דינה רובינה
 | |
| לידה |
19 בספטמבר 1953 (בת 72) טשקנט, ברית המועצות  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| סוגה |
פרוזה |
| שפות היצירה |
רוסית |
| השכלה |
State Conservatory of Uzbekistan |
|
www | |
  | |
דינה רובינה (ברוסית: Дина Ильинична Рубина; נולדה ב-19 בספטמבר 1953) היא סופרת ישראלית, הכותבת בשפה הרוסית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דינה רובינה נולדה בטשקנט שבאוזבקיסטן, לאם ריטה לבית ז'וקובסקי, היסטוריונית, ולאב איליה רובין, צייר, יהודים אוקראינים במוצאם. בצעירותה למדה בבית-הספר למוזיקה מטעם הקונסרבטוריון של טשקנט, ובהמשך בקונסרבטוריון עצמו. סיפוריה רואים אור מאז היותה בת 15. בשנת 1984 עברה לגור במוסקבה, ועלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1990, כחלק מהעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90. בשנים 2000–2003, שימשה רובינה בתפקיד ראש קהילה ותרבות במוסקבה, מטעם הסוכנות היהודית. מתגוררת במבשרת ציון, עם בעלה הצייר בוריס קרפלוב.[1]
כתבה כחמישים ספרים בשפה הרוסית, והללו תורגמו למעל עשרים שפות. בין ספריה המצליחים מהשנים האחרונות, !Вот идет Мессия ("הנה בא המשיח!") ו-Синдикат ("סינדיקט"). ספר אחד בלבד של רובינה תורגם לעברית: Двойная фамилия ("שם משפחה כפול"), וראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1993.
ביולי 2024 יצא לאור תרגום לעברית של ספר נוסף שלה, "היונה הצחורה של קורדובה" («Белая голубка Кордовы»), בהוצאת כתר.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל קיבלה רובינה את פרס אריה דולצ'ין עבור ספרה Один интеллигент уселся на дороге ("אינטליגנט אחד התיישב על הדרך"), פרס הסוכנות היהודית, פרס אגודת הסופרים בישראל עבור ספרה Вот идет Мессия! ("הנה בא המשיח!"), וכן את פרס השר לקליטת עלייה על שם יורי שטרן (2009).[2]
ברוסיה קיבלה רובינה בין היתר את פרס "הספר הגדול" לשנת 2007 עבור הספר На солнечной стороне улицы ("הצד השמשי של הרחוב") ואת פרס קרן טבאקוב לשנת 2008 עבור הסיפור Адам и Марьям ("אדם ומרים") (פורסם בעיתון Дружба народов (דרוז'בה נארודוב), גיליון מס' 7, שנת 2007).
סרטים המבוססים על ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר סרטים על בסיס ספריה צולמו ברוסיה:
- ?Когда же пойдет снег (מתי יירד שלג?) (1979)
- Наш внук работает в милиции (הנכד שלנו עובד במיליציה) (1986)
- На Верхней Масловке ("על המסלובקה העליונה") (2004).
- Двойная фамилия ("שם משפחה כפול") (2006).
- Любка ("לוּבְּקַה"), מיני-סדרה (2 פרקים),(2009). שודרה גם בארץ, בערוץ 9.
- На солнечной стороне улицы ("הצד השמשי של הרחוב") (2011).
- Конец эпохи (קץ עידן) (2014)
- Синдром Петрушки (סינדרום פטרושקה) (2015)
ספרים שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שם משפחה כפול, נובלות; תרגם מרוסית עמנואל ביחובסקי, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, אגודת הסופרים העבריים, 1993
- היונה הצחורה של קורדובה; תרגם מרוסית יונה גונופולסקי, כתר הוצאה לאור, 2024.[3]
עמדות פוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 גינתה את סיפוח קרים על ידי רוסיה ואת המלחמה בדונבאס, ואמרה כי היא "נגעלת מאלימות ומתקיפות על מדינה שכנה, ונגעלת מכל סיפוח של שטח זר".[4]
בשנת 2025, בראיון לערוץ הרוסי הגולה "דוז'ד" (Дождь), הצהירה ברקע מלחמת חרבות ברזל כי "לישראל יש זכות להגנה עצמית. יש לה זכות להמיס את כולם (את ההפלסטינים) בחומצה הידרוכלורית. יש לה זכות לנקות את עזה ולהפוך אותה למגרש חניה. זה מה שישראל רשאית לעשות. כי אין שם תושבים חפים מפשע, אין! אני מאוד רוצה שישמידו את כולם."[5] התבטאות זו של רובינה עוררה סערה ברשתות החברתיות, כאשר חלק גיבו את דבריה, בעוד אחרים גינו אותה על הפצת דברי שטנה גזעניים וקריאה לרצח עם.[5]
רובינה הכחישה שאמרה את המיוחס לה, וטענה שדבריה נערכו ועברו מניפולציה.[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרלסון, ענבל. מהי הורות. דבר, א' בסיוון תשנ"ג, 21 במאי 1993, עמ' 25
- וילף, מיכאל. הומור אירוני מריר. על המשמר, ט"ו בסיון תשנ"ג, 4 ביוני 1993, עמ' 20
- רובינשטיין, בלהה. קשר אהבה-שנאה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ' בתמוז תשנ"ג, 9 ביולי 1993, עמ' 29
- גורביץ, ניצה. דינה רובינה - שם משפחה כפול. מאזנים, כרך ס"ז, גל' 6–7 (1993), עמ' 82–83
- דינה רובינה, דרבוקת אומן, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 499–509, הוצאת כרמל, 2017.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דינה רובינה (ברוסית)
דינה רובינה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- קירה אבלמוניץ, מסע שמתחיל באירופה הקלאסית ונגמר בדוכני השווארמה בתל אביב, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2005
- הערוץ של דינה רובינה, באתר YouTube
- העמוד הרשמי של דינה רובינה, באתר Facebook
- שירי לב ארי, "יהודים חייבים להיות במרכז הספרים שלי, רק זה מעניין אותי", באתר כלכליסט, 25 באוגוסט 2024
גילי איזיקוביץ, דינה רובינה ביטלה מפגש באוניברסיטת לונדון, באתר הארץ, 20 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Boris Karafelov, Virtual Gallery
- ^ מרב יודילוביץ', 13 אמנים עולים זכו בפרסי שר הקליטה, באתר ynet, 11 בפברואר 2009
- ^ שירי לב ארי, "יהודים חייבים להיות במרכז הספרים שלי, רק זה מעניין אותי", באתר כלכליסט, 25 באוגוסט 2024
- ^ Рубина: Мне омерзительно насилие и нападение на соседнее государство, омерзительна любая аннексия чужой территории, Гордон | Gordon, 7 августа 2014
- ^ 1 2 Кислота. Споры о высказываниях Дины Рубиной про палестинцев Газы, Радио Свобода, 1 августа 2025
- ^ Dina Rubina, Facebook, 2025-07-29
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |