גסטון פלנטה
 | |
| גסטון פלנטה | |
| לידה |
22 באפריל 1833 אורטז, הפירנאים התחיתיים (כיום פירנאים-אטלנטיים), ממלכת צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1889 (בגיל 56) מודון, צרפת |
| ענף מדעי |
פיזיקה, פלאונטולוגיה |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| פרסים והוקרה |
קצין בלגיון הכבוד |
  | |
רֶמון-לואי-גסטון פלנטה (בצרפתית: Raymond-Louis-Gaston Planté; 22 באפריל 1834, אורטז – 21 במאי 1889, מדון) היה פיזיקאי וממציא צרפתי. הוא המציא את סוללת עופרת-חומצה שהייתה הסוללה החשמלית הנטענת הראשונה המשווקת לשימוש מסחרי והיא בשימוש רחב בכלי רכב מונעים עד לימינו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גסטון פלנטה נולד בשנת 1834 באורטז במחוז הפירנאים התחתיים, כיום פירנאים-אטלנטיים שבדרום-מערב צרפת. הוא היה האמצעי מבין שלושת בניו של פייר (פדרו) פלנטה, אחד מנכבדי היישוב. בילדותו למד ציור ומוזיקה, אך גילה עניין בעיקר בספרות, במדעי הטבע ומתמטיקה. בגיל 6 (1841) עבר פלנטה עם משפחתו לפריז שם קיוו הוריו למצוא סביבת לימודים מיטבית לילדיהם. שם למד בבית ספר פרטי ואחר כך בתיכון "שארלמאן". בגיל 16 סיים את הבגרות במגמת ספרות. בגיל 19 סיים פלנטה תואר ראשון ובשנת 1855, בגיל 21 תואר שני במדעים באוניברסיטת סורבון. בימי לימודיו הרשים פלנטה את מוריו בחשיבתו ובמיומנותו במחקר ובניסויים. פלנטה דיבר שוטף אנגלית, גרמנית, איטלקית וספרדית. קרא ספרות קלאסית ביוונית ובלטינית ואהב לקרוא ספרות זרה במקור. בשנת 1854 הפרופסור אלכסנדר-אדמון בקרל, אביו של חתן הפרס נובל אנרי בקרל קרא לו לעבוד לצידו כמדריך לפיזיקה בקונרסבטואר לאמנויות ולמלאכות בפריז. ב-1860 התמנה פלנטה לפרופסור לפיזיקה באיגוד הפוליטכני לפיתוח החינוך בקרב בעם בשנת 1855 גילה פלנטה במחצבה על יד פריז מאובן ראשון של הציפור הפרהיסטורית גסטורניס (Gastornis parisiensis) ציפור ענק ללא יכולת מעוף, מקורב מאוד ל"דיאטרימה" שבצפון אמריקה.את השם גסטורניס - לכבוד גסטון פלנטה - העניקה לציפור האקדמיה הצרפתית למדעים באישור המוזיאון הבריטי.
סוללת עופרת-חומצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלנטה נודע בהתלהבותו לגבי הפוטנציאל הגלום בתופעות החשמליות ומחקרן. ב-28 במרץ 1858 הוא נבחר להציג בפני הקיסר נפוליאון השלישי והקיסרית בארמון טווילרי את הניסויים החשובים ביותר בתחום החשמל. פלנטה התעניין במיוחד בתחום האלקטרוכימיה.
בשנת 1859 המציא פלנטה את סוללת העופרת-חומצה, הסוללה הראשונה הניתנת לטעינה מחדש. הדגם הראשון שלה היה גליל ספירלי של שני לוחות עופרת טהורה, מופרדות על ידי בד פשתן וטבוע בתוך צנצנת זכוכית עם תמיסת חומצה גופרתית 10%. עד אז הבטרייה הטובה ביותר, בטריית דניאל, עבד יותר זמן מזו של וולטה, אבל יצרה מתח נמוך יחסית (כ-1.1 V) והייתה מוגבלת על ידי תגובה כימית בלתי הפיכה.
בשנה הבאה הוא הציג בפני האקדמיה למדעים את סוללת עופרת-חומצה בעלת תשעה תאים הדומים לדגם הקודם. בשנת 1881 קאמי אלפונס פור פיתח דגם יותר יעיל ובטוח שזכה להצלחה רבה בכלי הרכב החשמליים המוקדמים.
בתחום הגלוונופלקטיקה- הציפוי האלקטרוליטי ותהליך שחזור תבליטים החליף פלנטה את האלקטרודה מפלטינה באחת מעופרת. שיטה זו שימש בעיצוב הפסלים שקישטו את חזית הבית האופרה גרנייה בפריז. בשנת 1866 הוא חקר את הייצור האלקטרוליטי של האוזון. גם במקרה זה החליף את אלקטרודות הפלטינה בעופרת.
אחרי שנת 1873 חקר פלנטה גם את ההבדלים שבין חשמל סטטי לחשמל דינמי (למשל, מתוך סוללות) ואת תופעות המתח הגבוה. כחלק ממחקר זה המציא פלנטה בשנת 1877 מכשיר מכני שהוא כינה "מכונה ראוסטטית". הוא השתמש בו בסוללה רבת תאים, בבנק קבלים ובעזרת שורה של מתגים ומגעים. לסירוגין הוא טען את הקבלים כשהם מחוברים במקביל ואחר כך פרק אותם כשהם מחוברים בשורה. הדגם הגדול של מכונה זו כלל 80 קבלים וסדרת בטריות חומצה-עופרת עם 800 תאים (1600V). מכונה זו הייתה מסוגלת לספק מתחים עד כדי 200,000 V. בעזרת מכונה זו חקר פלנטה ניצוצות חשמליים בעלי מתח גבוה.
פלנטה כתב בכתבי עת מקצועיים כמו L'Électricien (ל'אלקטריסיין) (החשמלאי) וב מגזין להפצת המדע - La Nature ("הטבע")
בשנת 1889 מצב בריאותו התחיל להידרדר והוא התעוור בהדרגה. הוא נפטר באותה שנה בגיל 55 בלבד, בביתו בשכונת בלווי שבמדון, על יד פריז, במחוז סן ואואז, כיום המחוז רמות הסן. בצוואתו הוריש את בתיו לאגודת ידידי המדע. גם בחייו הוציא סכומים רבים על מנת לסייע למדענים שנקלעו במצוקה כלכלית. פלנטה הובא לקבורה בבית הקברות פר לשז בפריז.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גסטון פלנטה היה רווק, ניהל חיים צנועים, היה דתי, אהב את המדע ולא חיפש תהילה. לרבות מהמצאותיו לא רשם פטנטים והן נוצלו להעשרתם של אחרים. אחיו הבכור לאופולד פלנטה (יליד 1832) היה לעורך דין מוערך ואחיו הצעיר פרנסיס פלנטה (יליד 1839) היה פסנתרן וירטואוז.
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1882 - פרס לקאז של האקדמיה הצרפתית למדעים (פלנטה תרם את כספי הפרס ל"חברת ידידי המדעים")
- אות לגיון הכבוד של צרפת בדרגת קצין
- מדליית זהב בתחומי הכלכלה
- מדליית הזהב ע"ש אמפר של החברה לקידום התעשייה הלאומית בצרפת - קיבל מידי יושב ראש חברה זו, הכימאי ז'אן-בטיסט דיומא
- אביר מסדר הוורד של ברזיל
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בהתאם לצוואתו הוקם מחסכונותיו פרס על שמו שהוענק על ידי האקדמיה הצרפתית למדעים כל שנתיים למדענים וממציאים שתרמו לפיתוח תחום החשמל ויישומיו. בשנים 1893–1933 הוענק הפרס ל-21 מדענים. השני ביניהם היה פייר קירי.
- הציפור הפרהיסטורית "גסטורניס" נקראת על שמו - Gastornis ("הציפור של גסטון")
- אמפיתיאטרון בקונסרבטואר לאמנויות ולמלאכות נקרא על שמו.
- 1979 - האיחוד האסטרונומי הבינלאומי העניק את שמו למכתש הנמצא בצד במרוחק של הירח.
- 1989 - מדליית גסטון פלנטה -הונהגה על ידי האקדמיה הבולגרית למדעים, באישור האקדמיה הצרפתית למדעים, והיא מוענקת כל שלוש שנים כאות הוקרה לתרומות חשובות בפיתוח טכנולוגיית הסוללות עופרת-חומצה.
- לפי שמו נקראים רחובות בלה מאן (Le Mans), בגארבל (Grabels) (פרבר של מונפלייה) ובשארטר.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1879 Recherches sur l'électricité (מחקרים בחשמל)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Detchko Pavlov - Lead-Acid Batteries:Science and Technology, Elsevier 2017
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גסטון פלנטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גסטון פלנטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- באנציקלופדיה ברוקהאוס-אפרון - בוויקיטקסט (ברוסית)
- ביוגרפיה מאת מתיו אינק - באתר חבר Prezi
- באתר Magnet Academy The National High Magnetic Field Laboratory