דמוגרפיה של ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף החברה הישראלית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמוגרפיה של ישראל
Israel population density 2014 Hebrew.png
צפיפות אוכלוסין בישראל, 2014
מדינה ישראלישראל  ישראל
נתונים לתאריך 2017[2]
נתונים
אוכלוסייה 8,720,400
צפיפות 399.60
אחוז אוריינות 97.8% (2011)[3]
תוחלת חיים בלידה 82.6
דירוג תוחלת חיים 8
HDI 0.899
דירוג HDI 18
לידות ל-1,000 18.48
מיתות ל-1,000 5.15
שיעור פריון 3.13[1]
תמותת תינוקות 3.55
שיעור הגירה נטו 2.24
התפלגות גילאים
0-14 שנים 27.51
15-24 שנים 15.53
25-54 שנים 37.17
55-64 שנים 8.46
יחס גברים/נשים
יחס כללי 1.01
יחס בלידה 1.05
יחס 0-14 שנים 1.05
יחס 15-24 שנים 1.05
יחס 25-54 שנים 1.05
יחס 55-64 שנים 0.95
יחס +65 שנים 0.81
שפות
שפות רשמיות עברית, ערבית

מדינת ישראל מנתה בספטמבר 2017, על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 8,743,400 תושבים[4], לעומת 806 אלף תושבים עם קום המדינה. כ-74.6% הם יהודים (כ-6.523 מיליון), כ-20.9% הם ערבים-מוסלמים, ערבים-נוצרים או דרוזים (כ-1.824 מיליון) וכ-4.5% אחרים (כ-396 אלף) שהם נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים.

הנתונים אינם כוללים עובדים זרים שמספרם מוערך בכ-183,000, ואינם כוללים את המסתננים מאפריקה שמספרם מוערך בכ-38,000.

שיעורי פריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2017 שיעור הפריון בישראל עולה במעט על שלושה ילדים לאשה. בקרב נשים חרדיות שיעור הפריון הוא הגבוה ביותר, ועמד ב-2009 על 6.5. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה עד כדי 7.5-7.6 בשנת 2002. בשנת 2014 עמד שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות על 6.9[5]. בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם: אצל דתיים שאינם חרדים סביב 4.3, אצל נשים מסורתיות-דתיות 2.6, אצל מסורתיות שאינן דתיות 2.2-2.3 ואצל נשים חילוניות הוא הנמוך ביותר - 2.1. באוכלוסייה הערבית השיעור אצל נשים שאינן דתיות וכן הממוצע של כלל האוכלוסייה הוא 3.1, ובאופן מפתיע השיעור אצל "נשים דתיות מאוד" נמוך מעט מהשיעור אצל "נשים דתיות". הסבר אפשרי לתוצאה סטטיסטית זו, הוא הקושי להגדיר "דתיות" בקרב מוסלמים בישראל, בשונה מבמגזר היהודי בו ההגדרה ברורה יותר לפי קיום מצוות מסוימות, השתייכות מגזרית-מפלגתית, מוסדות החינוך לילדים וכדומה[6][7] שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, הוא 5.7.

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה משמעותית מהשיעור במגזר היהודי. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2015, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות והיהודיות היה זהה ועמד על 3.13 ילדים בממוצע לאישה.[8] בשנת 2016, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות עלה על זה של נשים ערביות (3.16 ילדים בממוצע לאישה אצל נשים יהודיות לעומת 3.11 אצל נשים ערביות).

לידות, מספרים מוחלטים, על פי דת האם

שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ יהודים (%) מוסלמים (%)
1996 83,710 30,802 2,678 2,682 1,800 121,333 69.0% 25.4%
2000 91,936 35,740 2,789 2,708 3,623 136,390 67.4% 26.2%
2005 100,657 34,217 2,487 2,533 4,455 143,913 69.9% 23.8%
2006 104,513 34,337 2,500 2,601 4,675 148,170 70.5% 23.2%
2007 107,986 34,572 2,521 2,510 4,557 151,679 71.2% 22.8%
2008 112,803 34,860 2,511 2,534 4,670 156,923 71.9% 22.2%
2009 116,599 35,253 2,514 2,517 4,644 161,042 72.4% 21.9%
2010 120,673 36,221 2,511 2,535 4,832 166,255 72.6% 21.8%
2011 121,520 35,247 2,596 2,469 5,030 166,296 73.1% 21.2%
2012 125,409 36,041 2,610 2,371 5,098 170,940 73.4% 21.1%
2013 126,999 34,927 2,602 2,350 5,255 171,444 74.1% 20.4%
2014 130,576 35,965 2,814 2,366 5,424 176,427 74.0% 20.4%
2015 132,220 36,659 2,669 2,376 5,487 178,723 74.0% 20.5%
יולי 2016 - יוני 2017 134,174 37,596 2,486 2,345 5,253 181,258 74.1% 20.6%

מראשית שנות האלפיים ועד שנת 2017 גדל מספר הלידות לאימהות יהודיות ב-46%, מ-92,000 ל-134,000. מספר הלידות לאימהות מוסלמיות גדל באותה תקופה ב-6% בלבד ועמד במשך רוב שנות המאה ה-21 על כ-35,000 לידות לשנה. בשנת 2016 אחוז הלידות של אמהות יהודיות בכלל הלידות בישראל עמד על 74.1% ושל אמהות מוסלמיות 20.5%.

שיעור פריון מוחלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 3.11 ילדים לאישה (2016)
שיעור פריון, על פי דת האם
שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ
1995 2.53 4.69 2.44 3.50 2.88
1996 2.62 4.65 2.63 3.42 2.94
1997 2.64  4.57  2.59  3.18  2.93 
1998 2.67  4.76  2.62  3.10  2.98 
1999 2.64 4.70 2.51 3.00 2.94
2000 2.66 4.74 2.55 3.07 2.95
2001 2.59 4.71 2.46 3.02 2.89
2002 2.64 4.58 2.29 2.77 2.89
2003 2.73 4.50 2.31 2.85 2.95
2004 2.71 4.36 2.13 2.66 1.47 2.90
2005 2.69 4.03 2.15 2.59 1.49 2.84
2006 2.75 3.97 2.14 2.64 1.55 2.88
2007 2.80 3.90 2.13 2.49 1.49 2.90
2008 2.88 3.84 2.11 2.49 1.57 2.96
2009 2.90 3.73 2.15 2.49 1.56 2.96
2010 2.97 3.75 2.14 2.48 1.64 3.03
2011 2.98 3.51 2.19 2.33 1.75 3.00
2012 3.04 3.54 2.17 2.26 1.68 3.05
2013 3.05 3.35 2.13 2.21 1.68 3.03
2014 3.11 3.35 2.27 2.20 1.72 3.08
2015 3.13 3.32 2.12 2.19 1.72 3.09
2016 3.16 3.29 2.05 2.21 1.64 3.11

עד שנת 2004 היהודים והאחרים היו כלולים תחת אותה קטגוריה.

שיעור פריון, על פי לאום האם[9]
שנה יהודים ערבים סה"כ
1995 2.53 4.18 2.88
1996 2.62 4.35 2.94
1997 2.64 4.23 2.93
1998 2.67 4.40 2.98
1999 2.64 4.33 2.94
2000 2.66 4.37 2.95
2001 2.59 4.33 2.89
2002 2.64 4.19 2.89
2003 2.73 4.14 2.95
2004 2.71 3.99 2.90
2005 2.69 3.72 2.84
2006 2.75 3.68 2.88
2007 2.80 3.62 2.90
2008 2.88 3.57 2.96
2009 2.90 3.49 2.96
2010 2.97 3.51 3.03
2011 2.98 3.34 3.00
2012 3.04 3.32 3.05
2013 3.05 3.15 3.03
2014 3.11 3.17 3.08
2015 3.13 3.13 3.09
2016 3.16 3.11 3.11

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2016, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות עלה על זה של נשים ערביות (3.16 ילדים בממוצע לאישה אצל נשים יהודיות לעומת 3.11 אצל נשים ערביות).

לידות ופטירות לפי שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אוכלוסייה (אלפים) לידות חי פטירות צמיחה טבעית לידות ל-1000 איש פטירות ל-1000 איש צמיחה טבעית ל-1000 איש שיעור פריון
1948 806 17,678
1949 1,174 26,985
1950 1,370 43,431 8,700 34,731 34.1 6.8 27.3
1951 1,578 50,542 9,866 40,676 34.3 6.7 27.6
1952 1,630 52,556 11,666 40,890 32.8 7.3 25.5
1953 1,669 52,552 10,916 41,636 31.9 6.6 25.3
1954 1,718 48,951 11,328 37,623 28.9 6.7 22.2
1955 1,789 50,686 10,532 40,154 28.9 6.0 22.9 4.03
1956 1,872 52,287 12,025 40,262 28.6 6.6 22.0
1957 1,976 53,940 12,487 41,453 28.0 6.5 21.5
1958 2,032 52,649 11,615 41,034 26.3 5.8 20.5
1959 2,089 54,604 12,056 42,548 26.5 5.9 20.6
1960 2,150 56,002 12,053 43,949 26.4 5.7 20.7
1961 2,234 54,869 12,663 42,206 25.0 5.8 19.2
1962 2,332 56,356 13,701 42,655 24.7 6.0 18.7
1963 2,430 59,491 14,425 45,066 25.0 6.1 18.9
1964 2,526 63,544 15,491 48,053 25.6 6.3 19.3
1965 2,598 66,146 16,261 49,885 25.8 6.3 19.5 3.99
1966 2,657 67,148 16,582 50,566 25.6 6.3 19.3
1967 2,776 64,980 17,463 47,517 23.9 6.4 17.5
1968 2,841 69,911 18,689 51,222 24.9 6.7 18.2
1969 2,930 73,666 19,767 53,899 25.5 6.9 18.6
1970 3,022 80,843 21,234 59,609 27.2 7.1 20.1
1971 3,121 85,899 21,415 64,484 28.0 7.0 21.0
1972 3,225 85,544 22,719 62,825 27.0 7.2 19.8
1973 3,338 88,545 23,054 65,491 27.0 7.0 20.0
1974 3,422 93,166 24,135 69,031 27.6 7.1 20.5
1975 3,493 95,628 24,600 71,028 27.7 7.1 20.6 3.68
1976 3,575 98,763 24,012 74,751 27.9 6.8 21.1
1977 3,653 95,315 24,951 70,364 26.4 6.9 19.5
1978 3,738 92,602 25,153 67,449 25.1 6.8 18.3
1979 3,836 93,710 25,700 68,010 24.7 6.8 17.9 3.21
1980 3,922 94,321 26,364 67,957 24.3 6.8 17.5 3.14
1981 3,978 93,308 26,085 67,223 23.6 6.6 17.0 3.06
1982 4,064 96,695 27,780 68,915 24.0 6.9 17.1 3.12
1983 4,119 98,724 27,731 70,993 24.0 6.7 17.3 3.14
1984 4,200 98,478 27,805 70,673 23.3 6.6 16.7 3.13
1985 4,266 99,376 28,093 71,283 23.1 6.5 16.6 3.12
1986 4,331 99,341 29,415 69,926 22.7 6.7 16.0 3.09
1987 4,407 99,022 29,244 69,778 22.2 6.6 15.6 3.05
1988 4,470 100,454 29,176 71,278 22.2 6.4 15.8 3.06
1989 4,560 100,757 28,580 72,177 22.1 6.3 15.8 3.03
1990 4,822 103,349 28,734 74,615 22.0 6.1 15.9 3.02
1991 5,059 105,725 31,266 74,459 21.4 6.3 15.1 2.91
1992 5,196 110,062 33,327 76,735 21.5 6.5 15.0 2.93
1993 5,328 112,330 33,000 79,330 21.3 6.3 15.0 2.92
1994 5,472 114,543 33,535 81,008 21.2 6.2 15.0 2.90
1995 5,612 116,886 35,348 81,538 21.1 6.4 14.7 2.88
1996 5,757 121,333 34,664 86,669 21.3 6.1 15.2 2.94
1997 5,900 124,478 36,124 88,354 21.4 6.2 15.2 2.93
1998 6,041 130,080 36,955 93,125 21.8 6.2 15.6 2.98
1999 6,209 131,936 37,291 94,645 21.6 6.1 15.5 2.94
2000 6,369 136,390 37,688 98,702 21.7 6.0 15.7 2.95
2001 6,508 136,636 37,186 99,450 21.2 5.8 15.4 2.89
2002 6,631 139,535 38,415 101,120 21.2 5.8 15.4 2.89
2003 6,748 144,936 38,499 106,437 21.7 5.8 15.9 2.95
2004 6,869 145,207 37,938 107,269 21.3 5.6 15.7 2.90
2005 6,991 143,913 39,038 104,875 20.8 5.6 15.2 2.84
2006 7,116 148,170 38,765 109,405 21.0 5.5 15.5 2.88
2007 7,244 151,679 39,813 111,866 21.1 5.5 15.6 2.90
2008 7,337 156,923 39,484 117,439 21.5 5.4 16.1 2.96
2009 7,552 161,042 38,812 122,230 21,5 5,2 16,3 2.96
2010 7,695 166,255 39,613 126,642 21,8 5,2 16,6 3.03
2011 7,837 166,296 40,889 125,407 21,4 5,3 16,1 3.00
2012 7,984 170,940 42,100 128,840 21,6 5,3 16,3 3.05
2013 8,134 171,444 41,683 129,761 21,3 5,2 16,1 3.03
2014 8,297 176,427 42,457 133,970 21,5 5,2 16,3 3.08
2015 8,463 178,723 44,507 134,766 21,3 5,3 16,0 3.09
2016 8,628 181,405 44,186 137,216 21.3 5.1 16.2 3.11

עלייה לישראל לפי שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מספר עולים
1948 101,828
1949 239,954
1950 170,563
1951 175,279
1952 24,610
1953 11,575
1954 18,491
1955 37,528
1956 56,330
1957 72,634
1958 27,290
1959 23,988
1960 24,692
1961 47,735
1962 61,533
1963 64,489
1964 55,036
1965 31,115
1966 15,957
1967 14,469
1968 20,703
1969 38,111
1970 36,750
1971 41,930
1972 55,888
1973 54,886
1974 31,979
1975 20,028
1976 19,754
1977 21,429
1978 26,394
1979 37,222
1980 20,428
1981 12,599
1982 13,723
1983 16,906
1984 19,981
1985 10,642
1986 9,505
1987 12,965
1988 13,034
1989 24,050
1990 199,516
1991 176,100
1992 77,057
1993 76,805
1994 79,844
1995 76,361
1996 70,919
1997 66,221
1998 56,730
1999 76,766
2000 60,201
2001 43,473
2002 33,570
2003 23,273
2004 20,899
2005 21,183
2006 19,269
2007 18,131
2008 13,701
2009 14,574
2010 16,633
2011 16,892
2012 16,557
2013 16,968
2014 26,500
2015 31,013
2016 25,977

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות ישראל, ערביי ישראל, דרוזים בישראל
  • יהודים - כ-75% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה ביוני 2017, 6,497,600 תושבים. נכון ל-2017, כ-75% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 16.9% ילידי אירופה ואמריקה ו-7.9% ילידי אסיה ואפריקה.
  • ערבים - 20.7% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. אוכלוסייה זו מנתה ביוני 2017 כ- 1,815,300 תושבים, כולל כ-400 אלף ערבים תושבי מזרח ירושלים שמחזיקים בתעודת תושב קבע. מתוך ערביי ישראל, 83.8% הם מוסלמים ו-8.4% נוצרים.
  • דרוזים - 1.7% מאוכלוסיית ישראל הם דרוזים. אוכלוסייה זו מנתה בדצמבר 2015 כ-137,296 תושבים.

תושבים שאינם יהודים או ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-4% מתושבי מדינת ישראל מוגדרים כ'אחרים' (כ-391,000 תושבים). רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים לא ערבים) ואשר קיבלו את אזרחותם מתוקף חוק השבות. מרבית קבוצה זו נטמעת מבחינה תרבותית במיינסטרים הישראלי, והפער בין ראייתו העצמית כשייך לחברה זאת לבין הגדרתו ההלכתית מוליד לעתים חיכוכים. בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו ולשם כך הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות.

הצ'רקסים בארץ מונים כ-4,000 נפש והארמנים כ-3,000 נפש.

השומרונים (כולם אזרחי ישראל) מונים 796 נפש (מתוכם 415 במדינת ישראל ועוד כ-380 בהר גריזים), כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. מוצאם האתני שונה משל היהודים ואכן גם דתם שונה מהיהדות, והם מגדירים עצמם 'בני ישראל' או 'ישראלים שומרונים'.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דת בישראל
Circle frame.svg

החלוקה לדתות בישראל

  6,484,000 יהודים (74.7%)
  1,488,000 מוסלמים (18.0%)
  170,000 נוצרים (2.0%)
  139,000 דרוזים (1.6%)
  388,000 לא משתייכים (4.5%)

אוכלוסייה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימים נתונים רשמיים לגבי מספר האתאיסטים או האוכלוסייה הלא-דתית, אשר עשויה לכלול עד רבע מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:[10]

הערה: הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2011 (פורסם ב 2012), על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל שיעורי פריון גבוהים יותר בציבור החרדי והדתי, אחוז הדתיים והחרדים הכולל גם בני 19 ומטה גדול בכמה אחוזים. לדוגמה, מסקר הלמ"ס לשנת 2014 עולה כי מתוך כלל הלומדים בבית ספר יסודי בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי יחדיו, כ-30.04% חרדים.

לפי מחקר משנת 2009 של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה עבור קרן אבי חי, כ-80% מהיהודים בישראל מאמינים באלוהים. להלן התפלגות אלו שהגדירו עצמם "שומרים מסורת במידה רבה" בקרב היהודים:

פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ 110,000 ילדים יהודים מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ 16.4%). בשל שיעורי הילודה הגבוהים יותר של האוכלוסייה הדתית והאוכלוסייה המסורתית בישראל לעומת האוכלוסייה החילונית, חלקם בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל הולך ומתגבר לאורך השנים.

אוכלוסייה ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טליתות וכאפיות בעיר העתיקה בירושלים. מאחור: שלט המכוון לכנסיית הקבר.
  • כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
  • כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 2.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
  • כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.5% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.
שנה יהודים מוסלמים
אחוז
1955 1,203.0 116.1 8.80%
1972 2,752.7 360.6 11.58%
1995[12] 4,522.3 811.2 15.21%
2011 5,921.7 1,335.7 17.02%
2017 6,507.8 1,524.3 17.47%
המספרים נתונים באלפים.

יצוין כי כיום (2017) הערביות מזוהה יותר ויותר עם האסלאם, ודוברי ערבית רבים שאינם מוסלמים אינם מגדירים עוד את עצמם כערבים, אלא כ"ארמים" (בקרב הנוצרים), "נוצרים", "דרוזים" וכן הלאה. הדרוזים הוכרו כדת רשמית בישראל בשנת 1957. ב-16 בספטמבר 2014 הכיר משרד הפנים הישראלי בלאום הארמי כאחד הלאומים הרשמיים בישראל[13].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית ישראל על פי מין וגיל.
גידול האוכלוסייה

אוכלוסייה לפי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

(2013)

  • גברים: 49.5%
  • נשים: 50.5%

אוכלוסייה לפי גיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

(נכון ל-2013)

  • 27.73% היו בני 0–14
  • 15.52% היו בני 15–24
  • 14.2% היו בני 25–34
  • 12.8% היו בני 35–44
  • 10.0% היו בני 45–54
  • 9.1% היו בני 55–64
  • 10.23% היו בני 65 ומעלה

גידול שנתי של האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל האוכלוסייה: 2.0%
    • יהודים ואחרים: 2.0%
    • ערבים: 2.2%

הנתונים נכונים לשנת 2015.[14]

פריסה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצוין כי במחוז יהודה ושומרון חיים פלסטינים שאינם תושבי מדינת ישראל.

היסטוריה ומגמות דמוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עליה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. מה שהקשה על חיזוי הדמוגרפיה בישראל. הראשון שעסק בנושא באופן משמעותי בכתב, היה ההיסטוריון שמעון דובנוב אשר חזה ב-1898 שלפי חישוביו האופטימיים ביותר בישראל בשנת 2000 יהיו כ-500,000 יהודים.[15] האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה השונים.

גם האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל עברה שינויים. בתקופת המנדט הבריטי האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל הייתה בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים יהודיים היה גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית. בשנת 1948 האוכלוסייה הערבית הידלדלה כמעט לחלוטין, ובשנים שלאחר קום המדינה ישראל אפשרה לכ-200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל[דרוש מקור]. בשנים 1948–1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1967-‏1993, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו הובאו לישראל כ-50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן עוד כ-400,000 ערבים (לפי ארנון סופר), אך אלו לא התאזרחו. גם אוכלוסיית הערבים אזרחי ישראל הושפעה: ישראל נתנה אזרחות לערבים שהתחתנו עם אזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז 1967[דרוש מקור]. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה חלה הגירה שלילית של ערבים מיהודה ושומרון וירידה חדה בילודה בהתאם למגמה הכללית בקרב ערביי האזור[דרוש מקור].

במקביל, חלה עליה בפיריון ילודת יהודים, ובמיוחד יהודים חילונים[דרוש מקור]. לאחרונה[דרושה הבהרה] חלה ירידה קלה בפיריון נשים חרדיות ובפיריון נשים בדואיות[דרוש מקור].

מגמות שינויי הפיריון, המלחמות, ההגירה השלילית והחיובית אינם נכללים בדרך כלל בחיזויים דמוגרפיים.

לפי תחזיות דמוגרפיות שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017, אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ובשנת 2065 היא צפויה להגיע ל-20 מיליון תושבים.[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]