דיוור אלקטרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיוור אלקטרוני הוא שם אב למגוון רחב של פעולות שיווק והפצת אינפורמציה באמצעים דיגיטליים, כגון: דואר אלקטרוני, מסרון או באמצעות אחת מן האפליקציות למסרים מיידים כגון וואטצאפ.

במדינות שונות ובהן ישראל, ישנו חוק האוסר על משלוח דיוור אלקטרוני המוגדר כ"דבר פרסומת" ללקוחות שלא נתנו את אישורם לכך.

סוגי הדיוור האלקטרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במובן הרחב של ההגדרה, כל משלוח הודעה לרשימת מכותבים נחשב לדיוור אלקטרוני. אך עיקר השימוש בדיוור אלקטרוני הוא לצרכים הבאים:

  • משלוח הודעות עסקיות במטרה לשפר את הקשר בין בית עסק ללקוחותיו, ולעודד נאמנות לקוחות וקנייה חוזרת (לדוגמה ניוזלטר).
  • משלוח הודעות במטרה לזכות בלקוחות חדשים או לשכנע לקוחות קיימים לבצע רכישה נוספת (למשל באמצעות מבצעים).
  • משלוח הודעות מנהלתיות עסקיות (כגון קבלות, אישורי הזמנה וכו').
  • משלוח הודעות מנהלתיות שאינן עסקיות כגון הודעות מביטוח לאומי, מס הכנסה וגופי ממשל שונים. וכן קבלת קוד אבטחה לאישור פעולות וכניסה לחשבון הבנק ובמערכות שונות ומגוונות.

נהוג להבדיל בין דיוור אלקטרוני אשר נשלח בבת אחת לקבוצה גדולה של אנשים, לבין דיוור אישי הנשלח ללקוח ספציפי, בדרך כלל באופן אוטומטי לאחר שביצע פעולה כלשהי – למשל רכש מוצר באתר או הצטרף לרשימת התפוצה.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בדיוור אלקטרוני הוא נפוץ למדי בחברות מסחריות ובארגונים, וזאת מכמה סיבות:

  • רשימת תפוצה מאפשרת העברה מיידית של מידע למספר רב של נמענים בעלויות קטנות בהרבה מאמצעים אחרים. בהשוואה למשלוח דואר כתוב או להפקת ניוזלטר מודפס העלויות הכרוכות בדיוור אלקטרוני הן קטנות בצורה דרסטית, במיוחד כאשר מדובר במספר רב של נמענים.
  • אפקטיביות גבוהה: שכן על פי הערכות מעל למחצית מהמשתמשים באינטרנט בודקים את תיבת הדואר האלקטרוני שלהם על בסיס יום-יומי[1], והודעות וואטצאפ נקראות בממוצע תוך 5 דקות.
  • להבדיל משיטות אחרות, ניתן לחשב בקלות יחסית ובאופן מדויק את ערך ההחזר על ההשקעה (ROI). כלומר, ניתן לדעת בכל רגע כמה אנשים הגיבו לדיוור בצורה הרצויה וביצעו את הפעולה שאליה כיוון הדיוור (למשל רכישה או הזמנת שירות).
  • משך המשלוח של דיוור אלקטרוני הוא קצר מאוד (יכול לנוע בין שניות בודדות למספר דקות).
  • משווקים יכולים לשדר את המסרים שלהם ישירות אל הלקוחות באופן אקטיבי, וזאת בניגוד לפרסום באתר אינטרנט למשל.
  • ניתן לנטר את הפעילות של קמפיין דיוור אלקטרוני באמצעות שיטות שונות כגון מדידת כמות ההודעות שנפתחו, כמות הלינקים שעליהם לחצו הלקוחות, הודעות שגיאה של ספקי הדואר וכו'. בשיטה זו מקבלים המדוורים משוב, חיובי או שלילי, לגבי הדיוור וכך ניתן להסיק מסקנות לקראת הדיוור הבא.
  • מפרסמים יכולים להפוך לקוחות ללקוחות חוזרים בקלות יחסית ובאופן אוטומטי (למשל, לאחר שהלקוח קונה מוצר כלשהו, ניתן לשלוח אליו דיוור אלקטרוני המציע לו הרחבות ושיפורים ספציפיים למוצר או לשירות שקנה).
  • דיוור אלקטרוני מתבצע ללא שימוש בנייר ולכן הוא מועדף מבחינה אקולוגית.

דואר זבל אלקטרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – דואר זבל אלקטרוני

בעוד שחברות רבות שומרות על קשר מתמיד ורצוי עם הלקוחות שלהן באמצעות דיוור אלקטרוני, מתפתות חברות רבות לשלוח דיוור פרסומי לאנשים אשר לא נרשמו ביוזמתם לקבלת דיוור זה. דיוור מסוג זה ידוע בשם דואר זבל, הסיבה לריבוי דואר הזבל נובעת מהסברה שאפילו אם אחוז קטן מאוד ממקבלי דואר הזבל יקנה מוצר או שירות כלשהו, די יהיה בכך כדי לכסות את העלויות למשלוח הודעות למיליוני אנשים. בגלל העלויות הנמוכות של הדיוור האלקטרוני, והזמינות שלו תופעת דואר הזבל נפוצה מאוד. דואר הזבל האלקטרוני מהווה מטרד משמעותי בשימוש בדיוור האלקטורוני.

כחלק מהמאבק בתופעה זו במדינות שונות, ובהן ישראל, ישנו חוק האוסר על משלוח דיוור אלקטרוני המוגדר כ"דבר פרסומת" ללקוחות שלא נתנו את אישורם[2]. (המוכר כ"חוק הספאם") הגדרת החוק ל"דבר פרסומת" היא: 'מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת', (תיקון לסעיף 30א' לחוק התקשורת, (בזק ושידורים) התשס"ח–2008). ומתייחס להודעת אי מייל בדיוור אלקטרוני, הודעת מסר קצר (sms) בדיוור סלולרי ומערכת חיוג אוטומטית המשגרת הודעות קוליות באמצעות הטלפון. בחוק אף נקבע פיצוי ללא הוכחת נזק לנמען שקיבל דיוור שכזה.

כמו כן ספקיות הדואר האלקטרוני מנהלות מלחמה מתמדת בדואר הזבל, ובהתאם לכך מגבילות משלוח הודעות בכמויות ומפעילות אלגוריתם לאתר דיוור שכזה ולהעבירו לתיבת הספאם שבדואר וכך למנוע את הטרדת הלקוח, אחד האתגרים העומדים בפני מדוורים מורשים הוא התגברות על מנגנוני האנטי-ספאם שמפעילות חברות אלה.

בנוסף בכדי לשפר את הפרודוקטיביות של חשבון המייל יצרו ספקיות הדואר האלקטרוני תיבה ייעודית לתוכן שיווקי, המערכת יודעת לזהות כל מייל שנכנס אם הוא עוסק בקידומי מכירות ומעבירה אותו לתיבה ייעודית לכך.

הודעות דיוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – דיוג

בנוסף להודעות מסחריות ושיווקיות קיימות גם הודעות דיוגאנגלית: Phishing) אשר מתחזות להודעות לגיטימיות אך מנסות לגנוב מידע רגיש המידע עשוי להיות, בין היתר: שמות משתמש וסיסמאות או פרטים פיננסיים. פישינג מתבצע באמצעות התחזות לגורם לגיטימי המעוניין לקבל את המידע. לרוב שולח הגורם המתחזה הודעת מסר מיידי או דואר אלקטרוני בשם אתר אינטרנט מוכר, בה מתבקש המשתמש ללחוץ על קישור. לאחר לחיצה על הקישור מגיע המשתמש לאתר מזויף בו הוא מתבקש להכניס את הפרטים אותם מבקש המתחזה לגנוב.[3][4]

תוכנות דיוור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות רבות המתמחות בתחום הדיוור האלקטרוני מציעות מערכות דיוור אשר מסוגלות לנהל משלוחים של דיוור אלקטרוני בכמויות גדולות. מדוורים מורשים מאפשרים משלוח דיוור אלקטרוני המוגדר בחוק הספאם[5] כ"דבר פרסומת" רק לאנשים אשר ביקשו מרצונם החופשי לקבל דיוור בנושא זה.

קיימות בשוק חברות המציעות מערכת למשלוח דיוור אלקטרוני. מערכת מסוג זה כוללת בדרך כלל רכיב המיועד לאחסון ותחזוקה של רשימת התפוצה, רכיב לעיצוב הקמפיין, ורכיב לבקרה סטטיסטית של תוצאות הקמפיין והחזר ההשקעה. כאשר מדובר בדיוור לכמות גדולה של נמענים השימוש בשירותי חברה מקצועית לדיוור אלקטרוני הם הכרחיים שכן ספקיות הדואר האלקטורוני לא מאפשרות שליחת דואר בכמויות גדולות מחשבון הדואר הפרטי.

יתרונות נוספים למערכות המציעות דיוור אלקטרוני הם: בקרה על קריאת הדיוור על ידי הנמענים, ניתוח התוצאות, ניהול אוטומטי של רשימת התפוצה (טיפול בבקשות הסרה מהרשימה וכו'), אפשרות למשלוח מתוזמן או מונחה אירועים, אפשרות לפרסונליזציה ולאפיון אישי של הדיוור, מערכת לעיצוב הדיוור ולבנייה נכונה של הקוד, מעקב אחר השינויים העדכניים בנושא תאימות ועבירות.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pew Internet & American Life Project, "Tracking surveys", March 2000 – March 2007
  2. ^ תיקון לסעיף 30א' לחוק התקשורת, התשס"ח–2008. (ב)
  3. ^ זהירות משיתופים: מתקפת פישינג בשירותי העברת קבצים, ynet, ‏2018-10-24
  4. ^ "מהי הנדסה חברתית?" באתר מיקרוסופט
  5. ^ תיקון לסעיף 30א' לחוק התקשורת, התשס"ח–2008.
  6. ^ השוואת מערכות דיוור אלקטרוניות, אופיר מנחם, ‏2017-09-25