הודים בישראל
ההודים בישראל הם קהילות ויחידים, יהודים ושאינם יהודים, שמוצאם בהודו וחיים כיום או חיו בעבר במדינת ישראל.[1]
יהודים הודים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהדות הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות הודו
ניתן לחלק את היהודים בהודו שעלו לישראל לארבע קבוצות עיקריות:[2][3]
1. קהילת בני ישראל היא הגדולה ביותר בין יהודי הודו. לפני אמונתם, הם צאצאי היהודים מאזור הגליל אשר נמלטו מגזרות אנטיוכוס במאה ה-2 לפני הספירה, אך אין עדויות מוצקת לכך. במשך דורות רבים, הם נהגו לחיות ביישובים כפריים במחוז קולאבה שבמדינת מאהרשטרה. חלקם עסקו בחקלאות, רוכלות ונגרות, אך עיסוקם המסורתי של מרביתם היה יצירת שמן שומשום. לאחר הכיבוש הבריטי במאה ה-17, עברו רבים לעיר בומבאי ועסקו בעבודות בניין, מספנות ונגרות. במהלך המאה ה-19 התיישבו משפחות מבני העדה בפונה, באחמדבאד, בקראצ'י, בדלהי ובערים נוספות. בתקופת השלטון הבריטי שגשג היישוב של "בני ישראל" והם החלו לתרגם כתבים רבים לשפת המקום, שפת המראטהי ולימודי העברית שגשגו וכן פתחו בתי ספר.[3][4]
2. יהדות קוצ'ין היא יהדות עתיקת יומין, מהעתיקות שבקהילות ישראל. היא הקהילה הקטנה ביותר, שחייה באזור עיר הנמל קוצ'ין, שבמדינת קרלה בדרום-מערב הודו. העדות הראשונה לישיבת יהודים באזור קוצ'ין היא מהמאה ה-10. היהודים הגיעו להתיישבות זו ככל הנראה למטרות מסחר. בתחילת המאה ה-16, למעשה משנת משנת 1498 ואילך, הגיעו לקוצ'ין שני גלי הגירה יהודיים, יהודים מקראנגאנור, ויהודים מספרד ופורטוגל. בתקופה הזו התחלקו יהודי קוצ'ין לשלוש קבוצות: הכהים, צאצאי היהודים המקומיים, להם בתי כנסת ונוסחי תפילה נפרדים, המשוחררים, צאצאי עבדים, שלאחר שחרורם דבקו בדת אדוניהם לשעבר, והלבנים, צאצאי מהגרים יהודים מספרד, תימן, הולנד, גרמניה וסוריה. בשיא גודלה מנתה הקהילה כמה אלפי בני אדם. לרוב, דיברו הקוצ'ינים בשפת מלאיאלאם.
3. קהילת הבגדדים, היהודים מעיראק החלו להגיע להודו בסוף המאה ה-18, תחילת המאה ה-19 בשל רדיפות יהודים במקום מוצאם. ועברו להתגורר בעיקר בכלכותה, מומבאי ופונה. יהודים אלה היו לרוב מבוססים ובעלי משרות בכירות. בשלב יותר מאוחר הצטרפו לקהילה זו מהגרים יהודים מסוריה, האיפריה העות'מאנית, תימן, פרס ואפגניסטן. היהודים הבגדדיים כינו את עצמם לעיתים "ספרדים" – רמז למסורת התפילה שלהם.[3][5]
4. בני מנשה קבוצה של אנשים שבטיים, המייחסים עצמם להיותם מצאצאי שבט מנשה, הגרים בצפון מזרח הודו – במדינות מיזורם ומניפור.
נסים מוזס, היסטוריון של יהדות הודו, ציין את ההבדלים העשירים בקהילות השונות בהודו (בגדדים, קוצ'ין, בני ישראל ובני המנשה) במאכלים, מנהגים, לבוש, שפות, אדריכלות, היסטוריה וספרות.[6]
עליית יהודי הודו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהדות קוצ'ין החלה כבר ב־1918 לעלות לארץ ישראל מתוך אידיאליזם ציוני ותחושת שליחות. בני העדה היו מן הבודדים ששילמו מכספם הפרטי את הוצאות העלייה. מרבית הקהילה עלתה במסגרת שנות העלייה הראשונות, ורק מספר מצומצם של משפחות נשארו באזור קוצ'ין מסייעות לשמר את נכסי הקהילה כולל בתי הכנסת המפוארים.[3]
הקהילה ההודית בארץ, מנתה בשנת 1947 כ-24 אלף איש ואשה.[7]
בשנים 1948–1951 עלו כ־4,000 - 5,000 יהודים מהודו, רובם ממוצא קוצ'יני ומיעוטם "בני ישראל"[8][9]
קהילת בני ישראל החלה להגיע לישראל קצת לפני קום המדינה. הודו קיבלה עצמאות מבריטניה ב-1947 בעוד ישראל ב-1948.תחילה היגרו תושבי הערים ורק בשלהי שנות ה-60, החלה הגירה גדולה מהכפרים, הגירה שהתעצמה בשנות ה-70.[3] בשנות הארבעים והחמישים קורות עלייתם נכרכו בקורות המהגרים ממדינות ערב והאסלאם. הם נשלחו למעברות ולקיבוצים, שם סבלו מאפליה, מדיכוי ומגזענות על רקע צבע עורם.[7]
בין השנים 1948 ו-1952, כ-2,300 בני ישראל עלו לישראל, מולדתם החדשה וההיסטורית, מהודו, רבים כפליטים מארצות מוסלמיות ברובן (חלקים מערביים של הודו הבריטית).[10] כמה רבנים סירבו להשיא את בני ישראל ליהודים אחרים, בטענה שהם לא יהודים לגיטימיים. כתוצאה מהפגנות ישיבה ושביתות רעב, הסוכנות היהודית החזירה 337 אנשים ממספר קבוצות להודו בין 1952 ל-1954. רובם חזרו לישראל לאחר מספר שנים.[11][12]
רוב היהודים ממוצא הודי שנשארו בישראל, שמרו על קשר עם ארץ מולדתם והיו עם זיקה חזקה להודו ולתרבותה, אך בארץ המשיכו לנהל אורח חיים יהודי.[13]
אף על פי ששמרו על יהדותם לאורך אלפי שנים מספר רבנים, כבר מקום המדינה, הטילו ספק ביהדות ההודים הקוצ'ינים ובני ישראל.[14] ב-1962 דיווחו העיתונות ההודית והבינלאומית כי הרשויות האירופיות-יהודיות בישראל התייחסו לגזענות בבני ישראל בשל צבע עורם הכהה יותר.[15] הם התנגדו לפסיקת הרב הראשי לישראל שלפני רישום נישואים בין יהודים הודיים ליהודים שאינם שייכים לאותה קהילה, על הרב הרשום לחקור את השושלת של המבקש ההודי למוצא אפשרי שאינו יהודי. במקרה של ספק, עליהם לדרוש מהמבקש לבצע גיור או טבילה. האפליה עשויה להיות קשורה לעובדה שחלק מהרשויות הדתיות האמינו שבני ישראל אינם יהודים לחלוטין משום שנישאו נישואי תערובת במהלך פרידתם הארוכה מקהילות גדולות של יהודים. רוב הישראלים חשבו שזהו כיסוי נוח להטיה גזעית נגד יהודים שאינם אשכנזים או ספרדים.[16] בין השנים 1962–1964 ערכה קהילת בן ישראל הפגנות, ובשנת 1964 הכריזה הרבנות הישראלית כי בני ישראל הם "יהודים מלאים לכל דבר".
מרבית יהודי קוצ’ין חיים בישראל ופרוסים ברחבי הארץ, בעיקר במושבים: נבטים, תעוז, מסילת ציון, אביעזר, כפר יובל וכן בראשון לציון, רכסים, אשדוד, באר שבע ועוד.[17][12]
רוב יהודי הודו המתגוררים ברמלה, לוד, פתח־תקווה, אשדוד, קרית־גת, באר־שבע, ירוחם, דימונה והקריות נמנים עם עדת בני ישראל. הקוצ'ינים מרוכזים בעיקר במושבים בדרום הארץ, בנגב ובמבואות ירושלים, והבגדאדים התפזרו, וחלקם נטמע בקהילות יוצאי עיראק. שלא כמו קהילות אחרות, "בני ישראל", למרות התרכזותם בערים לא הצמיחו מתוכם מנהיגים או דמויות בעלות השפעה בציבור הישראלי.[5][18]
החל מהמאה ה-20 החלה לעלות לישראל גם קהילת בני המנשה.[19]
לפי נתוני משרד הקליטה משנת 2006 עד 2016 עלו מהודו לישראל 2,154 עולים חדשים.[6]
ב-2018 לפי ההערכות חיו בישראל כ-80,000 מבני הקהילה ההודית – 60,000 "בני ישראל", והשאר קוצ'ינים בני מנשה ובגדדים.
כ-3,000 בני מנשה כבר עלו לישראל עד שנה זו, ושר הפנים הבטיח ב-2017, לפעול בממשלה על מנת להעלות לישראל את 7,000 בני קהילת שבט בני המנשה מהודו.
ב-2023 נעשה ניסיון נוסף להביא את שאר בני המנשה החיים בהודו לישראל.[20]
בישראל לרוב הקהילות חיו בניתוק זו מזו.[7]
ב-2023 הקהילה ההודית באשדוד הקימה סיעה שתתמודד בבחירות המוניציפליות.[21]
מנהגים של יהודי הודו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל שנה בט"ו בשבט נוהגים לחגוג ההודים בישראל את טקס המלידה. על פי האמונה כאשר הגיעו יהודים להודו לפני 2,000 שנה, לאחר שכמעט טבעו בים, הם פגשו על החוף את אליהו הנביא אשר הבטיח להם כי הם עוד ישובו לארץ ישראל.[22][23][24][25]
אישים בולטים בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי בן-מנחם
- שרה אברהם
- אורי בנימין
- עופר טלקר
- עידן יניב
- ליאורה יצחק
- אליעז ראובן-דנדקר
- אילנה שזור
- דוד דרום
הודים שאינם יהודים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוענים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל קיימת קהילה של כמה אלפי צוענים, שמוצאם בהודו, אותה עזבו והחלו לנדוד בעולם סביב המאה השלישית לספירה.[26]
קהילת היהלומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילת הודים נוספת החיה בישראל החל משנות ה-80 שנים, היא קהילת היהלומנים. מדובר בקהילה של כ-120 אנשים המנהלת חיי קהילה הדוקים, הם שומרים על אורח חיים מסורתי, חוגגים את החגים ההודים כמו ההולי. כולם בני הג'ייניזם, דת הודית מהמאה ה-6 לפנה"ס, שאליה משתייכים רבים מבני הקהילה האמידה בהודו, ובכל בית יש מקדש עם פסל של אחד האלים, דרגש ומחצלת לתפילה. הם שומרים על אורח חיים צמחוני כמקובל בדתם. הילדים לומדים על המנהגים ההודיים, המשפחות חוגגות חגים הודיים כמו הולי ודיוואלי, והם נוהגים להתחתן רק עם הודים.[27] ב-2018 העניק להם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אשרת שהייה מורחבת על מנת שלא יאלצו לחדש את אשרת השהייה כל שנה מחדש.[28][29]
סטודנטים ואנשי הייטק[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד טרם כינון יחסים דיפלומטים רשמיים בין מדינות הודו וישראל, סטודנטים וסטודנטיות מהודו הגיעו הצטרפו לתוכניות לימוד באוניברסיטאות ברחבי ישראל, מספרם רק גדל עם כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים ותוכניות לימוד בשיתוף עם אוניברסיטאות בהודו התרחבו, בעיקר בתחום לימודי מזרח אסיה ולימוד שפות הודיות בישראל, במהלך כך הגיעו פרופסורים ומרצים מהודו ללמד בארץ.[דרוש מקור]
בנוסף לסגל ותלמידים סטודנטיאליים ישנם שיתופים בתחום ההייטק בין ישראל והודו, חברות שולחות ישראלים להודו והודים לישראל על מנת ליצור שיתופי פעולה והזדמנויות עסקיות להרחבת חברות הייטק בארץ ובהודו.[דרוש מקור]
עובדים זרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2017 חיו כמה אלפי הודים בישראל, וחלקם באו לשמוע את ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בביקורו בישראל.[30]
על פי שגרירות הודו בתל אביב ב־2020, יותר מ-12 אלף הודים הם עובדים זרים בישראל, רובם המכריע בתור מטפלים סיעודיים בקשישים או באנשים עם מוגבלויות.[31]
ב-2021 במהלך מגפת הקורונה בישראל הוחלט לצמצם הבאת עובדים זרים לישראל, עקב התפשטות הנגיף.[32][31]
ב-2023 הודיע שר הכלכלה ניר ברקת כי בכוונתו להביא 30,000 הודים לעבוד ולגור בישראל.[33] לפי ראשות האוכלוסין וההגירה, ב-2023 הועסקו בישראל כ-17,000 הודים המשלמים דמי תיווך גבוהים על מנת להגיע לעבוד בישראל.[34]
פרקטיקה דתית של הודים שאינם יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל לא קיימים מקדשים לאלים הודים, כך שהינדואיזם ובודהיזם, הדתות הנפוצות בהודו אינן תופסות מקום משמעותי. ההודים החיים בישראל המעוניינים להתפלל עושים זאת בתוך בתיהם פנימה, שם הם בונים מקדשים לאלים בהם הם מאמינים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הודו - ניצולי הספינה הטרופה / אליהו בירנבוים, באתר www.daat.ac.il
- ^ בית הספר לתיירות, טיול בעקבות יהדות הודו, רועים / רואים עולם, באתר בית הספר לתיירות
- ^ 1 2 3 4 5 היסטוריה | אתר הודים
- ^ 3_^1"י לעוראל' שבהדו | דבר | 27 דצמבר 1936 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 הקהילה ההודית ברמלה - ישראל, באתר מסע אחר
- ^ 1 2 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, באתר הכנסת, 31 בדצמבר 2018
- ^ 1 2 3
אינס אליאס, קהילת יוצאי הודו בישראל מנסה להיחלץ מנורמות ישנות ודעות קדומות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
- ^ הודו – סיפורם של היהודים | גילי חסקין – מדריך טיולים, 2020-07-16
- ^ מהודו באהבה, באתר www.qiryat-gat.muni.il
- ^ Weil, Shalva 2000 India, The Larger Immigrations from Eastern Countries, Jerusalem: Ben-ZviInstitute and the Ministry of Education. (Hebrew)
- ^ Weil, Shalva (2011). "Bene Israel". In Baskin, Judith (ed.). Cambridge Dictionary of Judaism and Jewish Culture. New York: Cambridge University Press.
- ^ 1 2 יונית נעמן, תיקון היסטורי למחאת ההודים ב-1951 | אילנה שזור, אליעז דנדקר, שימי לוי, גולן צריקר, באתר העוקץ, 2018-11-28
- ^ https://www.archives.gov.il/, www.archives.gov.il
- ^ עדת "בני ישראל" בהודו / פרופ' אריה טרטקובר, באתר www.daat.ac.il
- ^ "Israel's Indian Jews and their lives in the 'promised land'". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-01-19. נבדק ב-2022-06-15.
- ^ "How Do the Issues in the Conversion Controversy Relate to Israel?". Jcpa.org. נבדק ב-16 בדצמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ על הקהילה – מרכז מורשת
- ^ עשרת השבטים האבודים - הודים בני ישראל - הודו, באתר מסע אחר
- ^ מירי חסון, העולים מהודו: ישראל היא הבית שלנו, באתר ynet, 21 בנובמבר 2006
- ^ בני המנשה בסכנת חיים: "בתי הכנסת. ספרי התורה. הסידורים. הכל נשרף" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-06-01
- ^ הקהילה ההודית באשדוד הקימה סיעה שתתמודד בבחירות המוניציפליות, באתר ashdodnet.com
- ^ המלידה ההודית המסורתית חוזרת לאשדוד באירוע חגיגי במיוחד, באתר ashdodnet.com
- ^ מלידה | אתר הודים
- ^ הודו - ניצולי הספינה הטרופה / אליהו בירנבוים, באתר www.daat.ac.il
- ^ פיקניק עם אליהו הנביא | אשנב | המרכז ללימודי הרוח, באתר merkazruach.nli.org.il
- ^ אביבה לורי, תגובה צוענית הולמת, באתר הארץ, 3 ביוני 2003
- ^ דיאנה בחור ניר, קאסטת היהלום, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2012
- ^ יובל אזולאי, יהלומנים הודים צפויים לקבל אשרת שהייה מורחבת, באתר גלובס, 7 בינואר 2018
- ^ איתמר אייכנר, נמסטה: ראש ממשלת הודו מגיע לביקור היסטורי בישראל, באתר ynet, 3 ביולי 2017
- ^ איתי בלומנטל, קריאות "מודי, מודי", בת"א: "ישראל היא חברה", באתר ynet, 5 ביולי 2017
- ^ 1 2 פנינה ביד, הודים שעובדים בישראל לא מצליחים לחזור לארץ, באתר זמן ישראל, 19 ביולי 2020
- ^ צמצום זמני בכניסת עובדים זרים מהודו בעקבות התפשטות מחלת הקורונה, באתר GOV.IL
- ^ ניצן צבי כהן, שר הכלכלה ברקת מקדם: הבאת 30 אלף עובדים הודים לענף הבנייה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 באפריל 2023
- ^ ביקור עבודה מוצלח של משלחת ישראלית בינמשרדית מקצועית להודו, בהזמנת גורמי ממשל הודים, לקידום הסכם לגיוס עובדים זרים מהודו לענפי הסיעוד הביתי והבניין, באתר GOV.IL
