גידולי הריאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דרושה ויקיזציה, יש להעביר חלקים מהערך לסרטן הריאה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: להפוך לערך אנציקלופדי, כתוב כמו סיכום שיעור, נדרש פישוט.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גידולי הריאה
תחום פולמונולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורמי סיכון עישון עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D008175
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גידולי ריאה הם גידולים בריאה הנובעים מהתחלקות לא תקינה של רקמת תאים. קיימים גידולים שפירים, אך רוב גידולי הריאה המוכרים לרפואה הם ממאירים ומכונים "סרטן הריאה", והם בין גורמי התמותה הראשיים בעולם המערבי, הן אצל גברים והן אצל נשים.

גידולים שפירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולים שפירים בריאה נדירים, ורק מעטים מהם מגיעים לגודל המאפשר גילוי קליני. אחד הגידולים השפירים השכיחים בריאה הוא tumorlet: מורכב מתאי אפיתל כישוריים. גידול שפיר נוסף הוא פפילומה, וישנם גם גידולים ממקור מזנכימאלי (נדיר), למשל המרטומה כונדרואידית, גוש של המרטומה המורכב מסחוס, שומן וחלקים המצופים באפיתל ברונכיאלי.

גידולים ממאירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סרטן הריאה

הגידול הריאתי המרכזי בריאה הוא קרצינומה, בעל קשר מובהק לעישון אשר הוכח חד משמעית. גורמי סיכון נוספים הם זיהום תעשייתי כגון קרינה מייננת, חשיפה לאסבסט, או חשיפה לראדון. קרצינומה מתפתחת במרבית המקרים מהאפיתל המצפה את הברונכים או הברונכיאולות, אולם לרוב לא מהאלוואולי. זיהוי מוקדם של קרצינומה: ניתן לבצע בדיקת כיח, אולם אצל מעשנים מעל ל-10 שנות חפיסה, בדיקה ציטולוגית של הכיח אינה יעילה, מאחר שהסרטן נמצא בשלב מאוחר מדי. לכן מבצעים באותם חולים בדיקת spiral CT: חתכים דקים ומרובים מכיוונים שונים של הריאה- זוהי בדיקה אשר יכולה להציל חיים - כריתה של נגע בשלב מוקדם יכולה להאריך משמעותית את חיי החולה. אם זוהה נגע ריאתי, ניתן לבחון אותו באמצעות ביופסיה (למשל על ידי ברונכוסקופ) או בטכניקת BAL - החדרה של נוזלים לברונכוס תחת טשטוש, שאיבת הנוזל, ריכוזו ובדיקה ציטולוגית שלו, ביופסיית מחט, או ניקור פלאורלי (במידה והנגע הריאתי מלווה בתפליט פלאורלי). גידולים בריאה באופן כללי גורמים למספר תסמינים קליניים, כגון:

  • חסימה של דרכי האוויר על ידי הגידול (חסימה מלאה תביא לתמט של הריאה בעוד שחסימה חלקית תביא לניפוח יתר)
  • מצב בו נוצר לחץ על הווריד הנבוב העליון (svc syndrome) וכתוצאה מכך מתפתחת בצקת קשה בפלג הגוף העליון
  • horner syndrome: מצב בו הגידול פוגע בפלקסוס הסימפטתי וגורם לצניחת העפעף, כיוון האישון וחוסר הזעה באזור הפגוע.
  • תסנין של מקרופאגים קצפיים אל החללים האלוואולרים לאחר שבלעו שרידי תאים גידוליים: lipid pneumonia (המקרופאגים מצטברים בחללים האלוואולריים ויוצרים תמונה המזכירה דלקת ריאות).
  • תפליט קרום הריאה

נהוג לסווג את הקרצינומות של הריאה ל-4 קבוצות:

קרצינומה קשקשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרצינומה קשקשית (squamos cell carcinoma) מהווה בין 25%-40% מכלל הקרצינומות בריאה. מבחינה הסטולוגית, ניתן להבחין בפניני קרטין ודסמוזומים (גשרים בין תאיים). הקרצינומה הקשקשית מתחילה לרוב ברירית של ברונכוס גדול בקרבת שער הריאה- על רקע של מטאפלזיה קשקשית של אפיתל הברונכוס כתוצאה, לרוב, מעישון, והיא צומחת באופן איטי יחסית. הגידול נוטה להתמקם באזורים מרכזיים של הריאה וקיים נמק. (במקרה של גידול פריפרי, משערים שבין הסיבות לכך הוא עישון סיגריות עם פילטרים הגורמים להתפזרות פריפרית יותר- בברונכיולות). קיימות מספר רמות של התמיינות של הגידול: ברמת מיון פחות טובה (למשל, מצבים בהם יש קרצינומה ממאירה עם סיווג בעייתי) נהוג לסווג את הקרצינומה כקרצינומה של small cells (ראו להלן) או קרצינומה non small cells (מאחר שהגישה הטיפולית בין שני סוגי הגידולי שונה). מבחינה קלינית, לרוב מגלים את הגידול בשלבים מתקדמים: החולה סובל משיעול, פליטת כיח, גניחת דם וקוצר נשימה. האונקוגנים המזוהים עם קרצינומה של הריאה הם למשל P53.

אדנוקרצינומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי הקרצינומה השכיחה ביותר אצל נשים ואצל אנשים שאינם מעשנים. היא מהווה כ- 25%-40% מכלל הקרצינומות בריאה (בדומה לקרצינומה קשקשית). ההתמיינות של הגידול טובה יותר, הגידול הוא חודרני, אך לא חודר סחוס. תאים מונוציטים מפרישים הרבה ריר. מאחר שהגידול נוטה להיות פריפרי וגורם למעט סימפטומים, הוא מתגלה מאוחר יחסית והפרוגנוזה שלו אינה טובה. הגידול מאופיין במוטציות ב- k-ras.

Broncho-alveolar carcinoma: סוג של אדנו קרצינומה- לרוב גידול פריפרי, עם פרוגנוזה מעט יותר טובה מאשר אדנוקרצינומה. ההתפשטות של הגידול היא לאורך חללים מבלי להרוס מבנים (כמו פרפרים על גדר). – lepidic growth. לרוב מדובר בגידול פריפרי.

קרצינומת תא קטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו גידול ממאיר מאוד, אשר קיים בכ- 25% מהמקרים, ומקורו בתאים נוירואנדוקריניים של הריאה. גידול זה צומח במהירות רבה ושולח גרורות בשלב מוקדם מאוד- בעיקר למוח, מח העצם, לכבד ולבלוטת האדרנל. רקמת הגידול היא לבנה ורכה עם אזורים של נמק. התאים דומים ללימפוציטים, אך גדולים פי 2, ודומים לגרגרי שיבולת שועל- oat cells- כישוריים. התאים לא מייצרים קרטין אלא ממלאים משטחים דיפוזיים בתאי גידול. במקרים רבים קיים נמק מרכזי. קיים קשר הדוק לעישון סיגריות- רק אחוז קטן מאד מהגידולים הנ"ל מופיע באנשים שאינם מעשנים. הגידול גורם באופן שכיח יחסית לסינדרום הפרנאופלסטי: הוא מאופיין בהפרשה אקטופית של הורמונים שונים. הוא מאופיין במוטציות בגנים c-mic ו- bcl2.

הסינדרום הפרא- נאופלאסטי: זהו מצב שבו תאי גידול מפרישים חומר הורמונלי או חומר דמוי הורמונים. סינדרום זה לרוב מרמז על כך שקיים גידול, כאשר הגידול השכיח ביותר הוא small cell carcinoma. גידול זה יכול להפריש הורמונים כגון ADH, ACTH, PTH ועוד, ולגרום למספר רב של תופעות קליניות (למשל, היפונתרמיה, היפרקלצמיה ועוד).

קרצינומת תא גדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי הקרצינומה הכי פחות שכיחה מתוך כלל קרצינומות של הריאה. ההתמיינות נמוכה ולכן המקור לא תמיד ידוע- מנחים שהגידול מייצג צורה אנאפלסטית של קרצינומה קשקשית או של אדנוקרצינומה. מדובר בתאים גדולים (ומכאן השם) עם ריבוי של מיטוזות. מקור הגידול בברונכים הגדולים או הסגמנטליים.

גידולים נוספים בריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידולים נוירואנדוקריניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי קבוצה של גידולים שאינם קרצינומה אלא גידולים אחרים ממקור נוירואנדוקריני. העיקרי בהם הוא ה- carcinoid tumor שמקורו בתאי אפיתל נוירואנדוקריניים (דומה ל- small cell carcinoma אולם הגישה אליו והפרוגנוזה שלו שונות מאד). גידול זה אופייני באנשים מתחת לגיל 40 שרובם אינם מעשנים- מתבטא כפוליפ אשר בולט לתוך הברונכוס וגורם לשיעול. מורפולוגיית הגידול ייחודית- הכרומטין הוא בצורה של salt & pepper ללא גרעינונים, הארכיטקטורה של הגידול היא בצורה של רוזטות. אין מאפיינים משמעותיים של ממאירות (אחוז התאים אשר עוברים פרוליפרציה הוא רק 30%-40% לעומת כמעט 100% במצב של small cell carcinoma.

לימפומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידול ריאתי נוסף- חושדים בו כאשר יש תהליך דלקתי או אינטסטיציאלי המאופיין בתסנין לימפואידי כבד.

המרטומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו גידול שפיר, מוגבל היטב, אשר מורכב מרקמות שונות הנמצאות באופן רגיל בריאה, אך לא בצורתן הנורמלית. הנגע הוא דמוי מטבע.

גרורות לריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרורות לריאה שכיחות יחסית ויכולות להופיע במוקדים מרובים כתוצאה מאספקת הדם העשירה שמגיעה אל הריאה. ישנם גידולים אשר חודרים ישירות לרקמת הריאה (ואל דרך הדם) כגון תימומה (גידול של בלוטת התימוס), גידולי בלוטת התיירואיד, ועוד.

כללי- staging של גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפיתל בדופן של הברונכוס הוא פסאודו רב שכבתי (ראה- מערכת הנשימה) עם cilia. במצבי נזק לאפיתל, כגון עישון של סיגריות, ישנם מספר דרגות לשינויים באפיתל עצמו:

  • מטפלזיה- מדובר במצב הפיך, שבו האפיתל הופך לרב שכבתי קשקשי.
  • במידה והנזק (למשל, העישון) לא נפסק, מתפתחת דיספלסיה קלה- זהו מצב קדם סרטני: נראה גרעינים גדולים והיפר כרומטיים, בעיקר בשכבה של הממברנה הבזאלית ולא מעליה, עם מיעוט של מיטוזות.
  • דיספלסיה בינונית- נראה אפיתל, שמחציתו מראה שינויים דיספלסטיים, ואולם על פני השטח ניתן לראות תאים יחסית נורמליים.
  • דיספלסיה קשה: זוהי דיספלסיה הכוללת את כל שכבות האפיתל. היא מכונה גם carcinoma in situ- אשר טרם חדרה את הממברנה הבזאלית ולכן אין לה עדיין פוטנציאל מטסטטי. לרוב עדיין מדובר בשלב א-סימפטומטי (חסר סימנים קליניים) ולכן לא מאבחנים אותו בזמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתולוגיה של מערכת הנשימה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.