גולן שריקר-צ'ריקר
 | |
| לידה |
2 בינואר 1979 (בן 45) לוד, ישראל  |
|---|---|
| השכלה |
האקדמית גורדון |
  | |
גולן שריקר-צ'ריקר - (נולד ב-2 בינואר 1979) הוא פעיל חברתי, חזן ופובליציסט. שריקר הוא בן לקהילת בני ישראל מהודו, מנכ"ל מסע'לה (תנועה למען קהילות יהדות הודו בישראל ובעולם) ובין מובילי הרנסאנס הקהילתי של יוצאי הודו בישראל. מזוהה פוליטית עם השמאל המזרחי.
רקע משפחתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בישראל בעיר לוד. בן יחיד למשה שריקר (צ'ריקר) ז"ל אשר עלה לישראל בשנת 1951 וללאה (ראטן) נגאוקר, אשר עלתה בשנת 1968 ארצה. שני הוריו ילידי הודו. להוריו היו אלו נישואין שניים ולשניהם ישנם ילדים מנישואיהם הראשונים.
גולן הוא דור ראשון ממשפחתו אשר נולד בישראל ודור רביעי החי בה. משפחתו מצד אביו היו שומרי ראשם של הקיסרים באימפריה המראטית במאה ה-16 וה-17. אביו הקדום אהרון (ארונג'י) צ'ריקר יליד 1575 קיבל את התואר "נאיאק מוכאדם" כמפקד הצי המראטי והתואר עבר מדור אל דור בין צאצאיו אשר שירתו בצי עד לשריפתו בשנת 1793.
משפחת צ'ריקר התיישבה בכפר חוואלי, במהאראשטרה לאחר קבלת אדמות בכפר כפרס על גבורה בשדה הקרב של אחד מבני המשפחה.
ילדות ונעורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריקר למד במסגרות החינוך הדתי-מסורתי בלוד. ביסודי למד בבית חב"ד ולאחר מכן בתיכון אמי"ת רמלה-לוד (שקדיאל לשעבר), בו סיים לימודי תואר כהנדסאי מכונות.
במקביל בין השנים 1990–1999 למד חזנות בטעמי קהילת בני ישראל מהודו, על ידי חזני לוד: יוסף ג'יראד, חיים קוליט (קוליטקר), שלמה פנקר וג'ואל (יואל) טלקר.
את שירותו הצבאי עשה בחיל הים הישראלי בין השנים 1999–2004, בתחילה בסדיר כלוחם ובשירות קבע כנשק בכיר על ספינות הטילים בגזרת לבנון. שוחרר בדרגת רס"ל ועוטר באות המערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון.
קריירה ועשייה חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 2004-2006 למד מלונאות במכללת תדמור, ובין השנים 2006–2009 למד מנהל עסקים במכללת רופין. בין השנים 2014–2023 עבד ברשת מלונות דן כאחראי שיווק ומכירות.
בשנת 2017 החל להעמיק בזהותו ההודית, והצטרף לראשוני קבוצת "הדור החדש ליוצאי הודו בישראל" בהובלת אילנה שזור והסופר אליעז ראובן-דנדקר. שריקר השתתף בטקס המלידה באירועי ה"כרמלידה" בחיפה בשנת 2018, והשתתף בהנחיה וארגון של אירועי המלידה הלאומית בין השנים 2019-2020. היה בין מובילי הכנסת טקס המלידה לפרויקט הלו"ז העברי. בין השנים 2018-2022 השתתף והנחה טקסי הוקרה למחאות החברתיות של קהילת הבני ישראל (המחאה השקטה 1951-1952 והמחאה השנייה 1960–1964).
השתתף בספר "הג'מאט-א. נשים מעוררי השראה מקהילת הבני ישראל מהודו" מאת אליעז ראובן-דנדקר. בין השנים 2020–2021 שיתף פעולה עם אליעז בסדרת הרצאות זום "מהודו ועד כאן", בהן העלו סוגיות חברתיות ותרבותיות של יוצאי הודו ודנו בסוגיות זהות, הגירה/עלייה, מורשת, תרבות ופעילות חברתית ופוליטית.
בשלהי 2021 פרש מקבוצת הדור החדש, יחד עם אליעז והקים את "מסע'לה" - חברה לתועלת הציבור למען קהילות יהדות הודו בישראל ובעולם, בה הוא משמש כמנכ"ל. בין פעילויות העמותה: הפקת אירועי תרבות, עזרה לאוכלוסייה המבוגרת, הנגשת ידע באמצעות מכון מחקר ושיתוף פעולה עם גורמי ממשלה וקבוצות חברתיות מהקשת של השמאל המזרחי. תחת זאת החל לטפל בסוגיית האפליה בקרב העלייה היהודית מהודו לישראל, רישות הקהילות היהודיות של יוצאי הודו בישראל ובעולם (בהודו, ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה ואנגליה).
שריקר מתראיין ברשתות החברתיות, הטלוויזיה והרדיו בנושאים חברתיים ומשתף פעולה עם ארגון שוברות קירות, האמן יורם בלומנקרנץ, שגרירות הודו בישראל וארגוני זכויות אדם בארץ ובחו"ל.
באמצע שנת 2023 יזם את כנס מנהיגות קהילות יוצאי הודו בישראל לראשונה מזה 54 שנים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריקר הוא רווק גאה. מתגורר בתל אביב. למד חינוך במכללת גורדון בחיפה וכיום משמש כמורה בתכנית היל"ה בבת ים ובתל אביב
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליעז ראובן-דנדקר, הג'מאט-א. נשים מעוררי השראה מקהילת הבני-ישראל מהודו, הוצאת קמודן מוכאדם, 2020, ישראל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלידה בנה ישראלית, באתר (הלו"ז העברי), 2019
- נאום גולן שריקר-צ'ריקר בכרמלידה בחיפה, יוטיוב, 2018
- אילנה שזור, אליעז דנדקר, שמרית לוי וגולן צ'ריקר, תיקון היסטורי למחאת ההודים ב-1951, באתר העוקץ, 28 בנובמבר 2018
- צפו: מה מלידה? טקס הודיה הודי-יהודי עתיק התקיים הערב בעיר, כאן דרום, 2 בספטמבר 2020
- לוד יכולה להיות שער למדינה אזרחית,העוקץ, 6 ביוני 2021
- סליחות מהודו ועד לוד, העוקץ, 25 באוגוסט 2021
- אורטל מוגוס, מסיבת טבע (י)הודית: יוצאי הודו חוגגים את "המלידה", באתר ynet, 10 בפברואר 2020
- המחאה השקטה של בני ישראל לא מתה , העוקץ, 5 בינואר 2022
יפעת ראובן, כדת אך לא כדין: המדינה מסרבת להעלות לישראל יהודים שנישאו להינדים ואת ילדיהם, באתר הארץ, 11 באפריל 2023
