כ-5,000 ליש"ט. במקום 2,000 מקומות עמידה באצטדיון הישן, נבנו באצטדיון החדש יציעים שהכילו 3,000 מקומות עמידה. האצטדיון נפתח ב-2 בספטמבר 1899, עם פתיחת העונה בליגת המשנה באנגליה, במשחקה של שפילד מול צ'סטרפילד. הרברט מאנדיי, שחקנה של צ'סטרפילד, היה הראשון לכבוש במגרש החדש, אך שפילד ניצחה במשחקה הראשון באצטדיון בתוצאה 1–5. על אף מיקומו של האצטדיון מחוץ לגבולות העיר, והיעדר תחבורה ציבורית ראויה לאזור, האצטדיון התמלא בכ-3,000 צופים בכל משחק בשלושת החודשים הראשונים מהקמתו.

האצטדיון, שעד לשנת 1914 נקרא "אצטדיון אולרטון", הביא איתו גם הישגים למועדון. בשמונה השנים הראשונות מהיווסדו, זכתה שפילד בשתי אליפויות אנגליה הראשונות בתולדותיה, (1902/1903 ו-1903/1904), ובגביע ה-FA השני בתולדותיה ב-1907.

ב-1913, בעקבות רווחי המועדון, הוחלט על הרחבת האצטדיון ושיפוצו. שמו שונה ל"אצטדיון הילסבורו", על שם מחוז הבחירה שנקבע באזור באותה התקופה, ונוספו לו גם חדרי הלבשה, משרדים, חדרי התרעננות וחדר ביליארד, בנוסף ל-5,600 מקומות ישיבה ויציעי עמידה חדשים. ב-4 בפברואר אירחה הקבוצה את נוטס קאונטי לעיני קהל שיא של 43,000 צופים, אך אחת מחומות האצטדיון קרסה במהלך המשחק וגרמה לפציעתם של כ-70 אנשים.

ב-10 באפריל 1920, אירח האצטדיון לראשונה משחק בינלאומי, ובו ניצחה אנגליה את סקוטלנד בתוצאה 4–5 במסגרת אליפות הבית הבריטית, לעיני כ-35,000 צופים.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, היה הילסבורו לאחד מהאצטדיונים המובילים באנגליה. הוא הורחב פעם נוספת, ב-1961, והעלה את מספר מקומות הישיבה שלו מכ-9,000 לכ-16,000 בעקבות שיפוץ היציע הצפוני של האצטדיון. היה זה היציע השני בלבד באנגליה שנבנה עם גג מתקפל, והראשון שנבנה כך לכל אורכו של האצטדיון. שנה אחר כך אירח האצטדיון, לראשונה אחרי 42 שנים, משחק בינלאומי נוסף, ובו נפרדו אנגליה וצרפת בשוויון 1-1 במסגרת מוקדמות יורו 1964.

במסגרת מונדיאל 1966 אירח האצטדיון ארבעה משחקים, בהם ניצחונה של גרמניה המערבית 4-0 על אורוגוואי בשלב רבע הגמר. בשנת 1977, אירח האצטדיון לראשונה משחק גמר, כשאברטון ואסטון וילה נפגשו באצטדיון למשחק החוזר של גמר גביע הפוטבול ליג, לעיני 52,135 צופים.

אסון הילסבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אסון הילסבורו
אנדרטה מחוץ לאצטדיון לזכר הרוגי אסון הילסבורו

ב-15 באפריל 1989, אירח האצטדיון את משחק חצי גמר הגביע האנגלי בין ליברפול לנוטינגהאם פורסט, כפי שקרה עשרות פעמים בעבר. עקב פתיחה מאוחרת של שערים לא מסומנים אל יציע העמידה של אוהדי ליברפול, נהרו מאות אוהדים אל תוך היציע, וכתוצאה מדוחק ומצפיפות שנגרמו בין היתר מגדרות הברזל בצידו השני של היציע, נמחצו למוות 96 אוהדי ליברפול ומאות רבות נפצעו. עיקרי דו"ח טיילור לחקירת ממצאי האירוע הטילו אצבע מאשימה, בין היתר, גם על שפילד ונסדיי, שלא עמדה בסטנדרטים הבטיחותיים הנדרשים. כחלק מממצאי הדו"ח, הוחלט להסיר באצטדיון הילסבורו ובשאר האצטדיונים במדינה את הגדרות שבין הקהל למגרש, וכן לבטל לחלוטין את יציעי העמידה. במהלך ארבע השנים שלאחר האירוע, עבר האצטדיון את השיפוץ הדרוש, הפך לאצטדיון בעל מקומות ישיבה בלבד, והגדר בין הקהל למגרש הוחלפה במעקי בטיחות נמוכים.

מחוץ לשערי האצטדיון הוקמה אנדרטה לזכר הרוגי האסון. האנדרטה נחנכה ב-15 באפריל 1999, יום השנה העשירי לאסון. על האנדרטה נכתב: לזכרם של 96 גברים, נשים וילדים שמצאו את מותם הטרגי ואין-ספור האנשים שחייהם השתנו לנצח. חצי גמר גביע ה-FA, ליברפול נגד נוטינגהאם פורסט. 15 באפריל 1989. "לעולם לא תצעדו לבד".

תקופת האצטדיון הכל-מושבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון הילסבורו נכלל רשימת המגרשים המארחים של יורו 1996, ואירח את שלושת משחקיה של דנמרק בשלב הבתים. שנה אחר כך אירח האצטדיון, לראשונה מאז האסון, משחק גדול באנגליה כאצטדיון נייטרלי - גמר גביע הפוטבול ליג בין לסטר סיטי למידלסבורו.

שיא הצופים באצטדיון מאז שיפוצו נקבע ב-2 בפברואר 2000, במשחקה של שפילד מול מנצ'סטר יונייטד, לעיני 39,640 צופים. האצטדיון עדיין זוכה לממוצעי צופים גבוהים יחסית. נכון לעונת 2015/2016, האצטדיון הוא הגדול מבין אצטדיוני קבוצות הפוטבול ליג צ'מפיונשיפ, עם כ-500 מקומות יותר מאלנד רואד.

ב-25 ביוני 2007, הכה שיטפון גדול את אזור האצטדיון, לאחר שסכר הנהר המקומי נפרץ. המגרש כוסה כולו בכמה מטרים של מים, שפגעו בין היתר גם בחדרי ההלבשה, במסעדות, במטבחים, במשרדים ובחנויות באצטדיון. עלות השיפוץ הוערכה במיליוני ליש"ט, אם כי השיפוץ לא פגע רבות בקבוצה המקומית שהייתה בפגרת הקיץ.

בשנת 2009 אושרה הרחבת האצטדיון, בעלות כוללת של כ-22 מיליון ליש"ט. המטרה הייתה התאמתו לסטנדרטים העדכניים הנדרשים על ידי פיפ"א לאירוח משחקי גביע העולם בכדורגל. השיפוץ תוכנן כך שיגיע לסיומו עד לשנת 2013, וכלל שינויים נרחבים במגרש, ביציעים ובסביבת האצטדיון, והעלאת תכולת האצטדיון בכ-5,000 מקומות. בסופו של דבר, כישלונה של הצעת אנגליה לאירוח מונדיאל 2018 גרמה להקפאת תוכניות השיפוץ, ועד כה טרם החלו העבודות באצטדיון.

אצטדיון הילסבורו, 2009
אצטדיון הילסבורו, 2009

מיקום, יציעים ומבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון הילסבורו ממוקם בצידה הצפון מערבי של העיר שפילד, באזור המשמש בעיקר למגורים. באצטדיון שישה יציעים:

שם היציע מקומות ישיבה נבנה שופץ
היציע הצפוני 9,255 18991903 19601961
היציע המערבי 6,658 1900 19611965
היציע הדרומי 11,352 18991903 19131915 (הורחב ב-1995)
היציע המזרחי 11,210 1914
היציע הצפון-מערבי 1,337 19191920 19651966
היציע הדרום-מערבי שליטה ובקרה

חנות המועדון הרשמית של הקבוצה נמצאת מתחת ליציע הצפוני של האצטדיון, ובה ניתן לרכוש, בנוסף למוצרי מרצ'נדייז, גם כרטיסים ביום המשחק. מתחת ליציע הדרומי ניתן למצוא מספר מסעדות, וכן משרדים, חדרי ישיבות, לאונג' ובאר וסוויטות עסקיות. ב-1996 נבנה גשר להולכי רגל החוצה את הנהר הסמוך לאצטדיון, לרווחת האוהדים שהגיעו למשחקי יורו 1996.

משחקים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון הילסבורו אירח עד כה עשרה משחקים בינלאומיים, ביניהם שלושה משחקים של אנגליה, ארבעה משחקים במסגרת מונדיאל 1966 ושלושה משחקים במסגרת יורו 1996.

תאריך תוצאה מסגרת צופים
10 באפריל 1920 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 5–4 נבחרת סקוטלנד בכדורגל סקוטלנד אליפות הבית הבריטית 35,000
3 באוקטובר 1962 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 1–1 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת מוקדמות יורו 1964 35,380
12 ביולי 1966 נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית 5–0 נבחרת שווייץ בכדורגל שווייץ שלב הבתים של מונדיאל 1966 36,000
15 ביולי 1966 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 2–1 נבחרת שווייץ בכדורגל שווייץ שלב הבתים של מונדיאל 1966 32,000
19 ביולי 1966 נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 2–0 נבחרת שווייץ בכדורגל שווייץ שלב הבתים של מונדיאל 1966 32,000
23 ביולי 1966 נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית 4–0 נבחרת אורוגוואי בכדורגל אורוגוואי רבע גמר מונדיאל 1966 34,000
26 בספטמבר 1973 נבחרת צפון אירלנד בכדורגל צפון אירלנד 0–0 נבחרת בולגריה בכדורגל בולגריה מוקדמות מונדיאל 1974 6,206
9 ביוני 1996 נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל 1–1 נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק שלב הבתים של יורו 1996 34,993
16 ביוני 1996 נבחרת קרואטיה בכדורגל קרואטיה 3–0 נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק שלב הבתים של יורו 1996 33,671
19 ביוני 1996 נבחרת טורקיה בכדורגל טורקיה 0–3 נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק שלב הבתים של יורו 1996 28,951

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אצטדיון הילסבורו בוויקישיתוף