גיורא שנאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

גיורא (ז'ורה) שנאן (5 במאי 1908 - 9 בנובמבר 2001) היה ציוני, פעיל בארגוני המחתרות, ממייסדי "הנודדת", סגנו של יצחק שדה בפלמ"ח.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם גיורא שיננסקי בשנת 1908 לז'ניה ואברהם בעיירה הניצ'סק, על שפת הים השחור בקרים שבאימפריה הרוסית, הבן השלישי במשפחה בת 6 נפשות. בגיל 13 התייתם מאמו, שנפטרה ממחלת הטיפוס. כבר בגיל 13 וחצי נכנס למחתרת נגד הבולשביקים, במסגרת פעילותו נשלח לחבל במערכות קשר צבאיות, במוסדות שלטון ובטלפונים. בשנת 1921 הוציא הצבא האדום גזר דין מוות על אנשי המחתרת, עובדת היותו של ז'ורה נער צעיר גרמה לביטול גזר הדין נגדו וקבלת חנינה. שחרורו נעשה לאחר כיבוש חצי האי קרים. בזיכרונותיו סיפר שמתנת הבר מצווה שלו הייתה בית הסוהר שבו ישב.

בגיל 17 עלה לארץ ישראל והתיישב בחצר כנרת, במסגרת הגרעין שהקים את קיבוץ אפיקים (גרעין השומר הצעיר מברית המועצות). משנותיו הראשונות בארץ עסק בביטחון בעמק הירדן עד שהפך למפקד הגוש בשנת 1934. חמש שנים תפקד כמפקד גוש עמק הירדן עד לשנת 1939. לאחר מכן עבר לתפקידים שונים ב"הגנה", סייע ליצחק שדה בהקמת הפלמ"ח, פיקד על פלוגה ב' של הפלמ"ח, ומונה לאחר מכן לסגנו יחד עם דוד (דוידקה) נמרי.

בזמן כהונתו בפלמ"ח, בשנת 1942, היה שותף לתוכנית מצדה על הכרמל, היה אחראי על הקמת מערך ההגנה הראשון ברכס רמות מנשה.

לאחר סיום שירותו בפלמ"ח עבר לפקד על נפת הגליל העליון, במסגרת זו סייע רבות ליישוב עין זיתים בעלייתו על הקרקע.

בזמן מלחמת העצמאות היה מפקד היישובים דגניה א' ודגניה ב' ונלחם נגד הצבא הסורי שפלש לעמק הירדן. כן פיקד על גדוד חי"ם 103.

לאחר המלחמה עסק בהקמת חיל הספר. בשנת 1951 החל קורס מג"דים אותו סיים בהצלחה והיה מפקד גדוד 21 בחטיבת גולני, כמו כן השתתף בקורס הקומנדו הראשון בצה"ל ("בית הספר ללוחמה זעירה"), והיה לחניך מצטיין בקורס. באמצע שנות ה-50 השתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף.

במלחמת ההתשה ירד לעזור לכוחות הלוחמים בסיני במסגרת פלוגת הנמרים (פלוגה של מפקדים יוצאי פלמ"ח ההגנה שעברו את גיל 55) והוא בן 61.

היה פעיל בספורט העממי של עמק הירדן, השתתף בצליחת הכנרת מהצליחה הראשונה בשנת 1939 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20. היה לו קיאק משלו בימיה של עמק הירדן ואתו חתר רבות מסביב לכנרת. פעילות הספורט הייתה חשובה לו והוא לא החסיר אף אירוע ספורט עממי במסגרת העמק.

היה נשוי פעמיים. מאשתו הראשונה, תמרה, נולדו הבן עוזי והבת אריאלה. עוזי, נהרג בעת שירותו הצבאי בדצמבר 1950. לזכרו של עוזי שנאן ניטעה חלקת כרם ונקראה על שמו (כיום חלקת בננות) בשדות אפיקים. מרעייתו השנייה, פוליה, נולדו לו בן ובת. הוא אימץ את הבת של רעייתו מנישואים קודמים.

גיורא שנאן נפטר בקיבוץ אפיקים בנובמבר 2001, בגיל 93.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]