לואי השנים עשר, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואי השנים עשר, מלך צרפת
Louis XII
Ludvig XII av Frankrike på målning från 1500-talet.jpg
לואי השנים עשר, מלך צרפת
לידה 27 ביוני 1462
טירת בלואה, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg
פטירה 1 בינואר 1515 (בגיל 52)
פריז, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg
מדינה צרפת
מקום קבורה בזיליקת סן דני
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג ז'אן, נסיכת צרפת
אן, דוכסית ברטאן
מרי, נסיכת אנגליה
שושלת בית ולואה
תואר מלך צרפת
כינוי אבי האומה
אב שארל הראשון, דוכס אורליאן
אם מריה מקלווה
צאצאים קלוד
רנה
מלך צרפת
תקופת כהונה 7 באפריל 14981 בינואר 1515 (16 שנים)
הקודם שארל השמיני
הבא פרנסואה הראשון
דוכס מילאנו
תקופת כהונה 6 בספטמבר 149916 ביוני 1512 (12 שנים)
הקודם לודוביקו ספורצה
הבא מאסימיליאנו ספורצה
מלך נאפולי
תקופת כהונה 2 באוגוסט 150131 בינואר 1504 (שנתיים ו-26 שבועות)
הקודם פדריקו
הבא פרדיננדו השלישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואי השנים עשר, מלך צרפת "אבי האומה" (27 ביוני 1462- 1 בינואר 1515), בן לשושלת ולואה, היה מלך צרפת בין השנים 14981515.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי היה בן דודו של שארל השמיני, והוכתר למלך לאחר מותו של האחרון ב-7 באפריל 1498. עם הכתרתו בוטלו נישואיו הראשונים לז'אן (בתו של לואי האחד עשר), ובשנת 1499 הוא נשא לאישה את אן מברטאן, אלמנתו של שארל השמיני, כדי שיוכל להמשיך ולהחזיק בחבל ברטאן כנחלתו של מלך צרפת. בשנת 1514, אחרי מותה של אן מברטאן, שילדה לו שתי בנות, נשא לאישה את מרי טיודור (אחותו של הנרי השמיני, מלך אנגליה) כחלק של הסכם השלום בין אנגליה לבין צרפת, ובתקווה שתלד לו בן שיוכל לרשת אותו, אך ללא הצלחה.

המלך לואי השנים-עשר תבע לעצמו את דוכסות מילאנו שבאיטליה משום שהיה נכדה של ולנטינה ויסקונטי, בתו של ג'אן גָלֵאָצוֹ הראשון, דוכס מילנו. היו לו גם תביעות לכתר ממלכת שתי הסיציליות (שכללה את העיר נאפולי שבאיטליה ואת האי סיציליה), בהסתמך על תביעותיו של שארל השמיני.

באוקטובר 1499 אחרי שחתם על ברית עם רפובליקת ונציה ועם שווייץ, לואי השנים עשר נכנס למילאנו בתהלוכת ניצחון והכריז על עצמו כדוכס מילאנו וכמלך נאפולי וסיציליה. לודוביקו ספורצה, שהיה דוכס מילאנו, נמלט אל חצרו של מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אך שב עם צבא שכירים שווייצרי, גרמני ואיטלקי וכבש את מילאנו מידי הצרפתים (5 בינואר 1500). כעבור שלושה חודשים בלבד ספורצה נתפס בידי הצרפתים, נלקח כאסיר ונכלא במצודת העיר לוש שבעמק הלואר.

ב-11 בנובמבר 1500 נחתם הסכם גרנדה בין לואי השנים עשר לבין פרננדו השני, מלך אראגון על חלוקת ממלכת שתי הסיציליות. על פי הסכם זה ממלכת נאפולי נמסרה ללואי השנים עשר בעוד שסיציליה נמסרה לפרננדו השני. ב-13 באוקטובר 1501 נחתם הסכם בין לואי השנים עשר לבין מקסימיליאן הראשון שלפיו הכיר האחרון בכיבושיו של לואי השנים עשר בצפון איטליה. בינתיים התגלעו חילוקי דעות בין לואי השנים עשר לבין פרננדו השני. כתוצאה, פרצה מלחמה שבעקבותיה נחתם הסכם ליון (31 בינואר 1504) שלפיו לואי השנים עשר ויתר על שלטונו בממלכת נאפולי תמורת הכרה בשלטונו במילאנו ובג'נובה.

כדי לבלום את התפשטותה של רפובליקת ונציה, האפיפיור יוליוס השני הקים ב- 1508 את הליגה של קמברה עם לואי השנים עשר, מקסימיליאן הראשון ופרננדו השני. אם כי כוחותיו של לואי השנים עשר הביסו את אלה של ונציה בקרב אנדיילו (14 במאי 1509), יוליוס השני הבין עד מהרה כי לצרפתים תוכניות משלהם לגבי איטליה. ב-1510 הוא פרש מן הליגה של קמברה וכרת ברית עם ונציה, אך ברית זו הובסה שוב ושוב בידי הצרפתים.

ב-1511 יוליוס השני כרת ברית עם ספרד במטרה להרחיק את הצרפתים מאדמת איטליה. לברית זו שכונתה הליגה הקדושה, הצטרפו גם מקסימיליאן הראשון והנרי השמיני, מלך אנגליה. כוחות צרפת בפיקודו של גאסטון דה פואה הביסו את הספרדים בקרב רוונה (11 באפריל 1512), אך דה פואה נהרג בקרב זה והצרפתים נאלצו לסגת מאדמת איטליה אחרי שכוחות שווייץ, שהצטרפה לליגה הקדושה, פלשו למילאנו. צבאו של לואי השנים עשר פלש שוב לאיטליה, אך נאלץ לסגת ממנה אחרי שהובס שוב בידי השווייצרים בקרב נובארה (1513). בכך הגיעו לקצם ניסיונותיו של לואי השנים עשר להשתלט על איטליה.

הנרי השמיני, מלך אנגליה שניצל הזדמנות זו, פלש עם צבאו לצרפת, נחל ניצחונות על צבאה ובאוגוסט 1513 כבש את הערים טורנה (כיום בבלגיה) ותרואן (כיום בחבל נור-פה דה קאלה בצרפת). ג'יימס הרביעי, מלך סקוטלנד שהיה בן בריתה של צרפת, פלש לאנגליה אך נהרג בקרב פלודן.

לואי השנים עשר היה מלך פופולרי משום שהפחית את המסים והנהיג רפורמה בחוק הצרפתי. על כך זכה לכינוי "אבי האומה". הוא מת ב-1 בינואר 1515 ונקבר בבזיליקת סן דני שליד פריז. בגלל החוק הסאלי, שלא איפשר לנשים לרשת את כתר צרפת, ירש את הכתר בן דודו פרנסואה הראשון. כדי לדאוג שמלכי צרפת הבאים יהיו צאצאיו, חיתן לואי את בתו קלוד לפרנסואה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1476 התחתן לואי עם ז'אן מצרפת, דוכסית ברי, בתם של לואי האחד עשר, מלך צרפת וקרלוטה מסבויה, אך לא היו לו ילדים ממנה.

בשנת 1499 התחתן לואי עם אן מברטאן, בתם של פרנסואה השני, דוכס ברטאן ומרגריט מפואה, ממנה היו לו 6 ילדים, מתוכם רק שתי בנות נשארו בחיים:

בשנת 1514 התחתן לואי עם מרי טיודור, נסיכת אנגליה, בתם של הנרי השביעי, מלך אנגליה ואליזבת מיורק, אך לא היו לו ילדים ממנה.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל החמישי, מלך צרפת
 
ז'אן מבורבון
 
ג'אן גלאצו ויסקונטי, דוכס מילאנו
 
איזבל, רוזנת ורטוס
 
אדולף השלישי, רוזן מארק
 
מרגרט מיוליך
 
ז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה
 
מרגרט מבוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי הראשון, דוכס אורליאן
 
 
 
 
 
ולנטינה ויסקונטי
 
 
 
 
 
אדולף הראשון, דוכס קלווה
 
 
 
 
 
מארי מבורגונדי, דוכסית קלווה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל הראשון, דוכס אורליאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה מקלווה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי השנים עשר, מלך צרפת


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של לואי ה-12 בבזיליקת סן דני.
הקודם:
שארל השמיני
מלכי צרפת הבא:
פרנסואה הראשון