חסידות קוסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קוסוןיידיש: קאסאן, קאסאני) היא חסידות הונגרית שנוסדה בסוף המאה התשע עשרה. שורשי החסידות הם מחסידות זידיטשוב. אבי השושלת היה רבי יהוסף רוטנברג חתנו וממלא מקומו של רבי משולם פייש מטאש. כיום מכהנים מספר גדול של צאצאיו כאדמו"רים. החסידות המרכזית שוכנת בבורו פארק בראשות רבי מאיר יהוסף רוטנברג.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהוסף נולד בג' באב ה'תרי"ג. אביו הרב צבי הירש מטויסט (טלוסט, שם התגורר אביו החורג) בנם של רבי יוסף רב בקוזובה ורייזל בתו של רבי צבי הירש מזידיטשוב[1]. אמו חיה דרזיא הייתה בתו של הרב שמואל ווילנר רב בהעליטש. היה תלמידם של רבי חיים הלברשטאם מצאנז ושל רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. נישא לבתו של רבי משולם פייש הלוי שכיהן כאדמו"ר בטאש. לאחר פטירת חמיו התמנה לאדמו"ר במקומו עקב זאת שגיסו רבי אלימלך היה נער צעיר. כיהן אחר כך בניר מאדה, דברצין וקוסון. חיבר את הספר "בני שלשים". נפטר בכ"ג בחשוון ה'תרע"ב.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי חיים שלמה בנו של רבי יהוסף מילא את מקומו. היה חתנו של רבי אשר ישעיהו מקולבוסוף. כיהן בהתחלה בניר-אדני, אחר כך בדברצין ולבסוף בקוסוני. בנו הוציא את דברי תורתו בספר "שמועה טובה". נפטר בו' בטבת תר"פ. לאחר פטירתו שני אחיו ובנו כיהנו כאדמו"רים.
  • רבי משה שמואל בנו של רבי יהוסף כיהן אף הוא כאדמו"ר בקליינווארדאן. עבר בסוף ימיו לארצות הברית והתגורר בלוס אנג'לס. נפטר בט"ז באייר תש"ו.
  • רבי ישראל צבי בנו של רבי יהוסף, היה חתנו (פעמיים) של אחיו רבי חיים שלמה ובזיווג שלישי של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. לאחר פטירת אחיו (וחותנו) החל לכהן באדמו"רות. עמד בראשות ישיבה. בשנות השואה הועבר לגטו ברגסס ומשם לאושוויץ שם נרצח בג' בסיוון תש"ד יחד עם בנו רבי אלתר חיים שלמה. חתנו (בזיווג ראשון) היה רבי חנניה יוםטוב ליפא טייטלבוים מנירבאטור.. דברי תורתו הודפסו בספר "אור מלא".

ילדיו האחרים של רבי יהוסף היו: רבי מאיר שלום ממזילאבריץ, רבי יום טוב מנחם מקאלוב אב"ד נאפקאר. ובנותיו; חיה דרזיא אשת הרב יהודה לייביש ערליך מדילטין[2], רייזיל אשת הרב שמואל שיינפלד מקאשוי (בנו של הרב משה יוחנן ממיהאליפולוי)[3] ורחל יענטה אשת הרב שמואל צבי ווייס מבנדיקוביץ. חתנו של רבי מאיר שלום היה רבי חיים אלתר פנט אדמו"ר מקרלסבורג ורבה של שייך מוניס.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזע רבי חיים שלמה רוטנברג ה"שמועה טובה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי משה שמואל שכיהן בדברצין. היה חתנו של רבי יעקב הלוי רוטנברג מקוזיבא (בן דוד שני של אבי השושלת רבי יהוסף). הוציא את דברי תורתו של אביו בספר "שמועה טובה". לפני מלחמת העולם השנייה עבר לארצות הברית וכונה האדמו"ר מקוזיבא. לאחר מכן עלה לישראל והתגורר בבני ברק ברחוב חפץ חיים שם כיהן כאדמו"ר מקוסון.
רבי אשר ישעיהו רוטנברג מקוסון עם חתנו מוהרא"ש מברסלב
    • רבי אשר ישעיהו רוטנברג (ד' באלול ה'תרע"ה - א' בניסן ה'תש"ע) ממלא מקום אביו. תלמידו של דודו ה"אור מלא" והוסמך להוראה על ידו. בשנותיו האחרונות התגורר אצל בנו (אז רב בית מדרשו) בארצות הברית לצרכים רפואיים. הוציא בעוד מהדורה את הספר שמועה טובה.
      • רבי יעקב יהוסף מכהן בבורו פארק.
      • חתנו קרוב משפחתו רבי מאיר יהוסף רוטנברג מקוסון בורו פארק.
      • חתנו הרב אליעזר שלמה שיק מברסלב. בנו של רבי מנחם זאב אב"ד טוקאי.
    • רבי חיים שלמה מקוזיבה. חתנו של רבי ישראל דוד משאץ.
      • רבי טוביה מכהן בפלטבוש.
      • חתנו רבי חיים יהודה לייב מקוסון-פארשיי.
    • רבי יחיאל מיכל מקוסון בורו פארק. חתנו של רבי משה רוקח מקאזלוב (גזע בעלז). חותנו של רבי נטע הורביץ, האדמו"ר מספינקא-טבא דשמואל.
    • רבי מרדכי בנו של רבי משה שמואל וחתן דודו רבי יואל צבי ראטה. כיהן לפני המלחמה כרב בסאלקה ולאחריה בוויליאמסבורג. נפטר בכ"ח בתשרי ה'תש"ן.
      • רבי יעקב מסאלקא-מונסי. חתנו של רבי אשר ישעיהו מנדבורנה חדרה.
      • רבי יואל צבי מסאלקא-וליאמסבורג.
      • הרב חיים שלמה. מתגורר בישראל. חתן בן דודו רבי מנחם ישראל. מחבר הספרים "הנהגות צדיקים".
  • חתנו רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא-סאלקה (בנו של הרב יעקב משה אב"ד מיידנאק ולאחר מכן אב"ד טיסא-סאלקה ובנו חורגו של רבי אהרן ישעיה פיש ממאטה-סאלקה) מחבר הספרים "מעט צרי" ו"שערי מידות". אשתו וששה מילדיו נרצחו בשואה. בתו השביעית נישאה לאחיינה רבי מרדכי רוטנברג שמילא את מקומו. לאחר השואה החל לכהן כאדמו"ר יחד עם בן דודו רבי פנחס שלום. רוב שרידי חסידי קוסון פנו אליו. נישא בשנית לבתו של רבי שלום נח מוורצקי. נפטר ט"ז בניסן ה'תשי"ח.

גזע רבי משה שמואל רוטנברג מקליינווארדיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי פנחס שלום בנו של רבי משה שמואל היגר בשנות ה-20 לארצות הברית וכיהן בברונקס ולאחר מכן בברוקלין. היה חתנו של רבי נפתלי ערליך מדלטין (חתן רבי שלמה יעקב מזידיטשוב). נפטר בכ"ד בתמוז ה'תשכ"ו.
    • רבי מנחם ישראל (-תשס"ג) חתנו של רבי יוסף מאיר רובין מקרסטיר מילא את מקום אביו בברונקס ולאחר מכן כיהן בבורו פארק. שם בית מדרשו "עטרת שלום". הוציא שוב את ספרו של רבי יהוסף, "בני שלשים" וכן ערך והוציא את ספרו של דודו זקינו רבי ישראל צבי, "אור מלא".
      • רבי מאיר יהוסף ממלא מקום אביו. חתן קרובו (בן דוד שני של אביו) רבי אשר ישעיהו מקוסון בני ברק.
      • רבי משה שמואל מכהן כאדמו"ר מקוסון בלונדון. לו ישיבה בשם עדות ביהוסף.
      • רבי נפתלי צבי, האדמו"ר מקוסון פלטבוש (קהל אוהב צדק - היכלי שן).
      • הרב אברהם ברוך, ראש כולל עטרת ישראל בבית מדרשו של אביו.
      • רבי חיים יהודה לייביש האדמו"ר פארשעי מונסי (קהל נצח ישראל). חתן קרוב משפחתו, רבי חיים שלמה מקוזיבה.
      • רבי ישעיה משולם פייש האדמו"ר מראזלא בביתר. חתן רבי אהרן מרדכי רוטנר
    • רבי משולם פייש (כ"ח בכסלו תרצ"ב - ב' באדר א' תשע"ד) חתנו של רבי מיכל משאץ בורו פארק כיהן בבית מדרשו של אביו בורו פארק ולאחר מכן (מתשס"ז) בגבעת רוקח שבבני ברק[4].
    • שאר ילדיו: הרב יואל והרב צבי. חתניו היו רבי אברהם אייכנשטיין מזידיטשוב - שיקגו, (לאחר פטירתו בשנת תשכ"ו נישאה אלמנתו לרבי שמעלקא פינטער מלונדון) ורבי משה קלינגבערג האדמו"ר מזאלושיץ אנטוורפן (בנו של רבי שם).
  • רבי שלמה אליעזר אב"ד סמיאהלי. חתן רבי שמעון גרינפלד.
  • רבי אפרים אשר מקוסון קליפורניה. חתן רבי יצחק מאזארניץ.

מלבד אלו, מכהן רבי צבי אלימלך פנט (בנו של רבי חיים אלתר חתן בנו של ה"בני שלשים") בבני ברק מחבר ספר "הצבי והצדק". גיסו של רבי צבי אלימלך, רבי מנחם דוד הגר (בנו של רבי משה) הוא האדמו"ר משאץ ויז'ניץ בחיפה.

ספרי השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בני שלשים - מאבי השושלת רבי יהוסף רוטנברג.
  • שמועה טובה- מהאדמו"ר השני רבי חיים שלמה רוטנברג.
  • אור מלא- מהאדמו"ר רבי ישראל צבי רוטנברג.
  • חסידים הראשונים - מהאדמו"ר רבי מנחם ישראל רוטנברג מקוסון-ברונקס.
  • שערי המידות - מהאדמו"ר רבי יואל צבי ראטה מסאלקא.
  • מעט צרי - מהאדמו"ר רבי יואל צבי ראטה מסאלקא.

ניגוני קוסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד ניגוני זידיטשוב (שחסידות קוסון הייתה מיסודה) שהיו מושרים בקוסון, לקוסון היו ניגונים משלה, חלקם הולחן על ידי אבי השושלת רבי יהוסף ועל ידי רבי אלתר חיים שלמה בנו של האדמו"ר השלישי רבי ישראל צבי. מלחין מפורסם מבית קוסון היה אברהם יצחק (איציק) מהורינץ'. כיום רבים מהניגונים נשכחו ובענפי החסידות מושרים גם ניגונים עממיים, ניגוני דינוב וניגוני רבי בעריש ווישווער מלחין הונגרי חסידי מפורסם שלחניו התפשטו בכל רחבי הונגריה ורומניה (בעיקר בסאטמר ובויז'ניץ). ניגוני קוסון מושרים גם בחסידות טאש, שהאדמו"ר השני שלה, רבי אלימלך, גדל אצל גיסו, רבי יהוסף רוטנברג אבי שושלת קוסון.

בשנת ה'תשע"א הוציאו מוסדות "בני שלשים" של האדמו"ר רבי צבי אלימלך פנט, דיסק עם עשרה מניגוני קוסון בשם "התעוררי".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רייזל הייתה נשואה לפני כן לרבי משה חיים טויב מחסידות קאליב. ולאחר פטירת רבי יוסף נישאה לרבי דב בער שפירא מטלוסט נכדו של רבי פנחס מקוריץ. רבי יוסף היה נשוי לבתו של רבי סנדר מחסידות קומרנה.
  2. ^ בנו של רבי נפתלי חתנו של רבי שלמה יעקב מזידיטשוב שהיה חתנו של רבי אברהם הורוביץ משנדישוב. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי משה יוסף מאויהל בנו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט.
  3. ^ סבו של הרב יהוסף חיים שיינפלד רבה של קריית הרצוג בבני ברק וחבר בית הדין של הרב לנדא.
  4. ^ ברוך דיין האמת: כ”ק האדמו”ר מקאסאן זצוק”ל באתר JDN.