דינוטוקסימב בטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דינוטוקסימב בטא - dinutuximab beta
קרזיבה - qarziba, ‏יוניטוקסין - unituxin
נתונים כימיים
כתיב כימי C6422H9982N1722O2008S48 
מסה מולרית kg mol−1 g·mol−1‏145
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון גבוהה
דרכי מתן עירוי
מזהים
מספר CAS 1363687-32-4
PubChem [1]
ChemSpider [2]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דינוטוקסימב בטא (dinutuximab beta) הוא החומר הפעיל בתרופה קרזיבה (qarziba) המיועדת לטיפול בנוירובלסטומה בסיכון גבוה. התרופה אינה רשומה בישראל, אך מיובאת לישראל, על פי הצורך, תחת אישור מיוחד של משרד הבריאות. התרופה כלולה בסל הבריאות.

דינוטוקסימב בטא ודינוטוקסימב (dinutuximab) הם נוגדנים חד שבטיים המשמשים כטיפול קו-שני בילדים עם נוירובלסטומה בסיכון גבוה. כל נוגדן מורכב מרכיבים של עכבר ואדם, ומכוון כנגד הגליקוליפיד GD2(אנ'), המתבטא על תאי נוירובלסטומה ועל תאים נורמליים ממקור נוירואקטודרמלי(אנ'), כולל, מערכת העצבים המרכזית ועצבים היקפיים.

הנוגדנים שונים בכך שדינוטוקסימב בטא מיוצר תוך שימוש בתאי אוגר (Ch14.18/CHO) ואילו דינוטוקסימב מיוצר תוך שימוש בתאי עכבר (0/Ch14.18/SP2).

משטר המינון של הנוגדנים שונה: דינוטוקסימב בטא יכול להינתן כמונותרפיה ואילו דינוטוקסימב ניתן בשילוב עם גורם מגרה יצירת מושבות גרנולוציטים-מקרופגים(אנ') (GM-CSF) עם אינטרלויקין-2(אנ') (IL-2) ועם איזוטרטינואין.

שני הנוגדנים גורמים לתופעות לוואי חמורות, כולל כאבים חמורים, שיש לשלוט בהם עם מורפיום, וכן סיכון גבוה לתגובה לעירוי, שיש לטפל בה באמצעות תרופות אנטי-היסטמיניות ותרופות אנטי דלקתיות. שני הנוגדנים פועלים על ידי קשירה לנוירונים וגורמים למערכת החיסון של הגוף להרוס אותם.

דינוטוקסימב קיבל אישור שיווק בארצות הברית ובאירופה בחודש מרץ 2015; אישור השיווק של דינוטוקסימב באירופה בוטל ב -2017. דינוטוקסימב בטא קיבל אישור שיווק באירופה בשנת 2017.

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינוטוקסימב משמש כטיפול קו-שני בילדים עם נוירובלסטומה בסיכון גבוה, בשילוב עם GM-CSF(אנ'), IL-2(אנ') ו-13-cis-RA. דינוטוקסימב ניתן על ידי עירוי תוך ורידי, על פני 10 עד 20 שעות, ארבעה ימים ברציפות[1].

דינוטוקסימב בטא משמש אף הוא כטיפול קו-שני לילדים עם נוירובלסטומה בסיכון גבוה; הוא בעל משטר מינון ארוך ואיטי יותר, וניתן לבדו, אם כי ניתן לשלב אותו עם IL-2, אם יש צורך בתגובה חיסונית חזקה יותר[2].

מורפיום ניתן לפני, במהלך, ובמשך שעתיים, לאחר עירוי של דינוטוקסימב או דינוטוקסימב בטא, כדי לטפל בכאב החמור שהתרופות גורמות. תרופות אנטי-היסטמיניות ואנטי דלקתיות ניתנות אף הן, לפני, במהלך ולאחר מכן, כדי לטפל בתגובה לעירוי(אנ')[1][2].

התרופות דינוטוקסימב בטא או דינוטוקסימב אינן מיועדות לנשים בהיריון או לנשים העשויות להיכנס להיריון, כי סביר מאוד שייגרמו נזק לעובר[1]. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל[2].

המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוירובלסטומה היא סוג של סרטן המתפתח מתאי עצב לא-בשלים, הנמצאים במספר אזורים בגוף. נוירובלסטומה מופיעה בדרך כלל, בתוך ומסביב לבלוטות האדרנל, הנמצאות מעל לכליות. אך, נוירובלסטומה יכולה אף להתפתח באזורים אחרים של הבטן ובחזה, בצוואר וליד עמוד השידרה, היכן שמצויות קבוצות של תאי עצב. המחלה פוגעת בדרך כלל, בילדים בגיל 5 ומטה, אך לעיתים נדירות, פוגעת גם בילדים מבוגרים יותר. חלק מסוגי הנוירובלסטומה עוברות מאליהן, בעוד שבעבור סוגים אחרים של המחלה נדרשים טיפולים מרובים. ילדים עם נוירובלסטומה בסיכון גבוה, מקבלים בדרך כלל מינונים גבוהים של תרופות כימותרפיות, הניתנות בדרך כלל לפני ניתוח ולפני השתלת מח עצם וכן טיפולים בהקרנות, לאחר הטיפול הכימותרפי והניתוח. טיפולים בילדים עם נוירובלסטומה בסיכון גבוה, כוללים תרופות אימונותרפיות וביולוגיות[3].

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאב נוירופתי קורה בדרך כלל בתחילת הטיפול עם דינוטוקסימב בטא ויש לטפל בתרופות משככות כאבים, כולל אופיואידים בהזרקה תוך ורידית, לפני כל עירוי של התרופה. תגובות רגישות יתר כולל תסמונת שחרור ציטוקינים (CRS), תגובות אנאפילקטיות ורגישות יתר עלולות לקרות. תופעות לוואי אחרות כוללות: תסמונת הדליפה הנימית (CLS), הפרעות נוירולוגיות של העיניים, נוירופתיה פריפרית, זיהומים סיסטמיים ורעילויות המטולוגיות[2].

פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינוטוקסימב ודינוטוקסימב בטא, כל אחד מהם פועל על ידי קישור ל-GD2, גליקוליפיד הנמצא על תאים שמקורם בנוירואקטודרם(אנ'), במהלך התפתחות טרום לידתית, בכללם נוירונים במערכת העצבים המרכזית ובמערכת העצבים הפריפרית. וכן תאי נוירובלסטומה. כאשר דינוטוקסימב או דינוטוקסימב בטא נקשרים לתא בעל GD2, התא נהרס באמצעות ציטוטוקסיות מתווכת-תאית(אנ') וציטוטוקסיות תלוית-משלים(אנ')[1].

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינוטוקסימב ודינוטוקסימב בטא הם נוגדנים מונוקלונליים כימריים, שבהם האזורים המשתנים של השרשרת הכבדה והקלה של הנוגדן מקורם בעכברים, עם האזור הקבוע בשרשרת הכבדה שמקורו באדם, הכבד והאור בהיר באים מעכבר, עם אזור קבוע שמקורו באדם, עבור השרשרת הכבדה IgG1 ועבור השרשרת הקלה kappa‏[1][4].

הגרסה של דינוטוקסימב בטא, משווקת על ידי חברת אאוסה (EUSA) ובעלת השם המסחרי קרזיבה (qarziba) ומיוצרת בתאי שחלה של אוגר סיני(אנ')‏ (CHO)‏[5][6].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינוטוקסימב (שנקרא במקור Ch14.18) התגלה על ידי קבוצת חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בראשות אליס יו (Alice Yu); נוגדן זה ומספר נוגדנים אחרים נכללו בניסויים קליניים שמומנו על ידי המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית (NCI)‏[4][7]. ה-NCI ייצר את הנוגדנים החד-שיבטיים עבור הניסוי הקליני שלב III של Ch14.18‏[7] בשילוב עם GM-CSF ו- IL-2, אשר הופסק בשל הדגמת יעילות ברורה; תוצאות הניסוי הקליני פורסמו בשנת 2009‏[8]. אף חברה לא הציעה באותה עת לקבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ולמסחר את התרופה, וה-NCI המשיך לייצר את ה- Ch14.18 ולהפוך אותו זמין, במסגרת "טיפול חמלה"[7]. בשנת 2010 חתם ה-NCI על הסכם עם חברת יונייטד תרפיוטיקס (United Therapeutics) לפיו החברה תשתלט על הייצור ותביא את התרופה לשוק[7].

בינתיים באירופה, אונקולוגים וארגוני תמיכה בחולים רצו להפוך את התרופה לזמינה באירופה, ועשו מאמצים כדי להשיג את קו התאים ששימש לייצורה, מחברת יונייטד תרפיוטיקס ומהמעבדה המקורית ב-NCI עצמו; כאשר מאמצים אלה כשלו, הם הגיעו אל קבוצה במרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג, אשר יצרה נוגדן חד-שיבטי כנגד GD2 עבור החולים שם, אך אף מסלול זה לא הצליח[9].

מעבדה במכון לחקר הסרטן לילדים בווינה, בשיתוף עם רשת של אונקולוגים אירופאיים, פיתחה נוגדן חד-שיבטי כנגד GD2 שיוצר בתאי שחלה של אוגר סיני. בשנת 2011 הנוגדן נבחן במסגרת ניסויים קליניים שלב III וזכויות התרופה הועברו לחברה ביוטכנולוגית אוסטרית בשם אפירון (Apeiron)‏[10][11].

ה-FDA האמריקאי אישר את בקשת האישור של חברת יונייטד תרפיוטיקס במרץ 2015‏[12], כמו גם סוכנות התרופות האירופית (EMA)‏[13].

בתחילת שנת 2017 ביטלה חברת יונייטד תרפיוטיקס את אישור השיווק האירופי, ומסרה כי היא מתקשה לייצר כמות מספקת של התרופה, למכירה באירופה[13].

בחודש אוקטובר 2016 העבירה חברת אפירון את זכויות המוצר של Ch14.18/ CHO לחברת הביוטכנולוגיה הבריטית, אאוסה (EUSA)‏[14], ובחודש מאי 2017 קיבלו החברות אפירון ואאוסה את אישור ה- EMA לשווק את Ch14.18/ CHO, שנקרא אז דינוטוקסימב ביתא[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.