וואטסאפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
WhatsApp
WhatsApp logo.svg
Whatsapp texting.jpg
מפתח .WhatsApp Inc (במקור)
Facebook
תאריך השקה ינואר 2010
מערכת הפעלה BlackBerry OS, iOS, אנדרואיד, סימביאן, Windows Phone
נכתבה בשפות ארלנג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג רישיון חינמי למשתמשים פרטיים, קנייני לעסקים
קטגוריה מסרים מידיים
whatsapp.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וואטסאפאנגלית: WhatsApp, ובעגה: ווטצאפ או וואצָפ) הוא יישומון ותוכנה חינמית להעברת מסרים מידיים, תמונות, מסמכים, קטעי וידאו וקול. היישום פותח על ידי חברת "WhatsApp", שהוקמה ב-24 בפברואר 2009 על ידי יאן קום ושותפו בריאן אקטון, ונמצא בבעלות "חברת פייסבוק" שרכשה ב-2014 את חברת "וואטסאפ" תמורת 19 מיליארד דולר במזומן ובמניות[1].

השם באנגלית "WhatsApp" הוא משחק מילים, "?What's up" משמעותו בעברית "מה נשמע?". השם "WhatsApp" הוא בעל צליל דומה, כאשר המילה App היא קיצור המילה "Application" (אפליקציה), בעברית – יישומון.

היישום זמין עבור מערכות ההפעלה "iOS" ("אייפון"), "אנדרואיד", "בלקברי", "סימביאן" ("נוקיה"), ו-"Windows Phone" ("מיקרוסופט")[2]. כמו כן היא תומכת במחשבים ביתיים באמצעות הדפדפנים "גוגל כרום", "מוזילה פיירפוקס", "אופרה" ו-"ספארי". היישום נחשב למוביל בתחומו במערכות אלו.

נכון לפברואר 2018, ליישומון יש 1.5 מיליארד משתמשים ברחבי העולם[3].

ממשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישום מעוצב בצורה שונה בכל מערכת הפעלה, אך בכל אחת קיימים אותם המסכים: מסך לרשימת הצ'אטים (עם קבוצות או עם עמיתים בודדים), מסך להוספת "סטטוס", מסך ליצירת שיחה עם איש קשר ואפשרות לפתיחת קבוצה, לשידור מסר, לעריכת פרופיל המשתמש ולהגדרות. היישום תומך בשפות רבות, ומגרסה 2.7 הוטמעה השפה העברית ביישום. "וואטסאפ" עושה שימוש בחותם זמן המאפשר לבדוק מתי הייתה הפעם האחרונה בה משתמש היה מחובר. בעוד שניתן לבטל מאפיין זה בכל הפלטפורמות (ביטול האפשרות מונע מלראות את חותם הזמן של משתמשים אחרים), בנוסף יש אפשרות להשתמש בסטטוס ובתמונה אישית. שימוש נרחב נעשה דרך קבוצות "וואטסאפ" שבו מספר משתמשי "וואטסאפ" (עד 256 משתמשים) משתתפים בצ'אט אחד.

אבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2011 דווח על פרצת אבטחה ביישום המאפשר גניבה של חשבונות[4] ודיווח נוסף על כך שהתקשורת שביישום אינה מוצפנת, והמידע שנשלח ושמתקבל דרך היישומון ניתן לקריאה באמצעות רחרחן אם האדם שברצונו לקרוא את המידע משתמש באותה הרשת של המשתמש[5]. עם זאת, באתר האינטרנט של "וואטסאפ" כתוב כי כל ההודעות של "וואטסאפ" מוצפנות[6].

בספטמבר 2011 יצאה גרסה 2.6.5 שהביאה לסגירת חורי אבטחה קריטיים שאיפשרו קריאת הודעות של משתמשים אחרים ואף שליחת הודעות בשמם[7].

נוכח תפוצתו הרבה של היישום, פותחו יישומים נוספים המדמים את היישומון ומטרתם היא להונות את משתמשיהם. בספטמבר 2012, חברת האבטחה "ESET" פירסמה את דו"ח האיומים ברשת שלה לחודש אוגוסט ובו דווח על יישום "פייסבוק" המתחזה ליישום "וואטסאפ" המקורי, וייתכן שפרטיהם האישיים של המשתמשים שנפלו בהונאה נגנבו[8]. בנוסף, ביולי 2013 דווח על צעיר מספרד שפיתח דף אינטרנט מתחזה, במסווה של אתר אינטרנט של יישומון המציע למשתמשיו לצפות בהודעות שאחרים שלחו דרך "וואטסאפ". המשתמשים הופנו לאתר אחר שבו הם התבקשו להזין את מספר הטלפון שלהם במטרה לשלוח להם קוד להורדת היישומון למכשירם האישי. הקורבנות להונאה הצטרפו ללא ידיעתם לאתר ששולח פרסומות בתשלום. כ-11,000 משתמשים נפלו בפח והצעיר הרוויח מכך כ-53,000 דולרים בחודשיים[9].

בנובמבר 2014 הכריזה חברת "Open Whisper Systems" על שיתוף פעולה עם "וואטסאפ" להקמת תשתית להצפנה מקצה-לקצה עם פרוטוקול סיגנל[10]. הקמת התשתית הסתיימה באפריל 2015 וחברת "וואטסאפ" הצהירה שכיום מתבצעת הצפנה חזקה של כל צורות התקשורת של היישומון (שיחות "וואטסאפ" מוצפנות באמצעות פרוטוקול SRTP) באופן כזה, שלפי טענת החברה, אף אחד כולל חברת "פייסבוק" עצמה ש-"וואטסאפ" בבעלותה ואפילו ה-NSA או כל ארגון ממשלתי אחר לא יכול לקבל גישה לתוכן של מיסרון או שיחה כלשהם.

פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאפריל 2016 "וואטסאפ" החלה להצפין את כל ההודעות, התמונות, הסרטים, ההודעות הקוליות, המסמכים והשיחות של המשתמשים, באמצעות הצפנה מקצה-לקצה. וטענה כי: "כשאתם שולחים הודעה, האדם היחיד שיוכל לקרוא אותה הוא האדם או הקבוצה אליהם אתם שולחים את ההודעה. אף אחד לא יוכל לקרוא את ההודעה שלכם: לא פושעי סייבר, לא האקרים, לא משטרים מדכאים, אפילו לא אנחנו"[11].
למרות זאת, מספר גדול של מומחי אבטחת מידע טוענים שזוהי הצהרה ללא כיסוי, וכי אין כל דרך לדעת שהחברה או כל צד שלישי אחר לא יכול לקרוא את תוכן ההודעות. מכיוון שהחברה לא מספקת גישה לקוד המקור של התוכנה, אי אפשר לדעת האם היא מכילה דלת אחורית או פרצת אבטחה מובנת שתאפשר לצד שלישי לקרוא את תוכן ההודעות[12][13].
יש כאלו שאפילו טוענים, שההצפנה מקצה לקצה ביישומון "וואטסאפ" היא "מלכודת דבש", שנועדה למשוך אנשים שמעוניינים לתקשר ביניהם בצורה פרטית ומאובטחת, ועל ידי כך סוכנויות הריגול יוכלו להאזין לתקשורת שלהם באמצעות דלת אחורית או פרצת אבטחה מובנת שמכיל היישומון. בשנת 2013 מידע שהודלף על ידי אדוארד סנודן, הראה שיש דלת אחורית בתוכנת "סקייפ" שמאפשרת לחברת "מיקרוסופט" לשלוח את כל תוכן הודעות המשתמשים לסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, אף על פי שתוכן ההודעות היה מוצפן מקצה לקצה מבחינה רשמית[14].

ב־13 בינואר 2017 אתר "הגארדיאן" פרסם כתבה שבה נאמר שביישומון "וואטסאפ" יש פרצת אבטחה חמורה שמאפשרת לצד שלישי לנטר אחר הודעות המשתמשים[15], אך המפתחים של מערכת ההצפנה ביישומון "וואטסאפ" ("Open Whisper Systems") וגורמים בחברת "פייסבוק" טענו כי זו אינה דלת אחורית וכאשר משתמש מסוים מחליף מכשיר או מתקין מחדש את יישומון "וואטסאפ" מפתחות ההצפנה משתנים והמשתמש מקבל על כך הודעה, וכך מערכות הצפנה מקצה לקצה פועלות[16].

באוקטובר 2015 "וואטסאפ" החלה להעביר את כל הודעות המשתמשים ביישומון לשרתי "גוגל" באמצעות "גוגל דרייב" כברירת מחדל[17]. צעד זה מעלה תהיות רבות בנוגע להצהרתה של החברה כי אף צד שלישי לא יוכל לקרוא את הודעות המשתמשים, משום שכל הודעות המשתמש מועלות לשרתים של "חברת גוגל".

"וואטסאפ" טוענת כי פרטיותם של נתוני אנשי הקשר של המשתמש נשמרת. לא קיימת אפשרות גישה לנתוני אנשי הקשר של המשתמש, אלא אם כן המשתמש משתף איש קשר באמצעות האפשרות שקיימת בצ'אט "שתף איש קשר"[דרוש מקור]. למרות הבטחה זו, בסוף אוגוסט 2016 שונו כללי השימוש ב-"וואטסאפ" כך שהמידע שותף עם "פייסבוק"[18]. המידע על אנשי קשר שנשמר בשרתי "וואטסאפ" עלול לעבור ל-"פייסבוק" ללא אישור המשתמש - רישום מספר טלפון ב-"פייסבוק" (לעיתים, משתמשי "פייסבוק" יאולצו להזין מספר טלפון לצורכי אימות) ינוצל להצעת אנשי קשר חדשים ב-"פייסבוק" גם לאחר מחיקת המספר מ-"פייסבוק", על בסיס אנשי הקשר ב-"וואטסאפ" שמקושרים למספר הטלפון. כחודש לאחר מכן הממונה על הפרטיות בהמבורג, גרמניה, אסר על חברת "וואטסאפ" לאסוף את המידע בתחומי מדינתו וכן הורה ל-"פייסבוק" למחוק את כל המידע שנאסף ממשתמשי "וואטסאפ" במדינה, בנימוק של הפרת חוק הגנת הפרטיות הגרמני[19].

במרץ 2017, הועלו לאתר ההדלפות "ויקיליקס" אלפי מסמכים של ה-CIA, בין השאר, נכתב בהם על יכולות פריצה של ה-CIA לתוכנות מסרים מיידיים בהן "וואטסאפ".

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפברואר 2014 שחררה החברה עדכון למשתמשי ה-"אנדרואיד" שבו ניתן לחסום את חותם הזמן, סטטוס ותמונת הפרופיל.
  • בנובמבר 2014 שלחה החברה עדכון OTA (אנ') (עדכון מהאוויר שלא דרך חנות היישומונים) ובו האפשרות לבדוק האם האדם בצ'אט קרא את ההודעה שנשלחה לו (בפרטי ובקבוצה) באמצעות סימן V כפול בצבע כחול. הדבר גרר ביקורת על אובדן הפרטיות, מה שגרם לחברה להוסיף לאחר מכן אפשרות לבטל את סימן ה-V הכחול. כמו כן, האפשרות לביטול קיימת אך ורק בהודעות פרטיות, ולא בקבוצות.
  • באפריל 2015 הוסיפה החברה אפשרות של שיחות קוליות ביישום.
  • באוגוסט 2015 הוסיפה החברה אפשרות של גיבוי השיחות והמדיה בענן, דבר המקל על משתמשים את המשך השימוש במידע זה גם אם התקינו את היישומון על מכשיר אחר.
  • בנובמבר 2015 הוסיפה החברה אפשרות להוספת הודעות מועדפות בעזרת סימונן בכוכב ובכך להקל את מציאתן לאחר מכן.
  • במרץ 2016 הוסיפה החברה אפשרות לשלוח ולקבל קובצי PDF, ומעל 100 סמלי אימוג'י חדשים, וגיבוי "Google Drive".
  • באפריל 2016 הוסיפה החברה עדכון כך שכל ההודעות, התמונות, הסרטים, ההודעות הקוליות, המסמכים והשיחות של המשתמשים מאובטחים עם הצפנה מקצה-לקצה.
  • בעדכון נוסף הוסיפה החברה את האפשרות לשינוי גופן הטקסט לנטוי, מודגש, מחוק על ידי קו ושילוב ביניהם.
  • ביוני 2016 הוסיפה החברה אפשרות לתגובה להודעה מסוימת בשיחה, שמכילה בתוכה גם קישור להודעה שעליה המשתמש מגיב.
  • באוקטובר 2016 הוסיפה החברה אפשרות לצייר הודעה.
  • בנובמבר 2016 הוסיפה החברה את האפשרות לשלוח ולקבל תמונות מסוג GIF.
  • בנובמבר 2016 נכנסה האפשרות לבצע שיחת וידאו בין משתמשים.
  • בינואר 2017 התווספו 72 אימוג'ים חדשים, חלקם במטרה להראות שוויון בין המינים וחלקם במטרה להוסיף עוד רגשות שאנשים רוצים להביע באימוג'ים, בנוסף התרחש שינוי באופן האימוג'ים, האימוג'ים עכשיו נראים יותר "מציאותיים". "וואטסאפ" הוסיפה גם אפשרות לצפייה בסרטון בסטרימינג.
  • בפברואר 2017 הסטטוס השתנה מטקסט קצר לתמונות וסרטונים, אותם ניתן לשתף עם כל אנשי הקשר או עם אנשי קשר מסוימים. לאחר 24 שעות הסטטוס נמחק (פונקציונליות שהועתקה מ-"סנאפצ'ט").
  • במרץ 2017, בעקבות תלונות משתמשים, החזירה "וואטסאפ" את הסטטוס הישן בנוסף לחדש[20].
  • באפריל 2018, הודיעה חברת "פייסבוק" שהשימוש ב-"וואטסאפ" יותר באירופה רק למי שמלאו לו כבר 16 שנים, כדי להשמע לחקיקת הפרטיות האירופאית GDPR[21].
  • ביולי 2018 הוסיפה החברה אפשרות לערוך שיחת ועידה עד ארבעה משתתפים באמצעות קול/ווידאו.

"וואטסא"פ במצבי חירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים של מצבי חירום כגון אסונות טבע, התקפות טרור אלימות וגדולות, מלחמות ומצבים נוספים, המדיה תופסת חלק ניכר. "וואטסאפ", היישומון שתפס תאוצה בישראל בשנים האחרונות ונמצא היום ברוב הסמארטפונים בישראל משחק גם הוא תפקיד במצבי חירום. במהלך מבצע צוק איתן בשנת 2014, הגיעו לאזרחי ישראל ידיעות רבות, חלקן שמועות בלבד וחלקן אמיתיות, לגבי מצב הנפגעים, ההתקדמות המבצעית של צה"ל, החלטות הדרג המדיני, דיווחים על משא ומתן ועוד. לפי מחקר שנערך בשנת 2015, "וואטסאפ" משמשת מקור מידע ראשי עבור אזרחים רבים, ויש לה חלק בלתי נפרד משגרת מצבי החירום.[דרוש מקור]

עלות השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וואטסאפ" ניתנת להורדה בחינם. עד שנת 2016 עלות השימוש ביישום הייתה 0.99 דולר לשנה, כאשר שנת השימוש הראשונה ניתנה בחינם. עם זאת, החברה לא הייתה גובה את התשלום מחלק נכבד מהמשתמשים ואלה נהנו מהיישום בחינם. עד ליציאת גרסה 2.10.1 של היישום למכשירי "iOS" ביולי 2013, נדרשו משתמשי המכשיר לקנות את היישום בתשלום חד-פעמי של 0.99 דולר[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וואטסאפ בוויקישיתוף

Vered Malka, Yaron Ariel, Ruth Avidar, Media, War & Conflict, SAGE

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דפנה מאור, פייסבוק קונה את ווטסאפ בסכום עתק של 19 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 20 בפברואר 2014
  2. ^ מ-31 בדצמבר 2016 ווטסאפ איננה פעילה בגרסאות המוקדמות של מערכות ההפעלה השונות
  3. ^ Josh Constine‏, WhatsApp hits 1.5 billion monthly users. $19B? Not so bad‏, באתר TechCrunch, ‏1 בפברואר 2018
  4. ^ בראד מקארטי, ההרשמה בוואטסאפ משאירה את המשתמשים חשופים לגניבת חשבונות, אתר The Next Web, מה-23 במאי 2011.
  5. ^ וואטסאפ מדליף שמות משתמשים, מספרי טלפון והודעות, אתר YourDailyMac, מה-19 במאי 2011.
  6. ^ האם ההודעות שלי מאובטחות?, אתר WhatsApp.
  7. ^ דורית שקף, עדכון גרסה משמעותי לאפליקציית המסרים WhatsApp, אתר iPhoneil, מה-8 בספטמבר 2011.
  8. ^ יוסף פאר, הונאה ברשת: אפליקציית "וואטסאפ" מזויפת, אתר כיכר השבת, מה-11 בספטמבר 2012.
  9. ^ חדשות 2, הונאת הווטסאפ הגדולה: 11,000 משתמשים נפלו בפח, אתר mako, מה-21 ביולי 2013.
  10. ^ WhatsApp Encryption Overview – Technical white paper (PDF). WhatsApp Inc. April 4, 2016. Retrieved April 5, 2016.
  11. ^ ההודעה הרשמית שפרסמה החברה, בכתבה באתר geektime
  12. ^ Adding End-To-End Encryption To WhatsApp Is Great...But Not Quite As Secure As People May Think, באתר techdirt
  13. ^ Why I Moved from Signal to WhatsApp, Ben Dechrai Blog
  14. ^ מיקרוסופט איפשרה לסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית גישה להודעות מוצפנות של משתמשים בסקייפ, באתר הגארדיאן
  15. ^ פרצת אבטחה באפליקצית וואטסאפ מאפשרת לנטר אחר הודעות מוצפנות באתר הגארדיאן
  16. ^ אין דלת אחורית באפליקצית וואטסאפ, באתר של Open Whisper Systems
  17. ^ השיחות בוואטסאפ מועלות לשרתי גוגל, באתר מאקו
  18. ^ גלי פיאלקוב, ‏ווטסאפ משתפת את המידע שלנו עם פייסבוק; איך מונעים זאת?, באתר "אנשים ומחשבים", 28 באוגוסט 2016
  19. ^ יניב הלפרין, ‏גרמניה לפייסבוק: אסור לכם לאסוף מידע על משתמשי ווטסאפ, באתר "אנשים ומחשבים", בספטמבר 2016
  20. ^ באתר tgspot
  21. ^ ראיון עם פרופ' שיזף רפאלי ב"כאן תרבות"
  22. ^ אהוד קינן, וואטסאפ לאייפון יעלה דולר בשנה, באתר ynet, 17 ביולי 2013