ג'ונתן ואן נס
לידה |
8 במרץ 1987 (גיל: 37) קווינסי, אילינוי, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-2013 |
עיסוק | מעצב שיער ושחקן אמריקאי, עורך פודקסט, פעיל חברתי, סופר ואישיות טלוויזיה |
מקום לימודים |
|
https://www.jonathanvanness.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
ג'ונתן מקדונלד ואן נס (באנגלית: Jonathan Van Ness; נולד ב-8 במרץ 1987) הוא מעצב שיער ושחקן אמריקאי, עורך פודקסט, פעיל חברתי, סופר ואישיות טלוויזיה. הוא מוכר בעיקר כמומחה לטיפוח אישי בסדרה עין קווירית המופקת על ידי נטפליקס, סדרת הרשת הפרודית Gay of Thrones וכמגיש הפודקאסט וסידרת הטלוויזיה המבוססת עליו: Getting Curious with Jonathan Van Ness.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונתן ואן נס נולד ב-28 במרץ 1987 ובילה את שנות חייו המוקדמות בעיר קוויניסי, הנמצאת במדינת אילינוי בארצות הברית. הוא בן למשפחת אוקליי (Oakley), המחזיקה העיקרית בקבוצת התקשורת והמדיה Quincy Media משלהי המאה ה-19.
ואן נס סבל מהטרדות ואף קיבל איומים על חייו בגלל סגנונו הנשי והמוחצן. הוא אמר שכילד, מנהגו למרוח לק ציפורניים וללבוש אביזרי אופנה של אמו גררו גיחוך ואיומים.[1] לדבריו הוא חשב שנדרש ממנו להסתיר את אישיותו, אך תמיד היה שלם עם עצמו. עם הזמן למד כיצד להתמודד עם התגובות וההטרדות שזכה להן, בזכות חוש ההומור שלו והתמיכה שקיבל מקבוצה קטנה של חברים קרובים. מאוחר יותר בחייו הבין שהוא א-בינארי ו"ג'נדר נון-קונפורמינג". בראיון למגזין האמריקאי OUT הוא אמר: "לפעמים אני מרגיש גבר, ולפעמים כאישה. זה לא באמת ש... אני חושב שהאנרגיות של הולכות לכל עבר".[2]
בילדותו הוטרד מינית על ידי ילד בוגר ממנו, מה שהוביל בהמשך חייו להתנהגות שהיו לה מאפיינים של נטייה להרס עצמי. בצעירותו יזם מפגשים עם גברים בגירים ברשתות החברתיות.[3]
בתיכון בו למד הוא היה המעודד הראשון, ובהמשך גם באוניברסיטת אריזונה, שם למד לתואר במדע המדינה.[4]
התמכרותו לסמים בתקופה זו הובילה אותו לעיסוק בשירותי מין בתשלום. בתקופה זו גברה גם התלות שלו בסמים ובמין, והובילה לנשירתו מלימודיו. כתוצאה פנה ללימודי עיצוב שיער במוסד Aveda במיניאפוליס. לאחר מספר שנים בהן עבד כספר באריזונה העתיק מקום מגוריו ללוס אנג'לס.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואן נס החל את חייו המקצועיים כשוליה בסלון בלוס אנג'לס. כשהיה בן 25 התעלף בזמן העבודה. בבדיקות רפואיות מאוחר יותר אובחן כנשא נגיף HIV.[3] התפתחות זו הובילה אותו לתהליך "ניקוי עצמי" ולהתרחקות מצריכת סמים. בפודקאסט שלו אמר למאזינים: "אני רוצה שאנשים יבינו שאתה לעולם לא שבור ללא תקנה".
ואן נס מייסד שותף של שני סלוני שיער בלוס אנג'לס, שם הוא עובד כיום.
מדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואן נס עשה צעדיו הראשונים בתחום המדיה בעקבות עיבוד הומוריסטי של אחד מפרקי הסדרה משחקי הכס עבור האתר Funny or Die, שהפך לסדרת רשת בזכות עצמה בשם Gay of Thrones, עבורה היה מועמד לפרס אמי ב-2018.[5]
החל מ-2015 הוא מארח את הפודקסט Getting Curious with Jonathan Van Ness, שזכה לתשומת לב רבה לאחר שידור הפרק הראשון של הסדרה עין קווירית, בה הוא משמש מומחה לטיפוח אישי.[6] הפודקאסט עובד אף הוא לסדרת טלוויזיה בהפקת נטפליקס.[7]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואן נס כתב על האופן בו השפיע עברו על נסיבות חייו בספר הזכרונות הראשון שלו, "Over the Top: A Raw Journey to Self-Love", שיצא לאור ב-2019.[8]
בספר האיורים "Peanut goes for the Gold", שיצא לאור ב-2020, הוא מספר את סיפורו של שרקן א-בינארי בשם "פינאט" ו"הרפתקאותיהם" כעילוי התעמלות אמנותית.[9] הספר דורג במקום מס‘ 14 ברשימת ספרים רבי מכר לילדים בנושא התעמלות. בשיחה עם ג'ימי פאלון הוא הסביר ש"פינאט" לא "מצאו" מודל ראוי לחיקוי ולכן "החליטו" ליצור מרחב "משלהם". בהזדמנות אחרת הסביר שכתב את הספר משום ש"רציתי לעשות משהו שיחגוג את כל הילדים שהם אינדיבידואלים ונאמנים למי שהם", והתייחס לחשיבותה של הייחודיות עבורו והיכולת להתמיד ברדיפה אחר תחומי העניין האישיים.[10]
דעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 הוא תמך במועמדת הדמוקרטית לנשיאות אליזבת וורן, בזכות תמיכתה בזכות לבריאות.
בשנת 2020 שיבח את החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית על כך שהפליית להט"ב במקום העבודה מנוגדת לחוק זכויות האזרח משנת 1964. ואן נס סבור שסעיף השוויון המוצע כתיקון לחוק זה הכרחי.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואן נס מתאר עצמו כא-בינארי, אף שהוא אינו עקבי בהכרח בשימוש שהוא עושה בכינויי התואר השונים.
הוא עובד כיום בלוס אנג'לס וניו יורק. הוא סובל ממחלת הפסוריאזיס ומייעץ ללקוחותיו בעניין טיפוח העור.
בשנת 2020 הכריז על נישואיו לבן זוגו, מרק פיקוק.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנים 2016, 2018 ו-2019, הסדרה Gay of Thrones בכיכובו של ואן נס הייתה מועמדת לפרס אמי (אנ').
- בשנת 2019, ספרו של ואן נס 'Over the Top' זכה בתחרות הספר הטוב ביותר (אנ') בקטגוריית 'אוטוביוגרפיה' מטעם Goodreads.[11]
- בשנת 2019, הפודקאסט של ואן נס 'Getting Curious with Jonathan Van Ness' זכה בפרס הפודקאסט הטוב ביותר בקטגוריית להט"ב (אנ') מטעם IHeartRadio.[12]
- בשנת 2019, זכה ואן נס בקטגוריית 'כוכב השנה' מטעם פרסי איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי.[13]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ג'ונתן ואן נס (באנגלית)
- ג'ונתן ואן נס, ברשת החברתית פייסבוק
- ג'ונתן ואן נס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ג'ונתן ואן נס, ברשת החברתית אינסטגרם
- ג'ונתן ואן נס, ברשת החברתית טיקטוק
- ג'ונתן ואן נס, סרטונים בערוץ היוטיוב
- ג'ונתן ואן נס, ברשת החברתית Goodreads
- ג'ונתן ואן נס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ג'ונתן ואן נס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jonathan Van Ness Gets to the Bottom of Being Over the Top, www.advocate.com, 2019-07-29 (באנגלית)
- ^ דרור בלילטי, סיכום חציון: 20 המפורסמים שיצאו מהארון ב-2019 (עד כה), באתר מאקו, 5 ביולי 2019
- ^ 1 2 The Week: The Latest News, Opinion, Sport, People & Business, The Week (באנגלית)
- ^ Netflix’s Queer Eye in Conversation, נבדק ב-2022-02-01
- ^ Matt Dutton, LIFE STORIES: Van Ness on whirlwind journey as one of Fab Five on 'Queer Eye' reboot, Herald-Whig (באנגלית)
- ^ Nicholas Quah, The Best Podcasts of 2018 (So Far), Vulture, 2018-10-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Getting Curious with Jonathan Van Ness, 2022-01-28, נבדק ב-2022-02-01
- ^ Jonathan Van Ness, Over the top : a raw journey to self-love, First edition, New York, NY, 2019, ISBN 978-0-06-290637-3
- ^ Jonathan Van Ness, Peanut goes for the gold, First edition, New York, NY, 2020, ISBN 978-0-06-294100-8
- ^ Jonathan Van Ness Book Signing & Interview | "Peanut Goes for the Gold", נבדק ב-2022-02-01
- ^ Best Memoir & Autobiography, goodreads.com
- ^ 2019 iHeartRadio Podcast Awards: Full List of Winners, iheart.com
- ^ “Queer Eye” Leads Winners Of The Inaugural Critics Choice Real TV Awards, criticschoice.com