לדלג לתוכן

גרשום הרפנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרשום הרפנס
לידה 19 בפברואר 1927
י"ח באדר א' תרפ"ז
טרנסילבניה
פטירה 25 במרץ 2013 (בגיל 86)
י"ד בניסן תשע"ג
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו
  • עידן התלמוד
  • עידן הראשונים
  • גרש ירחים
  • סדר רב עמרם גאון
  • זמנים ומועדים
פרסים והוקרה יקיר בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל. יקיר בני ברק.

נולד בכפר קטן בטרנסילבניה. בהיותו בן תשע נשלח ללמוד בישיבה מרוחקת מביתו. במלחמת העולם השנייה עסק בפעילות הצלה של יהודים מהאזור, שם נתפס על ידי רשויות החוק המקומיות ונכלא במתקן לעבריינים צעירים. כתוצאה מכליאתו ניצל מהטרנספורט שביצעו הנאצים ביהודי המקום. מלבד אחותו - אסתר גולדה, ששרדה שנה באושוויץ ואביו - יחזקאל, כל משפחתו נספתה בשואה.

הרפנס ערך והוציא לאור את הספר "בכף הקלע", יומן שנכתב על ידי אביו מיד לאחר ששב מהמחנות, בו הוא מתעד את מסכת התלאות שעבר במחנות ההשמדה. הספר יצא לאור בתשע מהדורות, הראשונה בשנת תש"מ - 1980 עוד בחיי האב.

בשנת 1947 נישא לאסתר. מיד לאחר נישואיהם ארגנו השניים קבוצת ילדים ניצולי שואה ופעלו להעלותם לארץ ישראל. במשך כשנה שהה עמם בהולנד, שם זכו לחסות מלכת הולנד, עד שהוסדרו אשרות העלייה שלהם. מיד לאחר קום מדינת ישראל עלה אליה עם אותה קבוצה שמנתה כ-300 ילדים.

בשנות ה-50 הוא התגורר בבאר שבע, עבד בהוראה[1], היה חבר במועצה הדתית[2] והיה יו"ר סניף פא"י בעיר[3]. מתחילת שנות ה-60 הוא התגורר בבני ברק[4]. במשך שנים עסק בחינוך, בין השאר ניהל את המרכז החינוכי יד בנימין ואת בית הספר הממלכתי-דתי-תורני "סגולה" בבני ברק. במשך תקופה ארוכה היה עורך כתב העת "הד החינוך". היה כתב בכיר בעיתון שערים[5] ותקופה מסוימת היה עורך העיתון. הוא פרסם גם בהצופה[6]. בשנת 1975 פרסם מאמרים בעיתון מעריב[7]. במשך שש שנים שימש שליח הסוכנות היהודית מטעם פא"י בלונדון והקים שם את בית פא"י. בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 הוצב במקום השישי ברשימת פא"י[8]. תפקידו האחרון לפני שפרש לגמלאות היה מזכיר ארצי בוועדה המרכזת של ההסתדרות מטעם פא"י[9][10], אחראי על פועלי הנקיון[11] ואיגוד מטפלות הבית[12]. בישיבה שדנה באבטלה בשנת 1981 אמר: "אנו עדים לתופעה מדאיגה. קם לנו פה, במקום עם עובד, עם אוכל קיצבה והסכנה האמיתית במצבנו כיום היא, שמתרגלים לכך. אני נגד השיטה הליבראלית בכלכלה שלנו. הכלכלה הליבראלית שהנהיגו פה הרסה את הצביון הפרודוקטיבי היצרני של חברתנו. הסיבה האמיתית למשבר שבו אנו שרויים הוא המשק הליבראלי. השיטה הזו אינה מתאימה לבניין הארץ.[13]

הרפנס שימש כרב ומרצה במסגרות שונות ומסר שיעורי תורה קבועים בבתי הכנסת המרכזיים של פא"י בבני ברק - "נר יהודה" ו"חסדא".

פעילות ספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפנס היה היסטוריון תורני, שהתמחה בחקר תקופת התלמוד. ערך והוציא את סדרת "תשובות הגאונים", ערוכות ומסודרות לפי נושאים. ספרו "עידן התלמוד" הפך לרב-מכר ונחשב אחד הספרים הפופולריים על התקופה. בשונה מן הגישה המקובלת של ההיסטוריונים הישראלים, הקפיד הרפנס לשמור על עליונותם של המקורות היהודיים והתלמודיים. תופעה מיוחדת היא ההסכמות שקיבל על ספרו "עידן התלמוד" מגדולי הרבנים, בהם הרב שמואל וואזנר והרב עובדיה יוסף. בעוד שרוב ספרי המחקר האקדמיים אינם מקובלים בציבור החרדי, התקבל ספרו של הרפנס על הציבור הדתי והחרדי והוא נחשב מקור מהימן להכרת התקופה מנקודת מבט היסטורית -תורנית.

בשנת תשע"א (2011) פרסם ספר המשך ל"עידן התלמוד" - "עידן הראשונים", ובו סקירה מקיפה של גדולי הראשונים ופועלם.

הרפנס ערך והוציא לאור את כתביו של מנהיג פא"י בנימין מינץ[14].

בערוב ימיו כתב הרב הרפנס ספר ביוגרפיה "עפעפי שחר"- גורלו של דור במבט אישי. ב-2015 יצא הספר לאור, באמצעות בנו, עו"ד יצחק הרפז. בספר שוזר הרפנס את סיפור חייו, בתקופת ילדותו ואת סיפורו האישי כיצד שרד את שואת יהדות הונגריה ומיד לאחריה נרתם לפעילות ציבורית למען ניצולי השואה ועד לעלייתו לארץ עם קבוצת יתומי שואה. בהמשך הספר מתעד הרפנס מסע שערך בשנות ה-60 בקהילות היהודיות באירופה.

נפטר בערב פסח, נקבר בהר הזיתים בירושלים, בסמוך לקבר אביו, שאף הוא נפטר בערב פסח תשמ"ו.

מספריו ובעריכתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עידן התלמוד - סקירה היסטורית מתקופת אנשי כנסת הגדולה, התנאים והאמוראים, עד הסבוראים והגאונים. הוצאת פלדהיים (שש מהדורות: תשל"ג, תשל"ו (הוצאת נצח)[15], תשמ"א, תשמ"ה, תש"ס, תשס"ג)
  • עידן הראשונים - סקירה היסטורית על חכמי ישראל בתקופת הראשונים, לאחר עידן התלמוד. הוצאת פלדהיים (תשע"א)
  • גרש ירחים - הגדה של פסח עם באורים, רעיונות וברורי מצוות ומנהגים, הוצאת קורן (חמש מהדורות: תשמ"ב, תשמ"ה תשנ"א תשס"א תשע"ג)
  • תשובות הגאונים - גרש ירחים - תשובות שהשיבו גאוני סורא ופומבדיתא לשואליהם בדיני ממונות, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשס"ב)
  • תשובות הגאונים - גרש ירחים - תשובות שהשיבו גאוני סורא ופומבדיתא לשואליהם בדיני איסור והיתר וסדר נשים, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשנ"ה)
  • תשובות הגאונים - גרש ירחים - תשובות שהשיבו גאוני סורא ופומבדיתא לשואליהם בדיני ימי חול ומועד, נערך וסודר בסדר ענייני בתוספת מראי מקומות על ידי גרשום הרפנס (תשנ"ו)
  • סדר רב עמרם גאון - על נוסח התפילה ומנהגי בית הכנסת, נערך על ידי גרשום הרפנס (תשנ"ד)
  • זמנים ומועדים - ילקוט הלכות, מנהגים ורעיונות (מהדורה ראשונה תשנ"ו, מהדורה שנייה תשנ"ח)
  • מבחר כתבים - כתבי בנימין מינץ, בעריכת גרשום הרפנס (תשל"ז)
  • מאיר באהבה - פרשת חייו של הרב מאיר שפירא מאת בנימין מינץ, בעריכת גרשום הרפנס (תשס"ה)
  • עשרים שנה למועצה האזורית נחל שורק - בעריכתו (תש"ל)
  • חג האילנות ואמונת הגאולה (תשס"ג)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו בנושאי מנהגי ישראל:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מצע של רשימת ארגון המורים והגננות הדתיים בישראל, הצופה, 17 במרץ 1958; המשך
  2. ^ נבחרה הנהלת המועצה הדתית בבאר שבע, שערים, 28 בדצמבר 1952
  3. ^ נוסד סניף לארגון החברות של פא"י בבאר שבע, שערים, 8 במאי 1952
    ישיבת פעילי סניף פא"י בבאר שבע, שערים, 26 במרץ 1954
  4. ^ חודש החגים בסניף פא"י בבני ברק, שערים, 26 באוקטובר 1960
  5. ^ העלייה ובעיותיה, שערים, 26 באפריל 1957
  6. ^ גרשום הרפנס, הפייטן של שבת הגדול, הצופה, 5 באפריל 1968
  7. ^ טל תן לרצות ארצך, מעריב, 26 במרץ 1975
    שבועות: ביכורי תודה, מעריב, 15 במאי 1975
    מקורו של כל נדרי, מעריב, 14 בספטמבר 1975
    חנוכה: מעטים נגד רבים, מעריב, 28 בנובמבר 1975
  8. ^ מופיעים ברשימה אחת; ממליצים על רשימה אחרת, מעריב, 19 באפריל 1977
  9. ^ ישעיהו אביעם, הוועדה המרכזת: ההסתדרות חייבת להאבק בחוק בוררות חובה, מעריב, 31 בדצמבר 1976
  10. ^ האיגודים המקצועיים, דבר, 24 ביוני 1983
  11. ^ הסכם עבודה חדש יחול על רבבות פועלי נקיון, דבר, 23 בפברואר 1979
    תסיסה בקרב פועלי הנקיון זועמים על שכרם הירוד, דבר, 15 באוגוסט 1980
  12. ^ נחתם הסכם למפלות בית, דבר, 22 בפברואר 1980
  13. ^ יוסף גולן, האם קיימת אבטלה?, דבר, 14 ביוני 1981; המשך
  14. ^ דמותו של בנימין מינץ, מעריב, 16 בספטמבר 1977
  15. ^ חכמים, גאונים ומשיחי שקר, מעריב, 10 בדצמבר 1976