אריח קרמיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גרניט פורצלן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיר אריחי קרמיקה בתחנת הרכבת בפורטו (פורטוגל)
ציור רועה צאן באריחי קרמיקה בצלאל במבנה משנות ה-20 של המאה ה-20, בשדרות רוטשילד בתל אביב
אריחי כיפת הסלע.

אריחי קרמיקה הם אריחים המיועדים לריצוף או לחיפוי קירות. בניגוד לאריחים טבעיים הנחצבים מתוך גושי סלע, אריחי הקרמיקה מיוצרים באופן מלאכותי. ייצור האריחים כיום, הוא תהליך תעשייתי אוטומטי הכולל ייצור של בסיס אריח אשר עשוי חרס על ידי דחיסתו (לפעמים בלחץ גבוה מאוד של 120-145 אטמוספירות) ציפויו בחומרי זיגוג וצבע וחימומו בתנור (שלב המכונה שריפה). חלק מאריחי הקרמיקה עוברים תהליך שריפה כפול, האחד כשהאריח אינו מזוגג והשני לאחר ציפויו בחומר זיגוג.

אריחי הקרמיקה מצטיינים בהיותם בעלי ספיגה נמוכה, עמידים בפני איכול בחומצה, עמידים יחסית לשחיקה, נוחים ליישום בבניה רגילה על מצע טיט, נוחים לייצור במגוון צבעים וטקסטורות. חסרונם הוא השוק התרמי, כלומר פריכותם (עשויים להשבר כתוצאה ממכה). תהליך הייצור הייחודי לכל סוג של אריח קובע את תכונותיו של האריח ובפרט את עמידותו לשחיקה אשר נמדדת ביחידות PEI.

יישום ריצוף וחיפוי מאריחי קרמיקה מתבצע בעזרת הדבקה ופילוס (ישור באמצעות פלס) לטיט, חיתוך ביהלום (באמצעות מכשיר חיתוך מכני) או באמצעות דיסק חיתוך קביעת מרווחים (פוגות) ואטימתם לחדירת נוזלים באמצעות רובה.

אריחי הקרמיקה מיוצרים בצורת ריבוע או מלבן, במידות סטנדרטיות רבות. קיימים גם סוגי אריחים המכונים "פסיפס" הכוללים אריחים קטנים המחוברים מראש אחד לשני בצורת מטריצה על ידי רשת פלסטיק דקה מצדם האחורי.

אריח פורצלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריחי פורצלן בבית כנסת בקוצ'ין במדינת קראלה שבהודו

אריחי פורצלן (או גרניט פורצלן) הם סוג מיוחד של אריחי קרמיקה, המתאפיינים בעמידות גבוהה יותר. אריחים אלו עשויים חרסינה (פורצלן), משמשים לריצוף ולחיפוי קירות פנימי וחיצוני במבנים. בשל עמידותו היחסית, מגוון העיצובים שלו, ומחירו הסביר ביחס לחומרים כמו אבן טבעית ושיש, פורצלן הוא כיום החומר הנפוץ בישראל לריצוף וחיפוי. בשפת הדיבור, כאשר מדברים על אריחי קרמיקה, מדברים בדרך כלל על אריחי קרמיקה שאינם אריחי פורצלן.

אריחי פורצלן נחשבים לעמידים לשבירה ושחיקה והם שומרים על צורתם לאורך זמן. עם זאת עמידות האריח מושפעת מהרכב החומרים שממנו הוא עשוי, מעוביו ומתהליך השריפה שלו. חלק מאריחי הפורצלן הם מזוגגים, כלומר מכוסים בשכבה דקה של זכוכית. שכבה זו מגינה על האריח מפני ספיגה של חומרים ויצירה של כתמים, אבל היא עמידה פחות לשבירה. אריחים לא מזוגגים עמידים יותר לשבר אבל הם סופגים, ולכן דורשים טיפול תקופתי בחומר איטום מיוחד ("סילר"). מסיבות אלה, אריחים מזוגגים נחשבים למתאימים יותר לבתים פרטיים, ואריחים ללא זיגוג מתאימים לאזורים ציבוריים.

אריחי הפורצלן עמידים יותר, ביחס לאריחי קרמיקה אחרים, למצבי קפיאה. לכן הם עדיפים לריצוף חוץ באזורים בעולם שבהם הטמפרטורה מרבה לרדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס, או בריצוף בתוך חדרי מקפיא.

סוג מיוחד של אריחי פורצלן הם אריחי גוף מלא ("פול בודי"): אריחי הפורצלן הסטנדרטיים עשויים משכבות של חומרים שונים, ומראה האריח נקבע על ידי השכבה העליונה. חלק מהשכבות נעשות מחומרים זולים יותר, והדבר מוזיל את האריח. באריחי גוף מלא, האריח כולו עשוי מחומר אחד. אריח כזה, שהוא יקר יותר, עמיד יותר בשחיקה, משום שהצבע והמרקם נמצאים בכל האריח ולא רק בשכבה העליונה. לכן אריחים אלה משמשים בעיקר בשימושים מסחריים, כמו בקניונים או שדות תעופה.

בתהליך ייצור אריחי הפורצלן ניתן ליצור צבעים, דוגמאות, ומרקמים מגוונים, ולכן אפשר להשתמש בהם למטרות עיצוביות שונות. בין השאר יש אריחי פורצלן שמחקים חומרים יקרים יותר כמו אבן טבעית ושיש או חומרים עמידים פחות, כמו עץ ובד, ועוד חומרים כמו טרצו, חלוקי נחל או אריחי טרקוטה.

אריחי פורצלן מיוצרים במדינות שונות, כמו סין, איטליה, טורקיה וספרד. גם בישראל יש מספר יצרנים, שהגדול ביניהם הוא נגב קרמיקה, במותג נובו.

עמידות בשחיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמידות לשחיקה של אריחי פורצלן ואריחי קרמיקה אחרים נמדדת במדד PEI (ראשי תיבות באנגלית של שם הארגון שהתקין אותו, Porcelain Enamel Institute). המדד מקבל ערכים בין 0 ל-5, כאשר אריחים בדרגה 0 אינם מתאימים לשימוש ברצפה, ואריחים מדרגה 5 מיועדים לשימוש בשטחים ציבוריים שבהם יש תעבורה רבה. בריצוף בתים פרטיים מומלץ להשתמש באריחים מדרגה 3 או 4; בחדרי אמבטיה עשויה להספיק דרגה 2.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפכו אריחי הקרמיקה לחומר הריצוף והחיפוי השכיח בישראל. זאת, לנוכח ירידת מחירו ולנוכח השיפורים הטכנולוגיים ביצורו שהפכו אותו לבעל שטח פנים ישר ומדויק. בכך החליף את ריצוף הטרצו שהיה השכיח לפניו.

בשל תדמיתו העדינה של הפורצלן בישראל, בחרו המשווקים לכנותו בשם "גרניט פורצלן", על מנת לרמוז על חוזק האריח. זאת למרות שלא נעשה שימוש בסלע הגרניט לייצור האריחים. פורצלן הוא סוג של קרמיקה, ולכן אריחי פורצלן הם למעשה סוג של אריחי קרמיקה. עם זאת, בשימוש העממי המונח "אריחי קרמיקה" מתייחס לאריחים שעשויים מקרמיקה שאינה פורצלן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]