דיבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דיבון גד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חורבות דיבון; ברקע: העיירה ד'יבאן

דִּיבוֹן או דיבון גד היא עיר מואבית מקראית ואחת מתחנות בני ישראל בעת נדודיהם במדבר לאחר יציאת מצרים בדרכם לארץ ישראל. דיבון שוכנת ממזרח לים המלח, בשטחה של ממלכת ירדן של היום וכן עיר מודרנית בשם זה.

בני ישראל הגיעו לדיבון גד לאחר שחנו בעיי העברים, ומדיבון גד נסעו לעלמן דבלתימה.

דיבון מוזכרת כבירתה של מואב במצבת מישע שנתגלתה ליד העיירה הירדנית ד'יבאן (ذيبان). מן הכתובת שנכתבה בהוראתו של מלך מואב, מישע, עולה כי הוא הצליח להתנער משלטונה של ממלכת ישראל ואף הצליח להחזיר את מואב לשטחיה המקוריים.

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר, דיבון גד מופיע מימין.

נחלת שבט גד או ראובן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיבון מוזכרת בכיבושיו של שבט גד כאחת מהערים המואביות אותן הוא כובש והופך לנחלתו. בימי יהושע נכללה העיר בנחלת שבט ראובן, וככל הנראה בימי דוד המלך או בנו, שלמה, הפכה העיר להיות אחת מערי הלויים.

בתורה נכתב כי בני שבט גד הם בנו את 'דיבון': "וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר" (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק ל"ד), אך מנגד בספר יהושע נאמר שדיבון הייתה נחלת בני ראובן: "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם: וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא: חֶשְׁבּוֹן וְכָל עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבוֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן" (ספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים ט"ו-י"ז).

יש שכתבו שמקום זה ניתן לשבט גד בעת חלוקת הארץ ופירוש 'דיבון גד' הוא 'דיבון' של 'גד'[1].

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת הארכאולוג אולברייט יש לזהות את 'דיבון' עם העיר תפז הנזכרת ברשימת תחותימס השלישי.

נחל זרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחי מואב
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נחל זרד

במפרשים התקשו בסתירת הפסוקים, שכן בפרשת מסעי נאמר בתורה שלאחר שחנו בעיי העברים המשיכו דיבון גד, ואילו בפרשת חוקת נכתב שמעיי העברים נסעו לנחל זרד: "וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי"[2].

בראשונים כתבו לבאר שאכן היו המקומות זהים, פעם אחת פירטו את שם המקום, ופעם אחת פירטו את שם הנהרות שהיו שם[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל אפעל (עורך ראשי), ההיסטוריה של ארץ-ישראל: ישראל ויהודה בתקופת המקרא (המאה השתים עשרה - 332 לפני הספירה), כרך שני, עמ' 121, יד יצחק בן צבי (1984).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיבון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר, חקת דף קכה א.
  2. ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים י"א-י"ד.
  3. ^ דעת זקנים מבעלי התוספות ובחזקוני וכעין זה ברמב"ן.
קודמת:
עיי העברים
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
עלמן דבלתימה