I'm Breathless
 | ||||||
| פסקול מאת מדונה | ||||||
| יצא לאור | 22 במאי 1990 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 1989–1990 | |||||
| סוגה | פופ • ג'אז • סווינג | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 45:08 | |||||
| חברת תקליטים | סייר • האחים וורנר | |||||
| הפקה | מדונה, פטריק לאונרד, ביל בוטרל | |||||
| ||||||
| ||||||
I'm Breathless (בעברית: אני חסרת נשימה; מוכר כ-I'm Breathless: Music from and Inspired by the Film Dick Tracy; בעברית: אני חסרת נשימה: מוזיקה מתוך ובהשראת הסרט דיק טרייסי) הוא הפסקול השני של הזמרת מדונה. הוא יצא לאור ב-22 במאי 1990 כפסקול של הסרט "דיק טרייסי".
הפסקול הגיע אל המקום השני במצעד הבילבורד 200.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדונה עצמה שיחקה בסרט כאחת הדמויות המרכזיות. לאחר צילומי הסרט מדונה החלה להקליט את הפסקול עם מפיקים כמו פטריק לאונרד, ביל בוטרל וקווין גילברט. האלבום הקולט במשך שלושה שבועות בלבד.
הסינגל הראשון אשר יצא מהאלבום היה להיט הענק "Vogue", אשר הופק על ידי שפ פטיבון. השיר זכה להצלחה אדירה כאשר הגיע למקום הראשון ב-30 מדינות ועד היום הוא נחשב לאחד מהשירים המצליחים והמזוהים עם הזמרת. גם הקליפ לשיר באותה התקופה היה לאחד מהקליפים המדוברים ביותר ולימים, הפך לאחד מהמשפיעים ביותר כאשר הכניס את ריקוד ה"ווג" למיינסטרים.
סוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה מוזיקלית האלבום מורכב בעיקר ממוזיקת ג'אז, פופ וסווינג. השירים שיקפו את אישיותה של מדונה וכן הושפעו ממערכת היחסים שלה עם השחקן הראשי בסרט וורן בייטי. מטרתה של הזמרת הייתה ליצור מוזיקה שתתאים להפקה ולסגנון של הסרט בימי הבלתי משוחדים וכך גם שרה את השירים בהתאם.
היא עיוותה את קולה שהיה צריך ואף באותה תרופה עישנה סיגריות על מנת שקולה יהיה צרוד כמישהי "חסרת נשימה". וורן ביטי והשחקן מנדי פטינקין היו שותפים לשירת 3 משירי האלבום.
קידום[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת לקדם את האלבום (ואת אלבומה Like a Prayer, שיצא באותה התקופה) מדונה יצאה לסיבוב ההופעות "Blond Ambition World Tour". סיבוב ההופעות קצר שבחים וביקורות חיוביות רבות ואף זכה בפרס בטקס פרסי "Pollstar Concert Industry". לאחר מכן הוא גם הוקלט ויצא כ-DVD עליו מדונה גם זכתה גם בפרס הגראמי הראשון שלה, כעשור לאחר תחילת הקריירה שלה. עם זאת, בשל השימוש בדימויים קתוליים בסיבוב ההופעות, קרא האפיפיור יוחנן פאולוס השני להחרים את סיבוב ההופעות.
בנוסף, על מנת לקדם את האלבום מדונה ביצעה שירים מתוכו גם בטקס פרסי ה-VMA של שנת 1990 ובטקס פרסי אוסקר של אותה שנה. מתוך האלבום יצאו שני סינגלים: "Vogue" אשר יצא ב-20 במרץ 1990 ו-"Hanky Panky" אשר הגיע למקום ה-10 בארצות הברית ולמקום ה-2 בבריטניה.
הצלחה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסקול זכה לביקורות חיוביות, במיוחד של שיריו של סטפן סונדהיים אך גם השירה של מדונה זכתה לביקורות חיוביות. חלק מהמבקרים ביקרו את העובדה שבפסקול היו שירים שלא היו ממש קשורים לסרט וראו אותם כ"לא נחוצים". השיר "Sooner or Later" מתוך האלבום זכה בפרס אוסקר בטקס פרסי האוסקר של שנת 1990 בקטגוריית: "השיר המקורי הטוב ביותר עבור סרט", מדונה עצמה לא קיבלה קרדיט על הזכייה אלא סונדהיים עצמו אשר כתב והלחין את השיר.[2]
מבחינה מסחרית, הפסקול זכה להצלחה רבה כאשר הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האירופאי הרשמי וכמו כן, גם באוסטרליה ויפן. ביפן זכה להצלחה גדולה במיוחד כאשר היה לאלבום הנמכר ביותר במדינה באותה השנה. בארצות הברית האלבום הגיע למקום השני וזכה למעמד פלטינה כפולה. סך הכול, נמכר הפסקול בכ-7 מיליון עותקים ברחבי העולם, דבר אשר הופך אותו לאחד מהפסקולים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.
רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| I'm Breathless | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | כותב(ים) | משך | ||||||
| 1. | He's a Man | מדונה, פטריק לאונרד | 4:42 | ||||||
| 2. | Sooner or Later | סטיבן סונדהיים | 3:18 | ||||||
| 3. | Hanky Panky | מדונה, לאונרד | 3:57 | ||||||
| 4. | I'm Going Bananas | מייקל קרנן, אנדי פיילי | 1:41 | ||||||
| 5. | Cry Baby | מדונה, לאונרד | 4:04 | ||||||
| 6. | Something to Remember | מדונה, לאונרד | 5:03 | ||||||
| 7. | Back in Business | מדונה, לאונרד | 5:10 | ||||||
| 8. | More | סונדהיים | 4:56 | ||||||
| 9. | What Can You Lose(דואט עם מנדי פטינקין) | סונדהיים | 2:08 | ||||||
| 10. | Now I'm Following You" (Part I)(דואט עם וורן בייטי) | א. פיי, ג'ף לאס, נד קלפלין, ג'ונתן פיילי | 1:35 | ||||||
| 11. | Now I'm Following You" (Part II)(דואט עם וורן בייטי) | א. פיי, לאס, קלפלין, ג'יי פיילי | 3:18 | ||||||
| 12. | Vogue | מדונה, שפ פטיבון | 4:50 | ||||||
משך כולל: |
45:08 | ||||||||
מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
 אוסטריה
|
Ö3 אוסטריה טופ 40 | 5 |
 אוסטרליה
|
מצעד האלבומים האוסטרלי | 1 |
 אירופה
|
מצעד האלבומים האירופאי | 1 |
 איטליה
|
מצעד האלבומים האיטלקי | 2 |
 ארצות הברית
|
בילבורד 200 | 2 |
 בריטניה
|
מצעד האלבומים הבריטי | 2 |
 גרמניה
|
GfK – טופ 100 | 1 |
 הולנד
|
מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 8 |
 הונגריה
|
Mahasz | 19 |
 יפן
|
אוריקון | 1 |
 נורווגיה
|
VG-lista | 4 |
 ניו זילנד
|
המצעד הניו זילנדי הרשמי | 2 |
 ספרד
|
PROMUSICAE | 2 |
 פורטוגל
|
מצעד האלבומים הפורטוגזי (AFP) | 1 |
 פינלנד
|
המצעדים הפיניים הרשמיים | 1 |
 צרפת
|
SNEP | 3 |
 קנדה
|
מצעד האלבומים הקנדי | 3 |
 שוודיה
|
סוורייטופליסטן | 4 |
 שווייץ
|
המצעד השווייצרי | 3 |
|
| ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
| אוסטרליה
|
מצעד האלבומים האוסטרלי | 26 |
| איטליה
|
מצעד האלבומים האיטלקי | 18 |
| ארצות הברית
|
בילבורד 200 | 42 |
| גרמניה
|
GfK – טופ 100 | 34 |
| קנדה
|
מצעד האלבומים הקנדי | 19 |
| שווייץ
|
המצעד השווייצרי | 23 |
נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מקום | תארים | מכירות |
|---|---|---|
| אוסטריה (IFPI Austria)[3] | זהב | 25,000* |
| אוסטרליה (ARIA)[4] | פלטינה | 70,000^ |
| איטליה (FIMI)[5] | — | 300,000[5] |
| ארצות הברית (RIAA)[6] | פלטינה 2× | 3,000,000[7] |
| ברזיל (Pro-Música Brasil)[8] | זהב | 182,000[9] |
| גרמניה (BVMI)[10] | זהב | 250,000^ |
| הולנד (NVPI)[11] | זהב | 50,000^ |
| הממלכה המאוחדת (BPI)[12] | פלטינה | 300,000^ |
| יפן (RIAJ)[13] | זהב | 329,382[14] |
| ישראל (IFPI ISR)[15] | — | 12,000[א] |
| סינגפור (RISA)[16] | — | 60,000[16] |
| ספרד (PROMUSICAE)[17] | פלטינה 2× | 200,000^ |
| פינלנד (Musiikkituottajat)[18] | זהב | 37,039[18] |
| צרפת (SNEP)[19] | זהב 2× | 200,000* |
| קנדה (Music Canada)[20] | פלטינה 2× | 200,000^ |
| שווייץ (IFPI Switzerland)[21] | זהב | 25,000[7] |
| סיכום | ||
| בעל העולם | — | 7,000,000[22] |
| * נתוני מכירות המבוססים על הסמכה בלבד. ^ נתוני משלוחים המבוססים על הסמכה בלבד.  נתוני מכירות + סטרימינג המבוססים על הסמכה בלבד.
| ||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום I'm Breathless באתר MusicBrainz
מידע על האלבום I'm Breathless באתר AllMusic
האלבום I'm Breathless באתר Discogs
.svg){kind=logo}
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מכירות בישראל נכון לאוגוסט 2001.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Madonna Chart History". Billboard. נבדק ב-2018-09-29.
- ^ מדונה עצמה ביצעה את השיר וגם הייתה שותפה להפקתו
- ^ "Austrian album certifications – Madonna – I'm Breathless"
- ^ Ryan, Gavin (2011). Australia's Music Charts 1988–2010 (pdf ed.). Mt. Martha, VIC, Australia: Moonlight Publishing.
- ^ 1 2 Ferraris, Gabriele (June 9, 1991). "Curva in discesa". La Stampa (in Italian). p. 23.
- ^ "American album certifications – Madonna – I'm Breathless"
- ^ 1 2 Rettenmund, Matthew (1995). Encyclopdia Madonnica. St. Martin's Press. ISBN 0-3121-1782-5.
- ^ "Brazilian album certifications – Madonna – I'm Breathless"
- ^ "No banco com Madonna"
- ^ "Gold-/Platin-Datenbank (Madonna; 'I'm Breathless')"
- ^ "Dutch album certifications – Madonna – I'm Breathless"
- ^ "British album certifications – Madonna – I'm Breathless"
- ^ "Japanese album certifications – Madonna – I'm Breathless"
- ^ "The Japan Gold Disc Award 1991"
- ^ "אלבומים ומכירות בארץ" (אלבומים ומכירות בישראל). (עמ' 56), באתר לאשה, 13 באוגוסט 2001.
- ^ 1 2 "Madonna: Poor album sales"
- ^ Salaverri, Fernando (2003). Sólo éxitos: año a año, 1959–2002 (in Spanish). Spain: Fundación Autor-SGAE. ISBN 84-8048-639-2.
- ^ 1 2 "Madonna" (in Finnish). Musiikkituottajat – IFPI Finland.
- ^ "French album certifications – Madonna – I'm Breathless"
- ^ "Canadian album certifications – Madonna – I'm Breathless"
- ^ "The Official Swiss Charts and Music Community: Awards (Madonna; 'I'm Breathless')"
- ^ "How Madonna Blurred the Lines Between Personal and Persona on 'I'm Breathless'"
בקרת זהויות  |
|
|---|