דיק טרייסי (סרט, 1990)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
דיק טרייסי
Dick Tracy
מבוסס על דיק טרייסי
בימוי וורן בייטי
הופק בידי וורן בייטי
תסריט ג'ים קאש, ג'ק אפס ג'וניור
עריכה ריצ'רד מרקס
שחקנים ראשיים

וורן בייטי
אל פצ'ינו
מדונה
גלן הדלי

צ'רלי קורסמו
מוזיקה דני אלפמן
צילום ויטוריו סטוררו
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה סרטי טאצ'סטון, Silver Screen Partners IV
חברה מפיצה אולפני וולט דיסני, נטפליקס
הקרנת בכורה 14 ביוני 1990
משך הקרנה 103 דק'
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פעולה, סרט פשע, סרט קומדיה
הכנסות באתר מוג'ו dicktracy
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיק טרייסיאנגלית: Dick Tracy) הוא סרט קומדיית-פשע-אקשן אמריקאי משנת 1990 המבוסס על רצועת הקומיקס "דיק טרייסי" שנוצרה במקור בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי צ'סטר גולד. הסרט הופק ובוים על ידי וורן בייטי, ובייטי גם כיכב בתפקיד הראשי בסרט. צוות השחקנים הראשי כלל גם את אל פצ'ינו, מדונה, גלן הדלי וצ'רלי קורסמו, והשתתפו בו בתפקידי משנה השחקנים דסטין הופמן, ג'יימס קין, צ'ארלס דרנינג, ויליאם פורסיית', סימור קאסל, מנדי פטינקין, קתרין אוהרה, אד או'רוס, ג'יימס קאן, ג'יימס טולקן ודיק ואן דייק. העלילה סובבת סביב בלש המשטרה הקשוח דיק טרייסי שנלחם בארגוני הפשע בעירו.

פיתוח הסרט החל בתחילת שנות ה-80 כאשר טום מנקייביץ' נבחר לכתוב את התסריט לסרט. לבסוף התסריט נכתב במקום זאת על ידי ג'ים קאש וג'ק אפס ג'וניור אשר זכו להצלחה ככותבים של התסריט של אהבה בשחקים. הסרט צולם בעיקר באולפני יוניברסל. דני אלפמן נבחר בהמשך להלחין את הפסקול.

הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה בוושינגטון די.סי. ב-14 ביוני 1990. הסרט זכה להצלחה בקופות, זכה בשבע מועמדויות לפרסי אוסקר, וזכה בשלושה פרסי אוסקר בקטגוריות השיר המקורי הטוב ביותר, האיפור הטוב ביותר ועיצוב ההפקה הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות הראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיק טרייסי (וורן ביטי) - בלש משטרה קשוח שנלחם בארגוני הפשע בעירו. טרייסי נוהג ללבוש מעיל רוח צהוב וכובע פדורה.
  • אלפונס "ביג בוי" קפריס (אל פצ'ינו) - מנהיג העיקרי של ארגוני הפשע בעיר אשר היינו האויב המושבע של דיק טרייסי. קפריס הוא אדם אכזר שידוע במזגו הבלתי צפוי. אף על פי שהוא מעורב כל העת בפעילויות פליליות רבות, המשטרה מעולם לא הצליחה להוכיח זאת.
  • ברת׳לס מאהוני (מדונה) - זמרת במועדוני לילה עם עבר מסתורי. טרייסי הוא מושא אהבתה של מאהוני. מאהוני הייתה העדה היחידה לחלק מהפשעים של קפריס.
  • טס טרוהארט (גלן הדלי) - חברתה הנאמנה והתומכת של טרייסי. טרוהארט חשה שלטרייסי אכפת יותר מהעבודה שלו מאשר ממנה.
  • הילד / דיק טרייסי ג'וניור (צ'ארלי קורסמו) - עוזרו של טרייסי בן ה-10.

אנשי אכיפת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פאט פאטון (ג'יימס קין) - המקורב והשני בפיקוד של טרייסי.
  • סם קטשם (סימור קאסל) - המקורב והשלישי בפיקוד של טרייסי.
  • באג ביילי (מייקל ג'יי פולארד) - מתמתחה בביצוע מעקבים סמויים.
  • מפקד המשטרה ברנדון (צ'ארלס דרנינג) - מפקד המשטרה שתומך במאבק אותו מוביל טרייסי נגד הפשע המאורגן בעיר.
  • ג'ון פלטשר (דיק ואן דייק) - תובע מחוזי מושחת שמסרב להעמיד לדין את קפריס מכיוון שהוא עובד בסתר עבור קפריס.
  • השופט הארפר (פרנק קמפנלה)
  • גברת גרין (קתי בייטס) - סטנוגרפית

אנשי מאפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאמבלס (דסטין הופמן) - עוזרו של קפריס.
  • פלאט טופ (ויליאם פורסיית) - רוצח שכיר שעובד עבור קפריס.
  • איצ'י (אד או'רוס) - רוצח שכיר נוסף שעובד עבור קפריס. בדרך כלל הוא עובד בשיתוף פעולה עם פלאט טופ.
  • נאמברס (ג'יימס טולקאן) - רואה החשבון של קפריס.
  • 88 קיס (מנדי פטינקין) - נגנית פסנתר במועדון הלילה ריץ.
  • פני שזיף (אר ג'י ארמסטרונג) - מנהיג ארגון פשע לשעבר שעובד כעת עבור קפריס.
  • אינפלואנס (הנרי סילבה) - פושע שעובד עם פני שזיץ.
  • שפתיים מנילי (פול סורווינו) - הבעלים המקורי של מועדון הלילה ריץ והמנטור של קפריס.
  • דה בראו (צ'אק היקס) - פושע עם מצח גדול מלא בקמטים.
  • רודנט (ניל סאמרס) - פושע עם אף מחודד, עיניים קטנות ושיניים גדולות.
  • שולדרס (סטיג אלדרד) - פושע עם כתפיים רחבות.
  • ליטל פייס (לורנס סטיבן מאיירס) - פושע עם ראש גדול ופנים קטנות.
  • ספאד ספאלדוני (ג'יימס קאן) - מנהיג של ארגון פשע שמסרב להיכנע לקפריס.
  • טקסי גרסיה (קתרין אוהרה) - פושעת.
  • ריבס מוקה (רוברט ביצ'ר) - פושע.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – I'm Breathless

"במאים לא באמת יודעים כלום על מוזיקה, ואם הם יודעים, זה לא בהכרח עוזר. וורן בייטי הוא פסנתרן ויודע הרבה יותר על מוזיקה כמעט מכל במאי, אבל כשהוא ואני התחלנו לעבוד על 'דיק טרייסי', תקשורת ברמה המוזיקלית לא הובילה אותנו לשום מקום כי הכול הפך למאתגר ופרשני. התחלנו להצליח הרבה יותר כשהתחלנו לדבר מעומקי הגוף שלנו"

— דני אלפמן[1]
סבב ההופעות העולמי של מדונה Blond Ambition World Tour ב-1990 שימש בין היתר לקידום הסרט. בתצלום זה שנלקח במסגרת זו נראית מבצעת את השיר "Now I'm Following You" עם רקדן שלבוש כמו דיק טרייסי

בייטי שכר את המלחין היהודי דני אלפמן להלחין את פסקול הסרט על סמך הצלחתו הקודמת עם זה של "באטמן" (1989). אלפמן נעזר בסטיב ברטק (מלהקת אוינגו בוינגו) ושירלי ווקר, במטרה ליצור קומפוזיציות חדשניות ושונות. ”בצורה אחרת לגמרי”, העיר אלפמן, ”ל'דיק טרייסי' יש את האיכות הייחודית הזו שהייתה ל'באטמן' עבורי. זה נותן תחושה מדהימה של אי-מציאות”.[2] בנוסף לכך, בייטי שכר את הפזמונאי סטיבן סונדהיים לכתוב חמישה שירים מקוריים: "Sooner or Later (I Always Get My Man)," "More", "Live Alone and Like It", "Back in Business" ו-"What Can You Lose?". בסופו של דבר, "Sooner or Later" ו-"More" בוצעו על ידי מדונה, "What Can You Lose?" נבחר להיות דואט עם מנדי פטינקין, מל טורמה ביצע את "Live Alone and Like It" ואת "Back in Business" ביצעו ג'ניס סיגל, שריל בנטיין ולוריין פיטר. "Back in Business" ו-"Live Alone and Like It" שימשו שניהם כמוזיקת רקע במהלך קטעי מונטאז'.[3] "Sooner or Later" ו-"Back in Business" הוצגו בהפקה המקורית משנת 1992 של סונדהיים "לשים את זה ביחד" באוקספורד, אנגליה, וארבעה מתוך חמשת השירים של סונדהיים לסרט "דיק טרייסי" (היוצא מן הכלל הוא "What Can You Lose?") שימשו בהפקה בברודוויי משנת 1999 של "לשים את זה ביחד". רצף אופרה קצר בסרט הולחן בידי תומאס פאסטיירי.[4]

"דיק טרייסי" היה לסרט הראשון בו נעשה שימוש בהקלטה דיגיטלית.[5] בריאיון לניו יורק טיימס בדצמבר 1990, אלפמן מתח ביקורת על הנטייה הגוברת להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית למטרות עיצוב קול ודיבוב. בסוף הריאיון, סיכם ואמר כי: ”השמע הדיגיטלי התחיל את עידן האפקטים הקוליים בו יש להם העדפה על פני המוזיקה עצמה”.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיק טרייסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Larry Richter (December 9, 1990). "Batman? Bartman? Darkman? Elfman". The New York Times.
  2. ^ Staff (February 23, 1990). "The Elfman Cometh". Entertainment Weekly.
  3. ^ Hughes, pp. 56-58
  4. ^ Dick Tracy (1990) - Soundtracks - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2023-11-20
  5. ^ Hughes, pp.59-60