גני הוותיקן

גני הוותיקן בעיר הוותיקן, הם גנים עירוניים פרטיים ופארקים המתפרשים על פני מעל למחצית המדינה. הגנים הממוקמים במערב הטריטוריה ונמצאים בבעלות האפיפיור. בגנים ממוקמים גם מספר מבני ממשל לרבות ארמון המושל וכמו כן תחנת רדיו הוותיקן.

הגנים משתרעים על פני 23 הקטאר, כמחצית משטח העיר הכולל. הנקודה הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה של 60 מטרים מעל גובה פני הים. קירות אבן תוחמים את האזור בצפון, בדרום ובמערב. הגנים והפארקים הוקמו בתקופת הרנסאנס והבארוק ומעוטרים במזרקות ופסלים.

האפיפיור פרנציסקוס פתח את גני הוותיקן לציבור בשנת 2014. ניתן לערוך במקור סיורים מודרכים ליחידים וקבוצות בתיאום מראש, לקבוצות המונות שישה עשר אנשים משתתפים לפחות. הגנים הם גם ביתן של שמונה עשרה צלמי המריאניות הנערצות ברחבי העולם.

רקע היסטורי

הקיסרית הלנה הקדושה מקונסטנטינופול נושאת את הצלב האמיתי ומניחה את התשתית לגנים באמצעות העפר הקדוש מגבעת הגולגולתא.

על פי מסורת אבות הכנסייה, תשתית גני הוותיקן מורכבת מהעפר הקדוש שהובא מהר גולגולתא על ידי הקיסרית הלנה הקדושה כדי לאחד באופן סמלי את דמו של ישוע המשיח עם זה שנשפך על ידי אלפי נוצרים מוקדמים, שמתו בשנת הרדיפות של הקיסר נירון קיסר אוגוסטוס.

הגנים מתוארכים לתקופות ימי הביניים, כשבתחילה הורכבו בעיקר ממטעים וכרמים שהשתרעו מצפון לארמון האפיפיור. בשנת 1279, העביר האפיפיור ניקולאי השלישי (ג'ובאני גאטנו אורסיני, 1277–1280) את מקום מגוריו חזרה לוותיקן מארמון הלטראן וסגר אזור זה בחומות האבן.

הפרח הקטן, תרז הקדושה מליזייה היא הפטרונית הרשמית של הגנים.

האתר עוצב מחדש באופן נרחב בתחילת המאה ה-16, במהלך שלטונו של האפיפיור יוליוס השני. העיצוב המקורי של דונאטו ברמנטה פוצל אז לשלושה מתחמים חדשים המרכיבים יחד את מבנה הגנים הנוכחי.

קורטיל דל בלוודר או חצר בלוודר היא מתחם סגור ומוארך המחבר את ארמון הוותיקן עם וילה בלוודר באמצעות מערכת מורכבת של מדרגות וטרסות. גרם המדרגות הלוליינינות הידוע של ברמנטה ממוקם בחצר זו.

לצד חצר בלוור, נמצא מתחם הביבליוטקה והדלה פיגנה ("האצטרובל"). כלל המתחמים מהווים מופת של אדריכלות הנוף בתקופת הרנסאנס.

בשנת 1921 פרצה שריפה בחלל המרכזי של בזיליקת לורטו והרסה פסל של מריה הבתולה, הידוע בשם הגבירה מלורטו. פסל חדש הוזמן על ידי האפיפיור פיוס ה-11 ב-1922. הפסל החדש גולף מארזי לבנון מגני הוותיקן. הפסל, שתוכנן על ידי אנריקו קוואטריני ונצבע על ידי ליאופולדו סלאני, הוא עדיין אחד מהנערצים ביותר כיום בבזיליקת לורטו.

מאז סוף 2014, מוזיאוני הוותיקן ומנהלת השירותים הטכניים של מחוז מדינת הוותיקן מנהלים את פרויקט השיקום והשימור של חפצי אבן שונים בגנים הנושאים ערך היסטורי ואמנותי משמעותי. צוותי השיקום משחזרים פריטים ומבצעים פעולות תחזוקה מתמשכות למניעת שחיקה. במהלך שנת 2017, התבצע מחקר מעמיק על ידי צוות השיקום כדי לבחון פרטיקטות אקולוגיות לשימור החפצים. כים, נעשה שימוש בצמחים כמו אורגנו וטימין, בין השאר, לצורכי הדברה ושימור.

הגנים מכילים מערך אקלקטי של מבנים ומונומנטים הכוללים ביצורים מימי הביניים ושלל מבנים מהמאה ה-9 ועד היום, הממוקמים בין ערוגות פרחים ססגוניות, מדשאות ירוקות ואף חלקת יער תחומה. במקום ניצבות מזרקות המספקות אפקט צינון לגנים, פסלים ואף עץ זית שנתרם על ידי ממשלת ישראל.

פטרונית הגנים

האפיפיור פיוס ה-11 הגדיר את הקדושה תרז מליסיו הידועה בכינוי "הפרח הקטן" כפטרונית הרשמית של הגנים ב-17 במאי 1927. באותה שנה נבנתה קפלה קטנה שהוקדשה לה בתוך הגנים ליד חומות לאונין.

גלריה

• 
  חלק מגני הוותיקן
• 
  מזרקת הנשר"פונטנה דל'אקילון" בגני הוותיקן
• 
  אנדרטת הצלב הארמני (חצ'קר) בתוך גני הוותיקן
• 
  גני הוותיקן
• 
  ארמון מחוז מדינת הוותיקן
• 
  גני הוותיקן

לקריאה נוספת

• Nichols, Fiona (1 באוגוסט 2006). Rome and the Vatican. New Holland Publishers. pp. 85–. ISBN 978-1-84537-500-3. נבדק ב-4 במרץ 2010. {{cite book}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, May 2024)
• Ricci, Corrado. "Vatican: Its History Its Treasures" Contributor Ernesto Begni. copyright 2003 Published by Kessinger Publishing, מסת"ב 0-7661-3941-7, מסת"ב 978-0-7661-3941-1

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גני הוותיקן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גני הוותיקן
• The Vatican: spirit and art of Christian Rome, ספר בהוצאת מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק (עותק דיגיטלי זמין ב-PDF), המכיל מידע אודות הגנים (עמ' 155–164)