דברים (יונה וולך)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דברים
יונה וולך.דברים.jpg
מידע כללי
מאת יונה וולך
שפת המקור עברית
סוגה שירה
הוצאה
הוצאה הוצאת עכשיו
תאריך הוצאה 1966
מספר עמודים 46
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003146957, 001901406, 001001339

דברים הוא כותר ספר שיריה של המשוררת יונה וולך, אשר ראה אור בהוצאת עכשיו בשנת 1966. "דברים" היה אחד מהסמנים של עידן יצירה חדש בשירה העברית במדינת ישראל; עידן אשר מקורותיו נשאבו, הן מהמורשת היהודית לדורותיה ומאירועי הקמת המדינה וכינונה של החברה הישראלית לאחריה, והן מרוח הספרות, ההגות והמוזיקה החדשה שנוצרה מאז שנות השישים במערב.[1]

השירים, שכמה מהם הולחנו, והביטויים שטבעה בהם וולך, התקבלו ומצוטטים בתרבות העברית וישראלית.

שירים בקובץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונתן[2]
  • אנחנו עושים משהו
  • קורנליה
  • קסיוס[3]
  • [אבנים משתפלות לנהר]
  • תרזה
  • כשבאתי לקחת אותה מהעננים[4]
  • [אני הבתולה הקדושה]
  • באשמת עצבים רפופים[5]
  • כריסטינה
  • [כשהמלאכים סחוטים][6]
  • לוטה
  • [וזה לא מה ש][7]
  • סבאסטיאן
  • צרותיה של דונה תרזה
  • שאלו לשלום צפורה
  • אנטוניה
  • אבשלום
  • ססליה
  • כמה עניינים (9-1)
  • אחד צריך כואב אחד
  • [לא דרכו אדם כעוף, הד]
  • לא חיה בכלל
  • דורמציון עין טורקיז סביבותיך
  • הו ים, שמים
  • [תכלת סמיכה עומדת בעלי הצפצפה]
  • לדו-ממדי יחמוק בשר

תכנים ואמירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולך אזכרה בשיריה מנעד של צבעים, כמבאים מצב של תודעה או מצב נפשי; משמעותם של הצבעים המוזכרים בשירים תלויה בהקשר שבו הוזכרו; כך למשל מוזכרת "יְרֹקֶת נְחֹשֶׁת" ב"אבנים משתפלות לנהר" כמבטאת חוויה הקשורה לגופניות וחומריות, ו"אוֹר יָרֹק" ב"דורמציון עין טורקיז סביבותיך" המבטא חוויה של רוניות ואיבוד תחושת הגוף, וכן "שְׁחוֹרִים וַאֲדֻמִּים" בשיר הראשון, כמייצגים של חוויות חד-משמעיות.

אבנים משתפלות לנהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מובעת חוויה ארוטית המולבשת בתודעה על הנוף, או הטבע, כלומר האהבה והמיניות בין בני אדם מציפות את התודעה, והמשוררת-החווה משליכה אותן על הנוף; שהיא מעשה פואטי שכיח. אולם, המעברים החדים בין השורות והמשפטים הקטועים, כגון "אֶל נְעָרִים / יְרֹקֶת נְחֹשֶׁת", מוסר את ההקשר התודעתי העל-ארוטי, בו זמני. ייתכן שהאמירה הפואטית העיקרית היא חוויית שתי הזוויות המונחות בו זמנית במלל השירי.

אֲבָנִים מִשְׁתַּפְּלוֹת לַנָּהָר
נְעָרוֹת נוֹהָרוֹת
מַשְׁפִּילוֹת שְׁדֵיהֶן אֶל נְעָרִים
יְרֹקֶת נְחֹשֶׁת בְּשַׁעֲרֵי גַן
הֵם שׁוֹאֲלִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה
כְּדֵי לִשְׁמֹעַ
אֵיךְ
בְּגָדִים נוֹפְלִים מֵהַשָּׁמַיִם
שְׁחוֹרִים וַאֲדֻמִּים
חוֹזְרִים בְּמַנְעוּלִים שְׁבוּרִים
שׁוֹאֲלִים
...

דורמיציון עין טורקיז סביבותיך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר, שנסוב לכאורה על כנסיית דורמיציון בירושלים, מוסרת וולך מבחר רשמים מזרם החוויות אשר פקדו אותה בהזכרה באתר, או אף כאשר בקרה בו. וולך מתארת חוויות רוחניות אשר מחוץ לדת ממוסדת כלשהי, הִזכרות היסטורית הקשורה לדוד המלך, ומעין הכרה בקדושת האתר, הן בהיותו בית תפילה והן כחלק מהמקום הארצישראלי. השיר פותח במילים:

דּוֹרְמִיצִיּוֹן עֵין טוּרְקִיז סְבִיבוֹתַיִךְ
מְעֻגָּלֵי אוֹר יָרֹק מְחֹרָזִים כְּעָלִים
שְׁזוּרִים בִּקְצוֹתָם עוֹלִים וְצוֹנְחִים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל: נורית בוכוייץ, הפוסט-מודרניים הראשונים, באתר אגוד כללי של סופרים בישראל.
  2. ^ עובד והולחן על ידי אילן וירצברג ושמעון גלבץ, ראו: יונתן, באתר youtube.
  3. ^ עובד והולחן על ידי יהוא ירון ורונה קינן, ראו: קסיוס, באתר youtube .
  4. ^ עובד והולחן על ידי אילן וירצברג ושמעון גלבץ, ראו: כשבאתי לקחת אותה מהעננים, באתר allsongs.
  5. ^ הולחן על ידי חיים רחמני, ראו: באשמת עצבים רפופים, באתר shironet.
  6. ^ עובד והולחן על ידי אילן וירצברג ושמעון גלבץ, ראו: פתיחה (כשהמלאכים סחוטים), באתר allsongs.
  7. ^ הולחן על ידי אילן וירצברג, ראו: זה לא מה ש, באתר allsongs.