גי-מנואל דה הומם-קריסטו
.jpg) | |
| לידה |
8 בפברואר 1974 (בן 50) ניי-סיר-סן, איל-דה-פראנס, צרפת |
|---|---|
| שם לידה |
Guillaume Emmanuel de Homem-Christo  |
| מקום הקמה |
צרפת |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| תקופת הפעילות | מ-1994 |
| מקום לימודים |
תיכון קארנו |
| עיסוק | מוזיקאי, מפיק, זמר, כותב שירים, די-ג'יי, מלחין |
| סוגה | דיסקו, דאנס, מוזיקה אלקטרונית, האוס |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה | גיטרה, סינתיסייזר, תופים, קלידים, גיטרת בס, גיטרה, תכנות, שירה |
| חברת תקליטים | Crydamoure |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
גיום עמנואל "גי-מנואל" דה הומם-קריסטו (בצרפתית: Guillaume Emmanuel "Guy-Manuel" de Homem-Christo; נולד ב-8 בפברואר 1974) הוא מוזיקאי, מפיק מוזיקלי, זמר, פזמונאי, תקליטן, ומלחין צרפתי. הוא ידוע בעיקר כחצי מצמד המוזיקה האלקטרונית הצרפתי דאפט פאנק לשעבר, יחד עם תומא בנגלטר. הוא הפיק מספר יצירות בחברת התקליטים שלו, Crydamoure, עם הבעלים השותף של חברת התקליטים אריק צ'דוויל.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הומם-קריסטו נולד ב-8 בפברואר 1974[1] בניי-סור-סן.[2] הוא נינו של המשורר הפורטוגזי הומם-קריסטו פיליו, ונינו של איש הצבא הפורטוגזי פרנסיסקו מנואל הומם-קריסטו, שנאלץ להגר לצרפת בשנת 1910.[3][4] הומם-קריסטו קיבל גיטרת צעצוע וקלידים בסביבות גיל שבע.[5] בסופו של דבר הוא קיבל גיטרה חשמלית בגיל 14.[6]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הומם-קריסטו פגש את תומא בנגלטר כאשר הם למדו בבית הספר ליצ'י קרנו בשנת 1987. שם הם גילו את המשיכה ההדדית שלהם לסרטים ולמוזיקה של שנות ה-60 וה-70: "דברים מאוד בסיסיים של פולחן נעורים, מאיזי ריידר ועד הוולווט אנדרגראונד".[7] הם ולורן ברקוביץ' חברו בסופו של דבר והקימו להקת רוק אינדי בשם דארלין', בה ניגן הומם-קריסטו בגיטרה. בנגלטר הרגיש ש"זה עדיין היה אולי יותר עניין של גיל ההתבגרות באותה תקופה. זה כאילו, אתה יודע, כולם רוצים להיות בלהקה".[7] ביקורת שלילית התייחסה למוזיקה שלהם כאל "אוסף פאנק מטופש", מה שהיווה השראה לשמם החדש של בנגלטר והומם-קריסטו. הם החלו להתעניין במוזיקת דאנס אלקטרונית לאחר שיצאו למועדון בשנת 1992. הומם-קריסטו זוכה לקרדיט על עיצוב הלוגו של דאפט פאנק בקרדיטים של Homework.
בנוגע לתהליך היצירה של דאפט פאנק והעבודה עם בנגלטר, אמר הומם-קריסטו כי "הוא הרבה יותר איש הטכנולוגיה. עשינו הכל ביחד. אבל יש לי יותר מרחק". הוא הוסיף: "אני יותר ביקורתי כלפי כל מה שאנחנו עושים. אנחנו שני חצאים של שילוב מוצק אחד. יש שם איזון – שלמות בינינו, כן".[8]
הומם-קריסטו הוא מייסד שותף של הצמד Le Knight Club, יחד עם אריק צ'דוויל. הם המייסדים של חברת התקליטים Crydamoure, על שם וריאציה של הביטוי הצרפתי "cri d'amour" או "cry of love" באנגלית. Crydamoure הוציאו יצירות מאת אחיו של הומם-קריסטו, פול דה הומם-קריסטו, תחת השם Play Paul.[9] בנוגע ל-Crydamoure אמר הומם-קריסטו:
לי ולתומא יש את אותו טעם במוזיקה. כשאני מקליט תקליטים ל-Crydamoure זה סגנון שונה ממה שעשוי להיות בסופו של דבר שיר של דאפט פאנק. אני יודע מה תומא אוהב, והוא יודע מה אני אוהב. Crydamoure לא כל כך מכוון להפקה, גם אם הוא לא רחוק מדי מדאפט פאנק. החומר של דאפט פאנק מתוזמר יותר ומעט שונה. יכול להיות שאני עובד על מדגם עבור Crydamoure, ואולי אף אחד אחר לא יכול לשמוע את ההבדל, אבל אנחנו יודעים. זה מאוד מדויק.[10]
בשנת 2008 הפיק את אלבומו של סבסטיאן טלייר, Sexuality.[11] ובשנת 2010 הומם-קריסטו עבד על השיר "Nightcall" של קווינסקי.[12] בשנת 2012 הופיע באלבומו של טלייר, My God is Blue, בשיר "My Poseidon".
לאחר יציאת האלבום הרביעי של דאפט פאנק, Random Access Memories, הומם-קריסטו ובנגלטר שיתפו פעולה בשני שירים עם דה ויקנד, "Starboy" ו-"I Feel It Coming", כאשר הראשון הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100 והאחרון. הומם-קריסטו ובנגלטר תרמו שניהם קרדיט כתיבה והפקה לשיר "Overnight" של Parcels משנת 2017,[13] זו הייתה עבודת ההפקה האחרונה של דאפט פאנק כצמד, שכן דאפט פאנק הודיעו על פרידתם דרך יוטיוב בפברואר 2021.[14]
הומם-קריסטו עבד על שיר הנושא של אלבום האולפן החמישי של שארלוט גינסבורג, Rest, שיצא בשנת 2017. ב-2018 השתתף בשיר "Hurt You", בשיתוף פעולה עם דה וויקנד וגספלשטיין.[15][16]
בשנת 2020, במהלך מגפת הקורונה, הומם-קריסטו יצר פלייליסט בשם "Star of a hero" עבור המותג האיטלקי MEDEA, המכיל שירים מהביץ' בויז, דה וויקנד, ג'ורג' דיוק ות'אנדרקאט, בין היתר.[17]
ב-22 בפברואר 2021, דאפט פאנק שחררו סרטון בו הודיעו על פרידתם.[18][19] חברו ושותפו של הומם-קריסטו, טוד אדוארדס, הבהיר מאוחר יותר כי בנגלטר והומם-קריסטו נותרו פעילים בנפרד.[20] השניים עדיין חולקים אולפן וציוד.[21]
השיר הראשון של הומם-קריסטו לאחר הפרידה היה הפקת השיר "Modern Jam" עם טראוויס סקוט לאלבומו של סקוט Utopia, שיצא ביולי 2023.[22][23]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
להומם-קריסטו שני ילדים:[24] בן ובת. הוא ואשתו התגרשו בשנת 2010.
גם להומם-קריסטו וגם לבנגלטר אין עניין להיות סלבריטאים או לדבר על חייהם הפרטיים.[25] במקרים נדירים של ראיונות, בנגלטר מנהל את רוב השיחות עם עיתונאים. בכל הנוגע לעבודה ושיתוף פעולה עם אמנים אחרים, הומם-קריסטו רואה בכך עניין של תזמון ויצירתיות, ולא תהילה והזדמנות. הוא אמר פעם בראיון:
ובכן, זה תלוי מה אנחנו רוצים לעשות באותו זמן. זה תלוי. אני לא יודע. כן, בדיוק. יש את כל השיקולים האלה שאתה מדבר עליהם. אבל כן, זה פשוט תלוי ברגע ששואלים אותך. אם אתה מרגיש את זה ואם אתה מרגיש משהו מעניין מבחינה יצירתית אז זה אפשרי. על כל דבר שאנחנו מתבקשים לעשות, אם יש לנו תשובה יצירתית ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים להביא משהו לפרויקט אז אנחנו יכולים לעשות את זה. אבל אם אין לנו רעיונות או שאנחנו לא חושבים שאנחנו יכולים לדחוף את המעטפה על ידי יצירה עם מישהו... ובכן, אם ניקח לדוגמה את סבסטיאן טלייר, זה אחד משיתופי הפעולה הבודדים שבהם היה לי רעיון שאני יכול לעשות משהו ולהביא אליו משהו. אבל הכל עניין של הרגע והמצב. כשזה מרגיש לנו נכון, כשאנחנו מרגישים את זה אנחנו עושים את זה, וכשיש לנו זמן. יש כל כך הרבה גורמים.[26]
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרדיטים להפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Waves (2000)
- Waves II (2003)
- Sexuality של סבסטיאן טלייר (2008)
רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם | אמן | אלבום |
|---|---|---|---|
| 2006 | "See Me Now" | קסיוס | 15 Again |
| 2012 | "My Poseidon" | סבסטיאן טלייר | My God Is Blue |
| 2013 | "Nightcall" | קווינסקי | OutRun |
| 2017 | "Rest" | שארלוט גינסבורג | Rest |
| 2018 | "Hurt You" | דה ויקנד | My Dear Melancholy |
| 2023 | "Modern Jam" | טראוויס סקוט | Utopia |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גי-מנואל דה הומם-קריסטו
גי-מנואל דה הומם-קריסטו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גי-מנואל דה הומם-קריסטו, באתר AllMusic (באנגלית)
גי-מנואל דה הומם-קריסטו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גי-מנואל דה הומם-קריסטו, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Fernanda Perez, 08 de febrero de 1974, nace Guy-Manuel de Homem-Christo de Daft Punk, Pop Media Group, 2018-02-08 (בספרדית)
- ^ Daft Punk, interview-fleuve pour la sortie de “Random Access Memories”, www.telerama.fr, 2023-05-12 (בצרפתית)
- ^ Jonah Weiner, Daft Punk: All Hail Our Robot Overlords, Rolling Stone, 2013-05-21 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Le vrai visage de Daft Punk - Bas les casques, parismatch.com, 2014-02-19 (בצרפתית)
- ^ Daft Punk interview in Japan (1/2), נבדק ב-2023-06-17
- ^ DAFT PUNK, web.archive.org, 2014-11-10
- ^ 1 2 techno.de, web.archive.org, 2015-10-16
- ^ finalseptember08, web.archive.org, 2011-07-18
- ^ Michelle Geslani, Daft Punk’s Guy-Manuel De Homem-Christo revives Le Knight Club, listen to new song "The Fight", Consequence, 2015-05-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Chris Gill, ARCHIVES: ROBOPOP 2001, Ronin Asylum, 2016-05-27 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Q&A with Sebastien Tellier - Anthem Magazine, anthemmagazine.com
- ^ Nightcall EP, by Kavinsky, Kavinsky (באנגלית)
- ^ David Rishty, Daft Punk Assists Australian Band Parcels on Groovy Single, ‘Overnight’, Billboard, 2017-06-21 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Condé Nast, Daft Punk Break Up, Pitchfork, 2021-02-22 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Condé Nast, Listen to Charlotte Gainsbourg’s New Song “Rest,” Made With Daft Punk’s Guy-Manuel, Pitchfork, 2017-09-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Jon Blistein, The Weeknd Releases New Album 'My Dear Melancholy', Rolling Stone, 2018-03-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ À écouter : la moitié de Daft Punk Guy-Man a curaté une playlist ultra solide pour une marque italienne, Trax Magazine, 2020-04-17 (בצרפתית)
- ^ Rhian Daly, Music world reacts to Daft Punk’s split: “An inspiration to all”, NME, 2021-02-22 (ב־Australian English)
- ^ Coscarelli, Joe (2021-02-22). "Daft Punk Announces Breakup After 28 Years". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-06-17.
- ^ 909originals, Interview: Todd Edwards on new single 'The Chant', what's next for Daft Punk, and the inspiration behind his productions, 909originals, 2021-03-22 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Woolfe, Zachary (2023-04-03). "Daft Punk's Thomas Bangalter Reveals Himself: As a Composer". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-06-17.
- ^ "Listen to Production From Daft Punk's Guy-Manuel de Homem-Christo on Travis Scott's "Utopia" Album - EDM.com - The Latest Electronic Dance Music News, Reviews & Artists". EDM.com - The Latest Electronic Dance Music News, Reviews & Artists (באנגלית). נבדק ב-2023-11-05.
- ^ Here are the full credits for Travis Scott’s UTOPIA, The FADER (באנגלית)
- ^ Condé Nast, Daft Punk Profile Random Access Memories - GQ May 2013, GQ, 2013-05-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Music - Artists - Daft Punk : Who are those masked men?, Gambling in Canoe (ב־Canadian English)
- ^ Popjustice, Daft Punk interview • Popjustice, Popjustice, 2007-11-27 (באנגלית אמריקאית)