רן יגיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רן יגיל (נולד ב-1968) הוא סופר ומבקר ספרות ישראלי.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של הבדרן גדי יגיל ונכדו של שחקן התיאטרון הקאמרי והמטאטא משה חורגל. בצה"ל שירת בלהקה צבאית במפח"ש ולאחר מכן בלהקת פיקוד צפון. קנה מזנון והסתבך בחובות, עבד בעבודות מזדמנות. את הקריירה הספרותית שלו החל כמשורר והשתייך לקבוצת "עכשיו 55" על שם מספר גיליון כתב העת "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד שבו הופיעו כל חברי הקבוצה. הופיע עם אביו בסרט קצר בן 25 דקות בשם : "איש הלטאה".

זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2004. מאז 1995 הוא עורך שותף של כתב העת עמדה ביחד עם המשורר עמוס אדלהייט, כותב דרך קבע ועורך לשוני במוסף לספרות של מעריב ובעל טור בעיתון 'שיר והערה'. יגיל כתב שבעה ספרים והוא עורך ביחד עם ירון אביטוב אנתולוגיות סיפורים בנושאים שונים, בין אלה נמנה קובץ שירים של המשורר נוח שטרן: "אגרוף גורלו המר", שיגיל אף כתב עליו את הרומן הביוגרפי "נקישות ורמזי אור".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו האחרון, מספר על טייס בדימוס בחיל האוויר הישראלי המתכנן להתנקש ביגאל עמיר רוצחו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין.
  • נקישות ורמזי אור - מדינת ישראל נגד נח שטרן: רומן. תל אביב, עמדה/"ביתן", תשס"ג 2003.
שוטח פרשה נשכחת מראשית ימיה של המדינה. בחור צעיר בשם דוד עמית המתעניין בספרות עברית מוצא בחנות ספרים את תיק המשפט של נוח שטרן, סקרנותו ניצתת והוא מחליט לנבור במקרה. נוח שטרן סיים לימודי ספרות באוניברסיטת הרווארד, התגייס לבריגדה היהודית, אך משהשתקע בארץ נהפך להיות משורר שוליים ו"הפרשה" היא ניסיון רצח לא ברור מצידו, שלאחריה נאסר, אושפז בכפייה בבית חולים לחולי נפש והתאבד.
  • סוף הקומדיה: תריסר סיפורים. תל אביב, ביתן-עמדה, תשס"א 2001.
קובץ סיפורים ביוגרפי. באחד מהם מתוארים יחסיו של אביו גדי יגיל עם קומיקאי גוסס, הוא שייקה אופיר. בסיפור אחר מתאר חיי להקה צבאית, ויגיל הרי היה מפקד להקה צבאית. סיפור נוסף המתרחש בשנות השלושים הוא על סבו משה חורגל וארגון ההגנה בימי המכביה הראשונה והוא שזור בהומור.
רומן ביוגרפי המגולל את סיפורו של השנסוניונר הבלגי-צרפתי ז'ק ברל. בספר יגיל פורט לפרקים את חייו של ברל מילדותו ועד מותו ומתאר את הופעתו האחרונה על הבימה בשנת 1967, כשלראשונה בחייו נתן מונולוג בן שעה וחצי על חייו. יגיל אף המחיז את הספר במופע בו גיל מדבר ושר, בבימויה של הלנה קורקין וניהולו המוזיקלי של רפי קדישזון.
  • ארז כמעט-יפה: וסיפורים אחרים. תל אביב, גוונים, תשנ"ו 1996.
קובץ סיפורים בעלי נופך אוטוביוגרפי מובהק ועוסק בחייו כבנו של הבדרן גדי יגיל. בספר גם מופיע הסיפור "מפנקסו של שחקן", שהוא עיבוד ליומנים של סבו השחקן משה חורגל ומתאר את ראשית ימיו כשחקן בישראל המנדטורית.
  • מחשבה אחת קדימה. רמת גן, ליריק, 1988.
מותחן העוסק ביחסי יהודים ערבים.
  • מות סנדלרים. תל אביב, עקד, 1987.
ספר שירים. היחיד עד כה.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצעיף האדום/יעקב שטיינברג, בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל. תל אביב, גוונים, תשנ"ח 1997.
  • בואי כלה: סיפורי חתונה. ירושלים, כרמל, תשס"א 2001. בשיתוף ירון אביטוב.
  • טעם החיים: אנתולוגיה של סיפורי אוכל. ירושלים, כרמל, תשס"ב 2002. בשיתוף ירון אביטוב.
  • הקשב ! אנתולוגיה של סיפורי צבא. תל אביב, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשס"ה 2005, בשיתוף ירון אביטוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]