דוכסות פרארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוכסות פרארה
Ducado de Modena (antes de 1830).svgArms of the house of Este (4).svg
Italy 1494 AD.png
ממשל
משטר דוכסות
שפה נפוצה איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר בירה פרארה
היסטוריה
הקמה  
תאריך 1471
פירוק  
תאריך 27 באוקטובר 1597
ישות יורשת Flag of the Duchy of Modena.svg דוכסות מודנה ורג'ו
מדינת האפיפיור (עד 1808)מדינת האפיפיור (עד 1808) מדינת האפיפיור
שליטים בולטים בית אסטה
שונות
Atlas Van der Hagen-KW1049B12 073-DVCATO DI FERRARA.jpeg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוכסות פרארהאיטלקית: Ducato di Ferrara) הייתה דוכסות בצפון איטליה שהתקיימה בין השנים 14711597. שטחי הדוכסות היו כ-1,100 קמ"ר מדרום לנהר הפו ובמרכזם העיר פרארה. שטחים אלה נשלטו על ידי בית אסטה עוד מ-1146. בתקופת הרנסאנס הייתה חצר הדוכסות מרכז מוזיקלי חשוב באירופה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ב-757 מוזכרת "דוכסות פרארה" (ducatus ferrariae) כחלק מאדמות האימפריה הביזנטית בחצי האי האפניני, שמרכזן בראוונה. ב-984 רכש טדאלד מבית קאנוסה את האזור וצירף אותו למרקיזות טוסקנה. בשנת 1115, עם פטירתה של מטילדה, מרקיזת טוסקנה, הפכה פרארה לעיר חופשית ובא הקץ ל"דוכסות" העתיקה. העיר והאזור סביבה נפלו לידי אצו מאסטה, חבר מפלגת הגואלפים, כחלק מן המאבק בין הגואלפים והגיבלינים והאזור סופח לאזורי השליטה של מודנה ורג'ו. עם זאת, שטחי פרארה נותרו תחת שלטון מדינת האפיפיור, בעוד שטחי מודנה ורג'ו היו חלק מן האימפריה הרומית הקדושה. שליטי בית אסטה קיימו יחסים טובים הן עם חצר הקיסר והן עם חצר האפיפיור. לאחר שמודנה ורג'ו הועלו לדרגת דוכסות ב-1452, השיג בורסו ד'אסטה את הסכמתו של האפיפיור פאולוס השני להעלות גם את פרארה לדרגת דוכסות, זמן קצר לפני מותו ב-1471.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארקולה הראשון, אחיו-למחצה של בורס, ירש אותו והיה דוכס פרארה בין 1471 ל-1505 היה פטרון אמנות והקים בה חצר אליה הוזמנו מוזיקאים, ציירים, סופרים ואדריכלים. בנו, אלפונסו הראשון נשא ב-1502 את לוקרציה בורג'ה. בתקופת שלטונו, היה מעורב במלחמת ליגת קמברה כאשר נלחם בין 1508 ל-1510 עם מדינת האפיפיור ונגד הרפובליקה של ונציה. ב-1513 החליף צד. ונלחם לצד צרפת וונציה נגד "הליגה הקדושה" שכללה את מדינת האפיפיור, האימפריה הרומית הקדושה, ספרד ועוד. כך ניצב ב-1516 עם הצד המנצח. בנו, ארקולה השני, נשא לאשה את רנה, נסיכת צרפת, בתו של לואי השנים עשר, מלך צרפת.

בנו אלפונסו השני נשא לאשה את לוקרציה, בתו של קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה. לאחר מותה ב-1561 נשא לאשה את ברברה, אחותו של מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ולאחר מותה ב-1572 נשא לאשה את מרגריטה גונזגה, בתו של גוליאלמו גונזגה, דוכס מנטובה. בתקופתו הגיעה דוכסות פרארה לשיאה והוא היה פטרונם של משוררים, בהם טורקוואטו טאסו ומלחינים כלוצאסקו לוצאסקי, קרלו ג'זואלדו וג'ירולאמו פרסקובלדי.

ב-1570 נפגע האזור קשות ברעידת אדמה.

לאחר מותו של אלפונסו השני ב-1597 ללא יורש חוקי, עברו אדמות דוכסות פרארה לידי צ'זארה ד'אסטה, דוכס מודנה, שצירפן לדוכסות מודנה ורג'ו.

פטרונות אמנות ומדעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארקולה הראשון החליט להקים בחצרו חצר רנסאנסית שוחרת מוזיקה ואמנות, שתתחרה בחצר בית מדיצ'י בפירנצה והאפיפיור יוליוס השני ברומא. מוזיקאים רבים, הן איטלקים כמו צ'יפריאנו דה רורה, לוצאסקו לוצאסקי וקרלו ג'זואלדו והן פרנקו-פלמים כמו גיום דופאי, ז'וסקן דה פרה וז'אק דה ורט עבדו בחצרות הדוכסים מבית אסטה כממונים על המוזיקה. אלפוזו הראשון היה פטרונו של המחזאי לודוביקו אריוסטו. ארקולה השני החזיק בחצרו, כמוהו כאצילים רבים באירופה של אותה תקופה, תזמורת ומקהלה, ושכר מוזיקאים ידועי-שם לעמוד בראשן. קרלו ג'זואלדו, שנשא לאישה את אחייניתו של הדוכס אלפונסו השני, כתב בפרארה ארבעה ספרי מדריגלים. ג'ירולאמו פרסקובלדי נולד בפרארה והיה תלמידו של ג'זואלדו.

על בוגריה המפורסמים של אוניברסיטת פרארה נמנים אמטוס לוזיטנוס, ניקולאוס קופרניקוס, פאראצלסוס ורבים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוכסות פרארה בוויקישיתוף