גנבת הספרים (סרט)
כרזת הסרט | |
מבוסס על | גנבת הספרים |
---|---|
בימוי | בריאן פרסיבל |
הופק בידי |
קארן רוזנפלט קן בלנקטו |
תסריט | מייקל פרטוני, מרקוס זוסאק |
עריכה | ג'ון וילסון |
שחקנים ראשיים |
ג'פרי ראש אמילי ווטסון סופי נליס |
מוזיקה | ג'ון ויליאמס |
צילום | פלורין בלהאוס |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | פוקס המאה ה-20 |
חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 3 באוקטובר 2013 |
משך הקרנה | 131 דק' |
שפת הסרט | אנגלית, גרמנית |
סוגה | סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט מלחמה |
תקציב | 19 מיליון דולר |
הכנסות | 76.6 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | bookthief |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
גנבת הספרים (באנגלית: The Book Thief) הוא סרט דרמה היסטורית אמריקני מאת פוקס המאה ה-20. הסרט מבוסס על הרומן רב המכר באותו השם מאת מרקוס זוסאק. העלילה מסופרת בידי לא אחר מאשר המוות עצמו, ומתמקדת בליזל ממינגר, ילדה גרמנייה בשנות מלחמת העולם השנייה. את הסרט ביים בריאן פרסיבל, ובתפקיד הראשי שיחקה סופי נליס. בתפקיד הוריה המאמצים של ליזל שיחקו ג'פרי ראש ואמילי ווטסון. את המוזיקה הלחין ג'ון ויליאמס. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל סרטי עמק מיל ב-3 באוקטובר 2013, ויצא להפצה כללית בארצות הברית ב-8 בנובמבר של אותה שנה. לישראל הגיע הסרט ב-23 בינואר 2014.
הסרט זכה לביקורות מעורבות, בעוד יש ששיבחו אותו, אחרים ביקרו את הצורה בה מוצגים האירועים ההיסטוריים בו.[1][2] עם זאת, הסרט היה לשובר קופות עם הכנסה של 76.6 מיליון דולר מול הוצאות של 19 מיליון. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר לפרס באפט"א לקולנוע ולפרס גלובוס הזהב. על משחקה בסרט זכתה סופי נליס בפרס סטלייט להופעה פורצת הדרך הטובה ביותר; פרס הזרקור (Spotlight) בפסטיבל הקולנוע בהליווד; פרס "אגודת מבקרי הקולנוע בפניקס" על הביצוע הטוב ביותר על ידי צעירה בתפקיד ראשי או משני; מועמדות לפרס בחירת מבקרי הקולנוע (Critics' Choice Movie Award) בקטגוריית השחקן הצעיר הטוב ביותר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנה היא 1938, הנאצים בשלטון והקומוניסטים נרדפים בכל רחבי גרמניה. אמם של ליזל וורנר ממינגר היא קומוניסטית, ומבינה שהיא אינה יכולה לגדל את ילדיה בשל דעותיה הפוליטיות. היא נוסעת עמם ברכבת לכיוון מינכן שם הם אמורים להימסר לידי משפחת אמנה. המוות פוגש את ליזל לראשונה ברכבת ונוטל את חייו של אחיה. ורנר נקבר בשלג לצד מסילת הרכבת, ולאחר סתימת הקבר ליזל גונבת מאחד הקברנים ספר קטן אשר מאוחר יותר מתגלה כי שמו "המדריך לחופר הקברים".
ליזל מוסעת אל מולכינג עיירה בשולי מינכן, ופוגשת את הוריה המאמצים הנס ורוזה הוברמן. רוזה היא אשה קשת יום וגסת רוח אשר מרבה לקלל. הנס הוא צבע אשר גם מנגן באקורדיון. בניגוד לאשתו הוא אדם עדין וליזל נקשרת אליו באופן מיידי. היא מתיידדת עם רודי שטיינר, נער בן גילה אשר ידוע במעשי הקונדס שלו כמו גם בהערצתו את השחקן השחור ג'סי אוונס. לילה אחד הוא אף צובע את עצמו בשחור ורץ במגרש המקומי. בהדרכתו של הנס לומדת ליזל לקרוא ויחד עמו היא קוראת את המדריך לחופר הקברים. במהלך יום הולדתו של היטלר מתקיימת במולכינג חגיגה גדולה אשר במהלכה נערכת מדורה גדולה אשר בה נשרפים ספרים שאינם לרוח האידאולוגיה הנאצית. במהלך האירוע, ליזל מבינה כי אמה הייתה קומוניסטית וכי נלקחה למחנה ריכוז. היא גונבת מהאפר ספר אחד שלא נשרף ומסתירה אותו תחת בגדיה. היא מגלה על כך להנס, והוא מסכים לשמור על סודה וקורא יחד עמה את הספר. אשת ראש העיר רואה אותה גם כן, וכאשר ליזל מבקרת אצלה כדי למסור לה כביסה (אמה המאמצת היא כובסת) היא מראה לה את הספרייה שלה ומרשה לה לקרוא בספריה.
בינתיים מתרחש ליל הבדולח והנאצים בוזזים חנויות יהודיות. מקס ונדנבורג, צעיר יהודי אשר אביו הציל את חייו של הנס בימי מלחמת העולם הראשונה, נמלט משטוטגרט לבקשתה של אמו ומגיע למולכינג. הוא מוצא מקלט אצל הנס אשר שולח לו מפתח בתוך עותק של המיין קמפף. הנס ורוזה מחביאים בתחילה את מקס בחדרה של ליזל, והשנים הופכים לידידים קרובים. בהמשך עובר מקס למרתף הבית כדי להקל על הסתרתו. ליזל ממשיכה את נהגה לבקר בספריית ראש העיר ולקרוא שם, אולם לאחר זמן מה ראש העיר רואה אותה שם ואוסר עליה לבקר בבית פעם נוספת. כדי לספק את תשוקתה לקריאה, ליזל גונבת ספרים מספריית ראש העיר. ידידה הטוב ביותר, רודי, מודע לכך ומכנה אותה "גנבת הספרים".
מלחמת העולם השנייה פורצת, ומטוסי בעלות הברית מפציצים את גרמניה. תושבי מולכינג נאלצים לרדת למקלטים לעיתים קרובות. כמתנה לחג המולד, ליזל מורידה שלג למרתף של מקס ובונה עמו איש שלג. לאות תודה, הנס צובע בלבן את דפיו של הספר מיין קמפף ומעניק אותו לליזל. הוא מבקש ממנה לכתוב בו את סיפור חייה. בהמשך מקס נאלץ להימלט מביתם של ההוברמנים לאחר שהנס ניסה לסייע בשוגג ליהודי שהסתתר וחושש מביקור קרוב של המשטרה בביתו. בינתיים, אביו של רודי, אלכס שטיינר מגויס לוורמאכט ורודי עצמו נבחר לאימונים ליחידה מיוחדת. גם הנס מגויס, אולם עד מהרה חוזר לביתו לאחר ששבר את רגלו בתאונה. ליזל מקיימת את בקשתו של מקס וכותבת את סיפורה. תוך כדי כתיבה היא נרדמת במרתף.
בלילה, מטוסי בעלות הברית מפציצים את מולכינג ומחריבים כליל את הרחוב. הנס, רוזה, אמו ואחיו של רודי מתים במקום. ליזל ניצלת כיוון ששהתה במרתף. היא רואה את רודי שמחולץ מבין ההריסות, אולם הוא מת לנגד עיניה. היא מגלה שהיא אוהבת אותו ומנשקת אותו. לאחר סיום המלחמה היא עובדת בחנותו של אביו של רודי, שחזר מהצבא בריא ושלם וגילה שכל משפחתו הושמדה. היא פוגשת את מקס אשר שרד את השואה. בסוף הסרט המוות מבקר את ליזל בפעם האחרונה, כאשר היא אשה בת 90 החיה במנהטן אפר איסט סייד. ניתן לראות שהיא גרה בבית מרווח ומרוהט היטב, והתמונות הרבות מלמדות על כך שהיא נישאה, הקימה משפחה, וזכתה לראות את נכדיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של גנבת הספרים
- "גנבת הספרים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "גנבת הספרים", באתר נטפליקס
- "גנבת הספרים", באתר AllMovie (באנגלית)
- "גנבת הספרים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "גנבת הספרים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "גנבת הספרים", באתר Metacritic (באנגלית)
- "גנבת הספרים", באתר אידיבי
- "גנבת הספרים", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
- "גנבת הספרים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Review: 'The Book Thief' robs the truth from an evil time
- ^ שמוליק דובדבני, "גנבת הספרים": לקרוא, לצפות ולשכוח, באתר ynet, 28 בינואר 2014