דוב בעריש שפירא
 | |||||
| לידה |
14 בינואר 1933 (בן 91) ט"ז בטבת ה'תרצ"ג נארול, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מקום מגורים | בני ברק | ||||
| מקום פעילות | בני ברק, פלטבוש, בורו פארק | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"ר | ||||
| תפקידים נוספים | חבר הנהלת כולל חבת ירושלים | ||||
| אב | רבי חיים מאיר יחיאל שפירא | ||||
| אם | רבקה פערל שפירא | ||||
| |||||
רבי דוב בעריש שפירא (נולד בט"ז בטבת ה'תרצ"ג, 14 בינואר 1933) הוא האדמו"ר השני של חסידות נארול, וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בט"ז בטבת ה'תרצ"ג בנארול, פולין, כבן יחיד[1] לאדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול ולרבקה פערל, בת האדמו"ר רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב מקוידינוב בטופוריב[2].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח יחד עם משפחתו לטופוריב למגורי סבו, בשנת ה'תש"א גורשו על ידי הרוסים לסיביר ולאחר מכן עברו לסמרקנד. בשנת ה'תש"ו עברו לאנטוורפן, בלגיה, שם למד בישיבת הרב יצחק דוב קופלמן, בשנת ה'תש"י עבר עם משפחתו לארצות הברית.
למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בניו יורק, ואצל רבי יצחק הוטנר. לאחר מכן למד בישיבת שארית הפליטה של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. בשנת ה'תשי"ב נשלח על ידי אביו לארץ ישראל שם למד בישיבתו של רבי אהרן מבעלזא.
נישא למרים דבורה (נפטרה בחודש אלול ה'תשע"ו, שעות ספורות לפני חתונת נכדה[3], בת האדמו"ר רבי משה רוקח מקוזלוב, לאחר נישואיו התגורר בשכונת קראון הייטס ליד אביו. בשנת ה'תשל"ב עבר לפלטבוש, ברוקלין, שם כיהן כרב קהילת נארול.
במהלך השנים ייסד הרב שפירא את בית המדרש ותלמוד תורה ומסדות נוספים של חסידות בעלזא בבורו פארק, כמו כן בפלטבוש הקים בית המדרש ומקוה טהרה.
לאחר פטירת אביו בי"ח בתמוז ה'תשס"ז, מונה לכהן כאדמו"ר של חסידות נארול, לאחר פטירת אשתו בשנת ה'תשע"ו עבר לבני ברק, שם מכהן כאדמו"ר בבית מדרשו ברחוב רש"י בעיר.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אהרן, אב"ד נארול, חתן האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב באר שבע.
- רבי משולם זלמן יוסף, ראש הכוללים של חסידות נארול, חתן האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מנדבורנה.
- רבי אברהם יהושע העשיל, נפטר בכ"ה בטבת ה'תשפ"ד[5], חתן האדמו"ר רבי צבי אלימלך פנט מקוסון בן פתחיה.
- הרב אשר ישעיה, עסקן בלונדון.
חתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי אשר ישעיה רובין, האדמו"ר מקוז'ניץ סיגעיט, נפטר בצעירותו.
- בנו, רבי ישכר רובין, ממלא מקומו באדמו"רות קוז'ניץ סיגעיט, חתן רבי שרגא פייבוש הגר האדמו"ר מקוסוב.
- רבי יעקב צבי מאיר ארליך, האדמו"ר מקוידינוב.
- רבי משה יהושע מיכלוביץ, האדמו"ר מבראד.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוד קדומים - חלק א', מוסדות נארול בני ברק, ה'תשס"ח.
- הוד קדומים - חלק ב', מוסדות נארול בני ברק, ה'תש"פ.
- בית ועד לחכמים - חלק ד', מוסדות נארול בני ברק, ה'תשע"ז.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראה כאן
- ^ חתן רבי אהרן פרלוב מקוידינוב
- ^ בבוקר חתונת נכדה: הרבנית מנאראל ע"ה באתר כיכר השבת
- ^ חגיגה בבית שמש: בר מצווה לבן האדמו"ר מטשאקווא, באתר בחדרי חרדים
- ^ הלם: בנו של האדמו"ר נפטר פתאומי בליל שבת, באתר בחדרי חרדים