אנרי בקרל
 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1852 פריז, הקיסרות השנייה |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 1908 (בגיל 55) לה קרואזיק (אנ'), הרפובליקה השלישית |
| מקום קבורה |
manoir de Pen Castel  |
| שם לידה |
Antoine Henri Becquerel . |
| מדינה |
 צרפת |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| השכלה |
|
| תפקיד |
|
| תארים |
בוגר במדעים, דוקטור במדעים |
| אב |
אלכסנדר אדמונד בקרל |
| בן או בת זוג |
Louise Lorieux (מ-1890)
|
| ילדים |
ז'ן בקרל |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
| הערות | על שמו נקראת יחידת המידה לרדיואקטיביות בקרל |
| תרומות עיקריות | |
| ממגלי הרדיואקטיביות | |
  | |
אנטואן אנרי בֶּקֵרֶל (בצרפתית: Antoine Henri Becquerel; 15 בדצמבר 1852 – 25 באוגוסט 1908) היה פיזיקאי צרפתי ממגלי הרדיואקטיביות, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903 (במשותף עם מארי קירי ופייר קירי), על גילויו את הרדיואקטיביות הספונטנית. על שמו נקראת יחידת המידה לרדיואקטיביות בקרל.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרל נולד בפריז למשפחה בת ארבעה דורות של מדענים, בקרל היה השלישי. הוא למד מדעים באקול פוליטקניק והנדסה ב-École des Ponts et Chaussées. בשנת 1892 היה לשלישי ממשפחתו שכיהן כיושב ראש הוועדה לפיזיקה שבמוזיאון הלאומי למדעי הטבע.
בשנת 1894 התמנה למהנדס הראשי במחלקה לגשרים וכבישים.
בשנת 1896 בקרל גילה במקרה את תופעת הרדיואקטיביות, שהיא דוגמה מפורסמת לסרנדיפיות, בזמן שחקר את תופעת הזרחורנות במלחי אורניום.
בקרל התעניין זה זמן רב בתופעת הזרחורנות, פליטת אור בצבע אחד מגוף שנחשף לאור מצבע אחר. בתחילת 1896 בעת ההתרגשות לאחר גילויים של קרני הרנטגן על ידי וילהלם רנטגן, חשב בקרל שחומרים זרחניים כמלחי אורניום יכולים לפלוט קרינה בדומה לקרינת רנטגן כאשר הם מוארים באור השמש, וערך מספר ניסויים על מנת לאשש טענה זו.
במאי 1896 לאחר שערך ניסויים שמערבים מלחי אורניום לא זרחניים, בקרל הגיע להסבר הנכון, כלומר שהקרינה החודרת מגיעה מהאורניום עצמו ללא שום צורך בעירור ממקור אנרגיה חיצוני. לאחר מחקר ממושך בנושא הרדיואקטיביות הוא גילה את היסוד הרדיואקטיבי תוריום ותמך בשני החוקרים מארי קירי ופייר קירי שגילו את היסודות פולוניום ורדיום.
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין הפרסים הרבים שזכה, ניתן למנות את מדליית רמפורד, בה זכה בשנת 1900, כמו כן זכה בתואר קצין בלגיון הכבוד.
בשנת 1903 זכה בפרס נובל לפיזיקה על גילויו בתחום הרדיואקטיביות. באותה שנה זכו גם פייר קירי ומארי קירי בפרס, בזכות מחקריהם שהתאפשרו בשל תגליותיו של בקרל עצמו.
בשנת 1908 נבחר למזכיר קבוע של האקדמיה הצרפתית למדעים, אך נפטר מהתקף לב באותה שנה, בגיל 55.
האסטרואיד 6914 Becquerel נקרא על שמו.[1]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סבו הוא אנטואן סזאר בקרל שהיה חוקר פיזיקה. אביו, אלכסנדר אדמונד בקרל, היה גם הוא חוקר פיזיקה ודודו, לואי אלפרד בקרל היה רופא.
נישא בנישואין ראשונים ב-1877 ללוסי זואה ז'אמין (Lucie Zoé Jamin 1878-1857) ובנישואין שניים ב-1890 ללואיז דזירה לורה (Louise Désirée Lorieux 1945-1864). נולד לו ילד אחד, ז'אן בקרל (צר').
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנרי בקרל, ברשת החברתית Goodreads- אנרי בקרל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אנרי בקרל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אנרי בקרל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) • ג'ון קלארק, ג'ון מרטיניס, מישל דבורה (2025) | |
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |
