נחלת שבט ראובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת הנחלות השבטים. נחלת ראובן צבועה בזהוב בצידה הימני של המפה

נחלת שבט ראובן היא נחלת שבט ראובן כפי שהוגדרה בספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים ט"ו-כ"ג. הכתוב מציין שנחלת השבט חולקה על ידי משה, והנחלה לא חולקה בגורל, כמו אצל שבטים אחרים. הנחלה מקיפה את חבלי הדרום של עבר הירדן של ארץ ישראל.

גבולות השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

טו וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי-רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. טז וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַנַּחַל וְכָל-הַמִּישֹׁר עַל-מֵידְבָא. יז חֶשְׁבּוֹן וְכָל-עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן. יח וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת. יט וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק. כ וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמוֹת. כא וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל-מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ וְאֶת-נְשִׂיאֵי מִדְיָן אֶת-אֱוִי וְאֶת-רֶקֶם וְאֶת-צוּר וְאֶת-חוּר וְאֶת-רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. כב וְאֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל-חַלְלֵיהֶם. כג וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי-רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחוֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן.

יהושע יג ט"ו-כ"ג

לפי הכתוב ביהושע י"ג מקיפה הנחלה את חבליה הדרומיים של עבר הירדן. גבולה מסומן מנחל ארנון עד ואדי חיסבאן אשר נפגש עם עמון ומנהר הירדן באזור ים המלח ועד המדבר השוכן במזרח. התיאור בספר יהושע שונה מתיאורה של הנחלה המופיע בספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ד-ל"ה. בתיאור זה הערים ערוער, דיבון ועטרות שופן הנכללות בתיאור בנחלה ביהושע נמצאות בתחומי נחלת שבט גד. דיבון אודותיה נכתב בספר יהושע נקראת בספר במדבר דיבון גד. זאת עדות להתנחלות שבט גד בדיבון שבתחומי נחלת ראובן. שבט גד מוזכר במצבת מישע: "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם". מידע זה מלמד שבנחלת השבט התיישבו שבטים נוספים. ייתכן כי תחום הנחלה המוצג בפרק הוא אזור מנהלי הכולל את נחלת ראובן שתיאור גבולה מופיע בספר במדבר.[1] יש הסוברים כי באזור התיישבו אף מואבים,[2] וזאת מערכת מנהלתית מאורגנת מימי ממלכת ישראל המאוחדת. האזור המנהלי המופיע ביהושע דומה בתיאורו לתיאור המחוז השנים עשר של ממלכת שלמה כפי שמתואר בספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ט.[3]

הכתוב בדברי הימים א', ה'[4] מתאר את האזור בימי מלכות שאול: " י וּבִימֵי שָׁאוּל עָשׂוּ מִלְחָמָה עִם-הַהַגְרִאִים וַיִּפְּלוּ בְּיָדָם וַיֵּשְׁבוּ בְּאָהֳלֵיהֶם עַל-כָּל-פְּנֵי מִזְרָח לַגִּלְעָד.". מכתוב זה עולה כי צורת המגורים האופיינית לשבטים נודדים הייתה באוהלים. מהפסוק בדברי הימים א', ה י', והתנחלות שבט ראובן טרם הושלמה בימי שאול.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ד-ל"ה
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק י'
  3. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: יהושע, תל אביב, דודזון עתי, 1994,, ע"מ 131
  4. ^ ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק י'
  5. ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: במדבר, תל אביב, דוידזון עתי, 1997, ע"מ 184