דייוויד סול
.jpg) | |
| דייוויד סול, 1975 | |
| לידה |
28 באוגוסט 1943 שיקגו, אילינוי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 2024 (בגיל 80) לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| שם במה |
David Soul |
| שם לידה |
David Richard Solberg |
| סוגה מועדפת |
מוזיקת פופ |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1964–2013 (כ־49 שנים) |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
Alexa Hamilton |
| צאצאים |
צ'יינה סול |
| מספר צאצאים |
6 |
| האתר של דייוויד סול | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דייוויד סול (באנגלית: David Soul; 28 באוגוסט 1943 – 4 בינואר 2024) היה שחקן וזמר אמריקאי-בריטי. מוכר בעיקר מהופעתו בתפקיד הבלש קנת' האץ' האצ'ינסון בסדרת הטלוויזיה "סטארסקי והאץ'" של רשת ABC בין השנים 1975 ל-1979. ב-2004 קיבל אזרחות בריטית.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סול נולד בשם דייוויד ריצ'רד סולברג בשיקגו שבאילינוי. אמו, ג'ון ג'ואן (נלסון), הייתה מורה, ואביו ד"ר ריצ'רד ו. סולברג, היה כומר לותרני, פרופסור להיסטוריה ולמדע המדינה, ומנהל ההשכלה הגבוהה של הכנסייה האמריקאית הלותרנית.[2][3] ד"ר סולברג היה נציג של ארגון Lutheran World Relief בתקופת שיקום גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה בשנים 1949 עד 1956. לכן המשפחה עברה ממקום למקום לעיתים קרובות. שני הסבים שלו היו אוונגליסטים.[4]
סול למד בקולג' אוגוסטנה באוניברסיטת האמריקות (אנ') במקסיקו סיטי וכן באוניברסיטת מינסוטה. בגיל 19 הוא דחה חוזה עם קבוצת הבייסבול שיקגו וייט סוקס כדי ללמוד מדעי המדינה. כשהיה במקסיקו, הושפע מסטודנטים שלימדו אותו לנגן בגיטרה, שינה כיוון והחליט לעסוק במוזיקה. הופעתו הראשונה בארצות הברית אחרי שחזר ממקסיקו הייתה במועדון "The 10 O'Clock Scholar" במיניאפוליס.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סול זכה לראשונה לתשומת לב של הקהל בכינוי "האיש המכוסה" כשהופיע עטוי מסכה בתוכנית "המופע של מרב גריפין" בשנים 1966 ו-1967. הוא הסביר "שמי הוא דייוויד סול, ואני רוצה שיכירו אותי בזכות המוזיקה שלי".[5] באותה שנה שיחק בהופעת בכורה בטלוויזיה בסדרה "פליפר".
ב-1967 חתם סול חוזה עם חברת סרטי קולומביה. הוא הופיע בתפקיד אורח אחדים בהם בפרק "The Apple" בעונה השנייה של הסדרה "מסע בין כוכבים". אחר כך לוהק לתפקיד ג'ושואה בולט בסדרת הטלוויזיה "Here Come the Brides" לצדם של רוברט בראון, בובי שרמן וברידג'ט האנלי. הסדרה שודרה ברשת ABC החל מ-25 בספטמבר 1968 עד 18 בספטמבר 1970. ב-1972 כיכב בתפקיד השותף של ארתור היל בדרמה המשפטית "Owen Marshall: Counselor at Law". בהמשך הופיע בתפקידי אורח רבים בטלוויזיה בהם בסדרת הפשע "רחובות סן פרנסיסקו", ולוהק על ידי קלינט איסטווד לסרטו "הארי המזוהם: כוח המגנום".
פריצת הדרך הגדולה של סול הייתה כשגילם את הבלש קן "האץ'" האצ'ינסון בסדרת הטלוויזיה "סטארסקי והאץ'", תפקיד בו הופיע מ-1975 עד 1979. סול גם ביים שלושה פרקים של "סטארסקי והאץ'". במהלך הקריירה שלו הופיע סול בסדרות טלוויזיה רבות כמו "מסע בין כוכבים", "אני חולם על ג'יני", "מקמילן ואשתו", "קאנון", "Gunsmoke" ו"הכל נשאר במשפחה". הוא השתתף גם במספר רב של מיני-סדרות וסרטי טלוויזיה בהם "Homeward Bound" (מ-1980), "מלחמת העולם השלישית" (1980), ו-"Rage" (מ-1980) עליו היה מועמד לפרס אמי. ב-1979 כיכב סול יחד עם ג'יימס מייסון במיני-סדרה "Salem's Lot", עיבוד לספרו של סטיבן קינג.
באמצע וסוף שנות השבעים של המאה העשרים חזר סול לשורשים שלו בשירה. הוא הקליט להיטים בהפקה של טוני מקאוליי כמו "Don't Give Up on Us" (מ-1976) שהגיע למקום ראשון במצעדים בארצות הברית ובבריטניה, והסינגל "Silver Lady" (מ-1977) שגם טיפס לראש המצעד בבריטניה. מ-1976 עד 1978 הוציא חמישה סינגלים שהגיעו לעשרים המקומות הראשונים במצעדים וכן שני אלבומים שהגיעו לעשרת המקומות הראשונים. בשנים 1976 עד 1982 יצא לסיבובי הופעות בארצות הברית, אירופה, המזרח הרחוק ודרום אמריקה.
סול המשיך להופיע על מסכי הטלוויזיה בארצות הברית בתפקידי אורח בין השאר בדמות קיילב סטונטון ב-"The Manions of America". ב-1983 כיכב בסדרה של NBC "קזבלנקה" בתפקיד ריק בליין בעל מועדון לילה (הדמות שגילם המפרי בוגרט בסרט "קזבלנקה" מ-1942). בשנים 1983 ו-1984 כיכב בסדרת הטלוויזיה "The Yellow Rose". ב-1985 שיחק בעיבוד הטלוויזיוני לרומן "שם הצופן: רבקה" מאת קן פולט בבימויו של דייוויד המינגס. ב-1988 שיחק בתפקיד מייקל פלאט השודד הנודע לשמצה בסרט הטלוויזיה " Line of Duty: The FBI Murders". בשנות השמונים ביים סול פרק בסדרת הטלוויזיה "מיאמי מחלק מוסר". ב-1997 לוהק בתפקיד מייג'ור אולדהם בסרט "The Hanoi Hilton".
באמצע שנות התשעים של המאה העשרים השתקע סול בלונדון ופתח בקריירת משחק חדשה בתיאטראות הווסט אנד. בין השאר שיחק בתפקיד צ'נדלר טייט בקומדיה "Comic Potential". הוא השתתף במסע בחירות עבור חברו מרטין בל שנבחר לבית הנבחרים הבריטי עבור טאטון (אנ') בבחירות הכלליות בבריטניה 1997. הוא גם השתתף במסע הבחירות ב-2001.
ב-2003 הופיע סול (בדמות עצמו) בעונה הראשונה של הסדרה "הממלכה הקטנה". ב-2004 שיחק בתפקיד אנדרו פנינגטון בפרק "מוות על הנילוס" בסדרה "פוארו" על פי ספריה של אגאתה כריסטי. הוא התארח בתוכנית הטלוויזיה "טופ גיר" של ה-BBC, והיה אחד הנהגים המהירים ביותר שהופיעו בתוכנית.[6]
ב-12 ביולי 2004 החל לגלם את ג'רי ספרינגר במחזה "ג'רי ספרינגר - האופרה" בתיאטרון קיימברידג' בלונדון. המחזה הוקרן בטלוויזיה בשנת 2005. ב-2006 הופיע בווסט אנד בתפקיד מק בהפקה של ג'רי הרמן למחזמר "מק ומייבל" בתיאטרון קריטריון, בכיכובה של ג'ייני די ובבימויו של ג'ון דויל. עוד בטלוויזיה הופיע בפרק בסדרה "דיאל ופסקו". ב-2004 השתתף בתפקיד קמע בגרסה הקולנועית של "סטארסקי והאץ'" לצדו של חברו לסדרה המקורית פול מייקל גלייזר.
באוגוסט 2008 הופיע סול בתוכנית המציאות "מאסטרו" בערוץ BBC Two.[7] סול שיחק בסרט "להתראות" בבימויו של כריסטיאן קריון לצדם של וילם דפו ופרד וורד שיצא לאקרנים בארצות הברית ב-2010.
ביוני 2012 הופיע סול יחד עם ג'רי הול בתיאטרון גייטי בדבלין במחזה "Love Letters" מאת א.ר. גורני (אנ').[8] ב-29 ביולי 2012 גילם סול קורבן רצח בפרק בסדרה הבלשית הבריטית "לואיס". הוא השתתף באלבום של Fosseytango בשיר "Landlord". ב-2013 השתתף בסרט הסקוטי "Filth" כשהוא מבצע את שירו "Silver Lady" בליפ סינק.
ב-2014 הופיע סול בפרסומות טלוויזיה לחברת נשיונל אקספרס כשהוא שר את שירו "Silver Lady" בזמן נהיגה באוטובוס.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סול התחתן חמש פעמים ויש לו חמישה בנים ובת אחת. ב-1964 התחתן עם מרים "מים" סולברג (שם נעורים רוסת'). לבני הזוג נולד ילד אחד, והם היו נשואים שנה אחת.[9]
ב-1968 נשא לאישה את השחקנית קארן קרלסון, אחרי שהכירו בסט של הסדרה "Here Come The Brides". לשניים נולד ילד אחד, והם התגרשו ב-1977.[9]
אשתו השלישית של סול הייתה פטי קרנל שרמן, איתה התחתן ב-1980. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים. הנישואים התפרקו עקב בעיות אלכוהוליזם ומזגו האלים של סול.[9][10] בני הזוג התגרשו ב-1986.
ב-1987 התחתן סול עם השחקנית ג'וליה ניקסון. בתם המשותפת היא הזמרת-יוצרת צ'יינה סול (אנ').[11] סול וניקסון התגרשו ב-1993.
באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 היגר סול לבריטניה והשתקע בלונדון עם חברתו דאז השחקנית האמריקאית אלכסה המילטון. מאוחר יותר השניים נפרדו.
בספטמבר 2004 קיבל סול אזרחות בריטית והוא החזיק באזרחות כפולה. הוא היה חובב נלהב של כדורגל אנגלי והוא אהד את קבוצת הכדורגל ארסנל.
ביוני 2010 התחתן סול עם אשתו החמישית, הלן סנל, איתה הייתה לו מערכת יחסים מאז 2002.
נפטר ב-4 בינואר 2024, בגיל 80.[12]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1973 | הארי המזוהם: כוח המגנום | Magnum Force | דייוויס | |
| 1977 | The Stick Up | דיוק טרנבו | ||
| 1988 | פגישה עם המוות | Appointment with Death | ג'פרסון קופ | |
| 2004 | סטארסקי והאץ' | Starsky and Hutch | הופעת קמע | |
| 2013 | Filth | הופעת קמע |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1968–1970 | Here Come the Brides | ג'ושואה בולט | סדרת טלוויזיה (52 פרקים) | |
| 1975–1979 | סטארסקי והאץ' | Starsky and Hutch | קנת' "האץ'" האצ'ינסון | סדרת טלוויזיה (92 פרקים) |
| 1979 | Salem's Lot | בן מירס | סרט טלוויזיה בשני חלקים | |
| 1983–1984 | The Yellow Rose | רוי צ'מפיון | ||
| 1985 | שם הצופן: רבקה (אנ') | The Key to Rebecca | אלכס וולף | סרט טלוויזיה בשני חלקים |
| 1988 | סודות הסהרה | The Secret of the Sahara | לוטננט רייקר | סדרת טלוויזיה (4 פרקים) |
| 1990 | הכלה בשחור | The Bride In Black | אוון מאלוי | סרט טלוויזיה |
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1976: "David Soul" - מקום 2 במצעד האלבומים הבריטי; מקום 8 באוסטרליה
- 1977: "Playing To An Audience Of One" – מקום 8 בבריטניה; מקום 30 באוסטרליה
- 1979: "Band Of Friends"
- 1982: "The Best Days of My Life"
- 1997: "Leave A Light On"
סינגלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Don't Give Up on Us" (1976) מקום ראשון במצעד הסינגלים הבריטי; מקום ראשון בארצות הברית
- "Going In With My Eyes Open" (1977) מקום 2 בבריטניה; מקום 54 בארצות הברית
- "Silver Lady" (1977) מקום ראשון בבריטניה; מקום 52 בארצות הברית
- "Let's Have A Quiet Night In" (1977) מקום 8 בבריטניה
- "It Sure Brings Out The Love In Your Eyes" (1978) מקום 12 בבריטניה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד סול
דייוויד סול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דייוויד סול, באתר AllMovie (באנגלית)
דייוויד סול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דייוויד סול, באתר AllMusic (באנגלית)
דייוויד סול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דייוויד סול, באתר Discogs (באנגלית)- דייוויד סול, באתר Genius
- דייוויד סול, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
דייוויד סול, באתר בילבורד (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ David Soul: My home is where my art is The Independent, October 20, 2004
- ^ "David Soul Biography (1943-)". Filmreference.com. 1943-08-28. נבדק ב-2012-01-16.
- ^ "wfn.org - Lutheran Pastor, Advisor, Historian, Educator, Richard Solberg, Dies".
- ^ "The Souls' Dark Night".
- ^ David Soul
- ^ "Lap Times". Top Gear.
- ^ "Eight passionate amateurs bid to become BBC Two's Maestro" (הודעה לעיתונות). BBC. 2008-05-23. נבדק ב-2008-05-24.
- ^ "Jerry Hall and David Soul launch 'Love Letters' at The Gaiety Theatre which opens tonight". contactmusic.com. נבדק ב-2015-11-20.
- ^ 1 2 3 "The Souls' Dark Night".
- ^
Sarah Womack, Social Affairs Correspondent, David Soul talks of guilt after beating his wife, The Telegraph, 18 January 2003
- ^ "China Soul: OFFICIAL WEBSITE". אורכב מ-המקור ב-2010-11-24. נבדק ב-2020-05-27.
- ^ דייויד סול, כוכב "סטארסקי והאץ'", הלך לעולמו בגיל 80, באתר ynet, 5 בינואר 2023
