פרשת מסעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Arrow r.svg מסעי Arrow l.svg
פסוקים: במדבר, ל"ג, א' - ל"ו, י"ג
מס' פסוקים: 132
תוכן: רשימת תחנות של בני ישראל, ציווים לקראת הכניסה לארץ, השלמה לפרשת בנות צלופחד
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (2)  לא תעשה (4)
הקצאת ערים למגורי הלויים, הגליית רוצח בשגגה לעיר מקלט הריגת אדם שדינו מוות מבלי שעמד לדין, הוראה של עד בדיני נפשות, לקיחת כופר מרוצח בזדון כתחליף להמתתו או מרוצח בשגגה כתחליף להגלייתו
הפטרה
אשכנזים ירמיהו, ב', ד'-כ"ח, ומוסיפים ירמיהו, ג', ד'
ספרדים וחב"ד ירמיהו, ב', ד'-כ"ח, ומוסיפים ירמיהו, ד', א'-ב'
תימנים ישעיהו, א', א'-כ'
איטלקים יהושע, י"ט, נ"א - כ"א, ג'
ערי הלויים וערי מקלט

פָּרָשַׁת מַסְעֵי היא פרשת השבוע העשירית והאחרונה בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל"ג, פסוק א' ומסתיימת בסוף הספר, בפרק ל"ו, פסוק י"ג. בשבת פרשת מסעי מסיימים את קריאת התורה של ספר במדבר, ובסיומו נהוג להכריז "חזק חזק ונתחזק".

בכל השנים הפשוטות ובחלק מן השנים המעוברות קוראים את פרשת מסעי ביחד עם הפרשה שלפניה, פרשת מטות, ורק בחלק מן השנים המעוברות הן נקראות בנפרד.[1] בכל מקרה השבת שבה קוראים את פרשת מסעי היא בין כ"ו בתמוז לב' באב, והיא השבת השנייה מתוך שבתות תלת דפורענותא החלות בימי בין המצרים.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה העוסקת בסיפור מסע בני ישראל במדבר סיני, לפיכך היא מכילה סיכום של המסע והכנות אחרונות לקראת הכניסה לארץ ישראל.

תחנות בני ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשה מופיעה רשימה מפורטת של התחנות בהן חנו בני ישראל במהלך המסע, החל מיציאת מצרים ועד נהר הירדן מול יריחו:

"וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם." (במדבר, ל"ג, ג')
"וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר..." (במדבר, ל"ג, מ"ט-נ"א)

מופיעות בסך הכל 42 תחנות. הרשימה בנויה לפי התבנית "וייסעו מ... ויחנו ב...", ויש קהילות שבהן קוראים אותה במנגינה מיוחדת. תחנות אלו מפורטות בערך נדודי בני ישראל במדבר

הכנה לחיים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוויים לקראת הכניסה לארץ:

על פי הפסוק המופיע בחלק זה, "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (במדבר, ל"ג, נ"ג), לומד הרמב"ן כי מצוות יישוב ארץ ישראל היא מדאורייתא.

תלונת שבט מנשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך לסיפור בנות צלפחד המתואר בפרשת פינחס, מתלוננים בני שבט מנשה, שבטו של צלפחד, שהעברת נחלתו לבנותיו עלולה להוציא אותה מחזקת השבט דרך נישואים לבן שבט אחר. ה' מקבל את טענתם ומחייב את בנות צלפחד להינשא לגברים מבני שבטן בלבד.

על פי המתואר בתלמוד במסכת בבא בתרא, נראה כי בדורות הבאים הייתה עמימות לגבי תוקף הפסוקים "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים. וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (במדבר, ל"ו, ו'-ז') בהסבר המופיע לחגיגות ט"ו באב, מוסבר כי אחד האירועים שהתרחשו ביום זה היה ביטול התקנה לדורות:

"חמשה עשר באב - מאי היא? אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבא זה בזה. מאי דרוש? "זה הדבר" - דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה." (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א, עמוד א')

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת מסעי יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים[2].

יחד עם פרשת מסעי:

בנפרד:

בארץ ישראל נפרדת ובחוץ לארץ מחוברת:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שפרשת מסעי נקראת באמצע ימי בין המצרים, מפטירים בענייני תוכחה וחורבן, בהפטרה השנייה מתלת דפורענותא. האשכנזים, הספרדים וכן בנוסח רומניא מפטירים בפרק ב' של ספר ירמיהו, מפסוק ד' עד פסוק כ"ח (הפטרת "שמעו"); באשכנז מוסיפים פרק ג', פסוק ד', ובספרד (וכן ברומניא) מוסיפים פרק ד', פסוקים א'-ב'. נחלקו הראשונים והקהילות אם היא דוחה גם את הפטרת ראש חודש; בק"ק פראג הפטירו שמעו,[3] וכן נוהגים היום ברוב הקהילות, ואילו בק"ק פוזנא הפטירו הפטרת שבת ר"ח.[4]

התימנים מפטירים בפרק הראשון של ספר ישעיהו, מפסוק א' עד פסוק כ' (היא הפטרת "חזון" שקוראים האשכנזים והספרדים שבשבת שלאחריה).

במנהג איטליה שיש רק הפטרת אחת של פורענות (בשבת חזון), מפטירים בשל מסעי מספר יהושע, פרק י"ט, פסוק נ"א ("אלה הנחלות") עד פרק כ"א, פסוק ג'. כיון שאין זו הפטרה מיוחדת, בשבת ר"ח, מפטירים בשל ר"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשנת החא ובשנת השג (כ-10.5% מהשנים), ובארץ ישראל בנוסף בשנת בשז ובשנת גכז (בסך הכל כ-20.5% מהשנים). יש לציין את מנהג קצת קהילות שנהגו לחבר תמיד את מטות ואת מסעי, ובמקום להפריד פרשיות אלו, הפרידו את פרשת משפטים ופרשת ואת כסף, ראו בערך פרשת משפטים. כמו כן, יש קהילות תימניות שנוהגות עד היום שבמקום לחבר את מטות-מסעי, קוראים פרשת קרח עם חציו הראשון של פרשת חקת (עד ויסעו מקדש), ואת ויסעו מקדש מחברים עם פרשת בלק, ומחברים את פרשיות מטות-מסעי רק כאשר שאר העולם מחברים את חקת-בלק (וזה לא מתרחש בארץ ישראל כלל), ראו תכלאל עץ חיים של המהרי"ץ, דף קצא ע"א.
  2. ^ הפירוט לפי המנהג הרווח, במנהגי התימנים יש הבדלים.
  3. ^ אליה רבה תקמט:ג
  4. ^ לבוש או"ח תקמט:א.