גשם הערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.[1] גשם היה בעל בריתם של סנבלט וטוביה העמוני ויריבו של נחמיה.[2] כאשר נחמיה פנה לבניית חומות ירושלים, השומרונים והערבים עשו מאמצים כדי להפריע לו. היו חוקרים [מי?] שניסו להציע כי גשם לא היה ערבי מחצי האי ערב אלא ששמו נגזר ממדבר הערבה בה ישב לכאורה.

במקום אחר בספר נחמיה[3] הוא קרוי גַשְׁמוּ, מה שסביר יותר כשמו הנכון, כשם שבט ערבי ידוע בשם "גֻשָמוּ" (קוק, "מילון מונחים ארמי"). גֶשֶׁם או גַשְׁמוּ, שכנראה היה המנהיג של הערבים, הצטרף לשומרונים והאשים את נחמיה במזימה נגד המלך הפרסי.

במצרים נתגלתה קדירה המוקדשת למקדש אלה ושם המקדיש חרות עליה, קין בן גשם.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערבים ככלל מוזכרים גם כן בתנ"ך (ספר דברי הימים ב', פרק י"ז, פסוק י"א; פרק כ"א, פסוק ט"ז; פרק כ"ו, פסוק ז'), אך אין איזכור של דמות ערבית ספציפית, מלבד זו של גשם הערבי.
  2. ^ ספר נחמיה, פרק ב', פסוק י"ט, פרק ו', פסוק א'
  3. ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ו'