דוד בן רפאל מילדולה
 | |
| שער שו"ת דברי דוד | |
| לידה |
1714 ה'תע"ד ליוורנו |
|---|---|
| פטירה |
בסביבות 1814 אמסטרדם |
| מדינה |
ליבורנו, אמסטרדם  |
| מקום פעילות | ליוורנו, אמסטרדם |
| תקופת הפעילות |
?–1810 |
| השתייכות | יהודים איטלקים |
| תחומי עיסוק | תלמוד הלכה |
| בני דורו | רבי אליעזר סופינו, רבי רפאל שלמה לניאדו |
| חיבוריו | דברי דוד, דרכי דוד, מועד דוד, דרכי יסוד הלימוד. |
| בת זוג | רחל בת אלישיב נתנאל צרפתי |
| אב | רבי רפאל מלדולה |
| אם | רחל |
| צאצאים | רבי אברהם מילדולה |
  | |
רבי דוד מילדולה (התע"ד, 1714 – התקע"ח, 1818) היה רב בליוורנו ואמסטרדם, ראש ישיבה, מחבר ספרי הלכה, ובעל בית דפוס, דמות מרכזית בפולמוס שבת החתונה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי דוד נולד לרבי רפאל ולרחל בשנת 1714 בליוורנו, בהמשך חייו עבר לאמסטרדם שם כיהן כראש ישיבת משענת זקנים, תמימי דרך, ראשית חכמה, חונן דלים. בי' באדר א' בשנת 1739 ה'תצ"ט בהיותו בן 25, נשא לאשה את מרת רחל בתו של העשיר ר' אלישיב נתנאל צרפתי.
מילדולה שימש כמגיה עורך ומסדר ספרים בבתי דפוס רבים באמסטרדם, בין עבודותיו: מסילת ישרים,[1] מקדש מלך לרבי שלום בוזגלו, ציצת נובל צבי, ועוד.
רבי דוד התכתב עם רבים מרבני דורו ביניהם, מהר"ץ חיות,[2] היעב"ץ,[3] בעל הפני יהושע,[4] רבי שמואל לניאדו,[5] רבי רפאל שלמה לניאדו,[5] רבי יעקב שאול[6] ועוד.
מילדולה נפגש לראשונה עם החיד"א באמשטרדם תקט"ו, החיד"א מתאר אותו כאדם שתלטן תקיף וחמדן,[7] בבואו להאג להשיא את ביתו, נפגש שוב עם החיד"א.[8]
ביתו היווה מקום לשלוחי ארץ ישראל הרבים.[9]
נפטר בגיל מבוגר מאוד באמסטרדם.[10]
בפולמוס שבת החתונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פולמוס שבת החתונה
בקהילת פיזה (בערך בשנת תצ"ה) לכבוד עליה לתורה לחתן הביאו חזן מיוחד, בעת הקריאה העלו את החתן כחלק משבעה קרואים, החזן שתק ולא אמר דבר מפני שראה שהמרא דאתרא רבי אליעזר סופינו שתק, לאחר השבת שאל לרבי דוד (בן אברהם) מילדולה האם נהג כשורה, רדב"א ענה לו ששגו בדין, רבי דוד ביקש את עזרת גיסו רבי רפאל מילדולה ואף הוא כתב תשובה בנושא, כששמע רבי אליעזר סופינו על תשובתו חלק על דבריו בחריפות ופסק שהדין עם הציבור.
לאחר שתשובות רדב"א ורבי רפאל מילדולה נדפסו בשו"ת מים רבים, רבי אליעזר כתב קונטרס ובו תגובות לדבריהם ושלחו להדפסה באמשטרדם, כנראה מפני עניותו של המחבר לקח להדפסה זמן רב, והיא נגמרה רק לאחר שלוש שנים, בדרך לא ידועה נודע למשפחת מילדולה על ההדפסה ובטרם הגיעו הקונטרס לליוורנו הוחרמו הקונטרסים על ידי הבית דין על סמך פסקו של רבי אריה ליב לבנשטם, לאחר תקופה הקונטרסים נשרפו כליל.
רבי דוד בן רבי רפאל מילדולה אסף תשובות מרבני דורו אשר הסכימו עם פסק אביו ותכנן להדפיסם, לפני הדפסת דברי רבי דוד ושאר הרבנים, החליט רבי אליעזר לעלות לארץ, ולהתיישב בירושלים.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מועד דוד, בענייני אסטרונומיה ומתמטיקה, אמסטרדם 1740.
- דברי דוד, שו"ת בנושאים הלכתיים שונים בספר תשובות רבות מרבני דורו על פולמוס שבת החתונה, אמסטרדם 1753.
- דרכי יסוד הלימוד,[11] על כללי הש"ס, אמסטרדם 1754.
- דרכי דוד, ביאור על התורה חמישה חלקים, אמסטרדם 1793.[12]
- מכתם לדוד, ביאור לספר תהלים.
- ליקוטי דוד, על ספר לקט הקמח.
- קיצור ציצת נובל צבי נדפס בתוך שו"ת אהל יעקב לרבי יעקב ששפורטש.[13][14]
- סידור תפילת ישרים יחד עם רבי יהודה פונה.
- זבחי דוד, על דיני שחיטה.
- מצודת דוד, היסטוריה בסגנון ספר יוחסין. לא נדפס.
כמה מתשובותיו שנדפסו בקובץ פרי עץ חיים[15] הם בעצם גניבה ספרותית מתשובות של רבי דוד קונפורטי.[16] לפי שמעון תודר בספרו דרכי דוד מעתיק מתוך ההקדמה ל"ביאור" של רמבמ"ן ללא ייחוס,[17] ככל הנראה מדובר בהקדמה לחומש ויקרא, אך למעשה כותב ההקדמה הוא אברהם מילדולה - בנו של רבי דוד.[18]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי מרדכי הכהן, גורלו של ספר, ליד המעין, מכון יד רמ"ה ירושלים תש"ן, עמ' 26–40[19], באתר אוצר החכמה
- רבי מרדכי שמואל גירונדי, תולדות גדולי ישראל עמ' 79.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר ישראל חלק ו, באתר היברובוקס
- ריצ'רד גוטהייל, קלרנס דה סולה, "משפחת מלדולה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית) ראו מספר 12
- דוד בן רפאל מילדולה, באתר "החכם היומי"
- רבי דוד מילדולה, דברי דוד, אמשטרדם תקיג, באתר היברובוקס
- רבי דוד מילדולה באתר הספרייה הלאומית
- דוד בן רפאל מילדולה, באתר "החכם היומי"
דוד בן רפאל מלדולה (1714-1810), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרמח"ל הודה לו בחתימת הספר על הגהתו.
- ^ שו"ת מהרצ"ח סימן מו
- ^ תורת הקנאות נט:
- ^ בספרו דרכי דוד ובשו"ת פני יהושע סימן א, הפני יהושע אף שלח לו את ספריו "שישים עינו עליהם"
- ^ 1 2 מובא בספרו דרכי דוד
- ^ קול יעקב חלק השו"ת, שאלה א'
- ^ החיד"א, מעגל טוב השלם, מהדורת פריימן עמ' 28, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ החיד"א, מעגל טוב השלם, מהדורת פריימן עמ' 157, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ ראה אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, לפי מפתח שמות בסוף הספר
- ^ היו שכתבו בגיל תשעים ושש, היו שכתבו מאה וארבע.
- ^ מילדולה חיבר ארבעה "קונטרסים" (חיבורים), ספרי הדרכה למתחילים בלימוד התלמוד: "הנהגת התלמידים" ו"לימוד התלמידים", "דרכי הלימוד" ו"יסוד הלימוד". ונדפסו בתוך: "הליכות עולם ומבא הגמרא", אמסטרדם, תקי"ד.
- ^ דרכי דוד, אמשטרדאם תקנג, באתר היברובוקס
- ^ מילדולה ערך את הספר לאחר לחץ ממספר גבירים, בהקדמה הוא מתאונן שמחמת הלחץ עבודתו לא עלתה יפה.
- ^ הספר נדפס עם שיבושים רבים, לאחר ההדפסה רבני העיר החרימו את הספר ככל הנראה בשל הביקורת החריפה על השבתאות המופיעה בספר, ראו: ישעיה תשבי, ספר ציצת נובל צבי לרבי יעקב ששפורטש, מוסד ביאליק, ירושלים תשי"ד, עמ' יא-מב
- ^ כרך ה דפים רסא-רסט
- ^ שמואל גליק, חמודות מצרים, מכון שוקן, ירושלים תשע"ח, עמ' 268 - 273
- ^ כך לפי שמעון תודר, לפרשת הזיופים בספרותנו, במישור, גיליון קץ, ט שבת תש"ד, עמ' ו
- ^ משה מנדלסון, אור לנתיבה, עמ' 14, באתר היברובוקס, דוד מילדולה, דרכי דוד, פתיחה לספר ויקרא, המבורג תקנ"ד, באתר היברובוקס
- ^ נדפס במקור בכתב העת סיני, כרך עד עמ' רמא-רסב
| בקרת זהויות |
|
|---|