דוד פארדו
רבי דוד פַּארְדוֹ (ה'תע"ח (1718, ונציה – י"ב בסיוון ה'תקנ"ב, 1792, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.
ביוגרפיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
נולד בוונציה לאביו רבי יעקב מראגוּסה, ולמד תורה מפי רבי שלמה זלמן מלבוב, ומפי רבי יעקב בליליוס.
מפאת מצבו הדחוק נדד לאיספאלטרו, שם נתמנה למלמד תינוקות, ולאחר שהכירו בני העיר בגדלותו בתורה, מינו אותו למורה צדק עליהם.
בשנת ה'תקל"ג (1773)[1] נתמנה לרב בעיר סראייבו במשך תשע שנים, כשעל מקומו באיספאלטרו העמיד את תלמידו רבי שבתי ונטורה.
בשנת ה'תקל"ז (1777), נטש את מקום מגוריו והחל במסעו אל ארץ ישראל, אליה הגיע בשנת ה'תקמ"ב (1782). הוא קבע את מושבו בירושלים ונתמנה לעמוד בראש ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה.
רבי דוד פארדו היה מחותנו של החיד"א; בנו אברהם נשא לאישה את בתו של החיד"א. יחסי האישים התאפיינו בחיבה ובהערצה הדדית, אף שבענייני פרשנות לעתים שררה ביניהם מחלוקת עמוקה[2].
נפטר ביום י"ב בסיוון ה'תקנ"ב, בגיל 73, ונקבר בירושלים בהר הזיתים.
רבי דוד פארדו הניח אחריו שלושה בנים: רבי יעקב פארדו רבה הראשי של ראגוסה, רבי יצחק פארדו שמילא את מקומו בסראייבו. ורבי אברהם פארדו. בתו נישאה לרב אברהם פינסו מרבני סראייבו.
חיבוריו
- חסדי דוד - פירוש על התוספתא. פירוש זה הינו פירוש התוספתא היחיד המקיף את כל התוספתא.
- ספרי דבי רב - פירוש על הספרי.
- משכיל לדוד - פירוש על פירוש רש"י על התורה.
- שושנים לדוד - על המשנה.
- מכתם לדוד - שו"ת בארבע חלקי שולחן ערוך.
- למנצח לדוד - שלושה מאמרים על סוגיות תלמודיות.
- מזמור לדוד - הארות והערות על יורה דעה והשגות על ספר "פרי תואר".
- חוקת הפסח - דינים ותפילות הנהוגים בימי חודש ניסן.
דרכו בפרשנות
רבי דוד פארדו התמקד בפרשנות של ספרי חז"ל שמרבית המפרשים לא עסקו בהם, כמו התוספתא והספרי. דרכו בפירושו היא להביא את דברי הגמרא, הרמב"ם והראשונים, העוסקים בנושאים הנידונים בקטע שהוא מפרש, ולהשוות ביניהם, וכך לברר את הפירוש הנוטה לפשט. במקרה הצורך, הוא אינו נמנע מלהגיה את המקורות, ופעמים רבות הגהותיו תואמות את העולה מכתבי היד (אף שכתבי היד לא היו לפניו).
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' דוד פארדו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 411-409, באתר היברובוקס
- "דוד פארדו", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- דוד פארדו, שושנים לדוד, מהדורת ונציה, תקט"ו, באתר היברובוקס
- דוד פארדו, משכיל לדוד, מהדורת ונציה, תקכ"א, באתר היברובוקס
- קיצור לדרוש "מטי ולא מטי".
הערות שוליים
| תקופת חייו של הרב דוד פארדו על ציר הזמן |
|---|
 |
| תוספתא | ||
|---|---|---|
| כתבי יד ומהדורות יסוד | כתב יד ארפורט (המאה ה-12) • כתב יד וינה (המאה ה-14) • דפוס ונציה (1521-2) • כתב יד לונדון (המאה ה-15) • קטעים מהגניזה הקהירית (תקופת הגאונים) • קטעים מגניזות אירופאיות (ימי הביניים) | 
|
| מהדורות מדעיות | מהדורה משה שמואל צוקרמנדל (כתב יד ארפורט) • מהדורת שאול ליברמן (כתב יד וינה) | |
| פרשני התוספתא | רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר • רבי דוד פארדו (חסדי דוד) • רבי שמואל אביגדור תוספאה (מנחת ביכורים) • רבי יחזקאל אברמסקי (חזון יחזקאל) • רבי יצחק שבדרון (מנחת יצחק, שירי מנחה) • שאול ליברמן (תוספתא כפשוטה) • רבי יונה בן גרשון מווילנא (ריב"ג מווילנא) | |
| חוקרי התוספתא | משה שמואל צוקרמנדל • שאול ליברמן | |
| ספרות חז"ל: המשנה • תלמוד בבלי • תלמוד ירושלמי • מדרשים | ||