אביגדור שנאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אביגדור שנאן

אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, ספרות יידיש ופולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביגדור שנאן נולד בפראג שבצ'כיה, בן למשפחה של ניצולי שואה, עלה לישראל עם הוריו ב-1949, גדל בחיפה ולאחר מכן בכפר אתא ועשה את שירותו הצבאי בחיל המודיעין. בצעירותו היה נגן ויולה ב"תזמורת הנוער הישראלית - גדנ"ע" והופיע ברחבי העולם בשנים 1964-1962. את לימודיו האקדמיים מהתואר הראשון עד השלישי עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר ראשון במקרא וספרות עברית, ותואר דוקטור (במסלול ישיר) בספרות חז"ל. נושא עבודת הדוקטור שלו היה "האגדה בתרגומים הארמיים הארץ ישראליים לתורה – עיצובה, תכניה ומיקומה בספרות חז"ל (על פי התרגומים לספר בראשית וקטעים נבחרים משאר החומשים)" והיא נכתבה בהדרכתו של פרופסור יוסף היינימן, שהיה האדם המשפיע עליו ביותר מבחינה מחקרית. הדוקטורט אושר ב-1978. בשנת השתלמות של פוסט-דוקטורט שהה באוניברסיטת קולומביה ובסמינר היהודי התאולוגי שבניו יורק.

בתקופת לימודיו כיהן שנאן כמזכיר האיגוד העולמי למדעי היהדות וערך את פרסומי האיגוד. ב-1979 מונה למרצה בחוג לספרות שבאוניברסיטה העברית, ובשנת 1999 מונה לפרופסור מן המניין. כיהן גם כראש החוג ללימודים כלליים, כראש החוג לספרות עברית וכדיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. כן שימש שנים אחדות כמנהל מחלקת "קרית ספר" שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. בשבתונים לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת ייל, בסמינר היהודי התאולוגי ובישיבה יוניברסיטי. במהלך השנים לימד גם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת תל אביב ובמכון שכטר ללימודי היהדות. לימד תקופות קצרות יותר במוסדות להשכלה גבוהה נוספים בארצות הברית ובאירופה.

בצד ספריו ומאמריו המדעיים, עסק שנאן גם בתרגום ספריו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לעברית (עד כה ראו אור 6 ספרים), ייסד וערך את כתב העת הפופולרי "עט הדעת" ערך את כתב העת המדעי "מחקרי ירושלים בספרות עברית" ואת הרבעון הביבליוגראפי "קרית ספר". כן ערך (יחד עם אחרים) את פרסומיה של "קרן עדי" העוסקים בזיקת האמנות אל תחומים שונים במדעי הרוח ובמדעי החברה, ואת דפי פרשת השבוע "נהרדעה" שראו אור מטעם המכון למדעי היהדות שבאוניברסיטה העברית.

שנאן משמש כיועץ אקדמי של קרן אבי חי ושל בית אבי חי שבירושלים. כיהן כראש ועדת המקצוע לספרות עברית בבתי הספר הממלכתיים-דתיים וכראש ועדת המקצוע לתורה שבעל פה בבתי הספר הממלכתיים. היה אחד מיועצי הסרט "נסיך מצרים" שהופק באולפני דרימוורקס של סטיבן שפילברג. ערך והגיש שלוש-עשרה תוכניות בטלוויזיה החינוכית על משה רבנו והרצה שנים אחדות בחוג התנ"ך ומחשבת ישראל שהוקם בידי הנשיא עזר ויצמן. שנאן מרבה להרצות במסגרות שונות: יד יצחק בן צבי, האוניברסיטה הפתוחה, השתלמויות מורים, המרכז לטכנולוגיה חינוכית בתל אביב, ברדיו ובטלוויזיה.

שנאן נשוי לרחל ואב לשלושה ילדים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של אביגדור שנאן עוסקים בספרות היהודית הקדומה של שש מאות השנים הראשונות לספירה, עד ראשית האסלאם. תחילה עסק בתרגומי המקרא הארמיים, משום עבר לעיסוק בספרות האגדה והמדרש וחזר לעסוק בתרגומים וכן בסידור התפילה. המשותף לכל התחומים האלה הוא בית הכנסת הקדום, שבו נתקיימו דרשות, נערכה התפילה, הושמעו התרגומים ועוד. כן מגלה שנאן עניין בחוליות החיבור שבין עולם המקרא לבין העולם הבתר-מקראי שנבנה עליו כמעין פירמידה הפוכה, כאשר כל דור ודור מוסיף נדבך נוסף, גדל והולך, למה שעשו קודמיו. גישתו של שנאן היא גישה ספרותית, הבוחנת את הצד הספרותי ואת איכותם הספרותית של הטקסטים האלה. פרסם למעלה ממאה ועשרים מאמרים בעברית ובאנגלית וכעשרה ספרים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אגדתם של מתורגמנים: תיאור וניתוח ספרותי של החומר האגדי המשוקע בכל התרגומים הארמיים הארץ ישראליים לחמשה חומשי תורה: ספר זה מבוסס על הדוקטורט של שנאן, והתפרסם בהוצאת "מקור" בשנת 1979. בעולם הקדום נהגו לקרוא בציבור את כתבי הקודש בלוויית תרגום (לשפה המקומית, יוונית או ארמית) ושנאן חקר בעבודתו, לראשונה, את כלל היסודות האגדיים שהוסיפו המתרגמים על הסיפור המקראי בשעת תרגום התורה לארמית בציבור (מנהג שנותר עד יום רק בקצת קהילות של יוצאי תימן). שנאן ממיין את החומר האגדי, מאפיין את סגולותיו הספרותיות ודן בתכניו ובייחודו.
  • ספר בראשית במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה: סדרה של חמישה ספרים שכתב שנאן ביחד עם עמיתו להוראה ולמחקר, פרופסור יאיר זקוביץ מהחוג למקרא באוניברסיטה העברית, ספרים שראו אור בהוצאת המכון למדעי היהדות בשנים תשמ"ג-תשנ"ב. המדובר בפריו של מפעל מחקר העוסק בגלגולי סיפורי ספר בראשית בספרות היהודית הקדומה שנכתבה לאחר המקרא, בספרות הבית השני (כגון הספרים החיצונים או מגילות מדבר יהודה) ובספרות חז"ל הרחבה, בספרות היהודית הלניסטית (כגון בכתבי יוסף בן מתתיהו) ובתרגומי המקרא לשפותיהם, בפרשני ימי הביניים, וכן במפגש בין המסורות היהודיות לתרבויות שסבבו אותם: השומרונים, הנוצרים ומאוחר יותר האסלאם. כל אחד מחמשת הספרים עוסק בסיפור מקראי אחד (כגון מעשה יהודה ותמר (בראשית לח) או סיפור אברם ושרי היורדים למצרים (בראשית יב)) ודן במכלול ההתייחסויות אל סיפור זה במקרא עצמו ובספרות שנכתבה לאחר ימי התנ"ך. חלקי הסדרה:
(א) אברם ושרי במצרים: בראשית יב 20-10 בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, סדרת פרסומי מפעלי המחקר של המכון למדעי היהדות: ב, ירושלים תשמ"ג;
(ב) מעשה ראובן ובלהה: בראשית לה 26-21 במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, שם: ג, ירושלים תשמ"ד;
(ג) 'ויבא יעקב שלם': בראשית לג 20-18 במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, שם: ה, ירושלים תשמ"ה;
(ד) מעשה הדודאים: בראשית ל 18-14 במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, שם: ח, ירושלים תשמ"ה;
(ה) מעשה יהודה ותמר: בראשית לח במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה, שם: טו, ירושלים תשנ"ב.
  • מדרש שמות רבה – פרשות א-יד: זהו ספרו המדעי החשוב ביותר של שנאן, שראה אור בהוצאת דביר בשנת תשמ"ד. הוא פרסם את חלקו הראשון של מדרש שמות רבה (שהוא יחידה עצמאית העוסקת בסיפורי ספר שמות עד מכות מצרים וכוללת מדרשים רבים שנתחברו בידי חז"ל עד למאה השישית) על סמך כל כתבי היד שבספריות העולם, והוסיף לו מבוא ופירוש מפורט.
  • עולמה של ספרות האגדה: מבוסס על סדרת הרצאות שניתנה במסגרת האוניברסיטה המשודרת ופורסם על ידה בשנת תשמ"ו. הספר תורגם גם לאנגלית ולרוסית. הספר מצביע על קשריה של ספרות האגדה של חז"ל אל העולמות שסבבוה: הספרות החיצונית, כתבי כת ים המלח, כתבי היהדות ההלניסטית, הספרות השומרונית וכתבי אבות הכנסייה, ועוד כיוצא בזה.
  • תרגום ואגדה בו: האגדה בתרגום התורה הארמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל: יצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת תשנ"ב. הספר עוסק בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל, תרגום ארץ ישראלי המשופע במסורות אגדיות והלכתיות מגוונות. בספר זה – שאפשר לראותו כהמשך לעבודת הדוקטור שלו - בחן שנאן את היסודות הספרותיים, הפרשניים והרעיוניים הבאים לביטוי בטקסט הנדון. זה המחקר הראשון שהוקדש אי פעם לאגדה שבתרגום יונתן לתורה על מכלול מרכיביו.
  • מקרא אחר ותרגומים הרבה: יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1993. הספר עוסק בכל תרגומי התורה הארמיים ועורך השוואה מפורטת ביניהם. ניתן לראותו כהמשך לספרו על התרגום המיוחס ליונתן. הספר שם דגש על התפקיד שמילאו התרגומים בעולם בית הכנסת הקדום, כטקסטים שיועדו לציבור הרחב, באי בית הכנסת, והוא בוחן כיצד הועברו מסרים דתיים ומוסריים אל קהל השומעים הרחב תוך כדי תרגום התורה בציבור.
  • סידור אבי חי: סידור מבואר שערך שנאן וראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת תש"ס ונמכר בלמעלה מ-20,000 עותקים. הוא מיועד למתפלל שרוצה לדעת על התפילה וגם למי שהסידור זר לו. שנאן מסביר את הרקע של כל תפילה, את תפקידה ואת תולדותיה. בסידור שני כרכים: אחד המלווה את תפילת השבת מכניסתה ועד צאתה והשני עוסק בכל התפילות והטקסים שמקומם הטבעי הוא מחוץ לבית הכנסת (במחזור החיים, במחזור השנה, בשבת ובימות החול).
  • לא כך כתוב בתנ"ך: ספר זה – ששהה למעלה משלושים שבועות ברשימות רבי המכר הישראליים – נכתב יחד עם יאיר זקוביץ וראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2004. בספר זה מובאים 30 פרקים העוסקים ב-30 סיפורים מקראיים מתוך מטרה לראות כיצד סופרו בקרב עם ישראל קודם שהועלו על הכתב בתנ"ך. מסתבר כי פעמים רבות מעדן התנ"ך, משנה או מקצר, מסורות סיפוריות שהילכו בקרב עם ישראל הקדום, וזאת מסיבות חינוכיות ומוסריות, וזקוביץ-שנאן מנסים לשחזר את המסורות הקדומות האלו על פי הדהודן במקורות חוץ מקראיים או בתר-מקראיים.
  • תפילות הקבע והחובה של שבת ויום חול (יחד עם י' היינימן), הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשל"ז.
  • גם כך לא כתוב בתנ"ך, 2009 (יחד עם יאיר זקוביץ). בלקט זה מובאים מבחר פרשנויות לתנ"ך, השונות מן הביאור הפשוט. החל בספרים חיצונים, מדרש, פיוטים, הברית החדשה ועוד. הכותבים מנתחים את הסיבות שגרמו לפרשנים לסטות מן הביאור הפשוט, ואת הצורך שלהם בפירוש החדש.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ג (ירושלים תשל"ב), ד (תשל"ג), ה (תשל"ג); דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות א (תשל"ז), ב (תשל"ו), ג (תשל"ז).
  • י' היינימן, עיוני תפילה (אוסף מאמרים), מאגנס, ירושלים תשמ"א.
  • הגירה והתיישבות בישראל ובעמים (אוסף מאמרים), מרכז שז"ר, ירושלים תשמ"ב.
  • ליקוטי תרביץ ד: מיקראה בספרות האגדה, מאגנס, ירושלים תשמ"ג.
  • כנסת עזרא: ספרות וחיים בבית הכנסת, אסופת מחקרים מוגשת לעזרא פליישר, יד בן צבי ומכון בן צבי, ירושלים תשנ"ה (יחד עם ש' אליצור, מ"ד הר וג' שקד)
  • ישראל - עם, ארץ, מדינה: פרקים בזיקת העם לארצו (עורכי משנה: א' אופנהיימר, א' גרוסמן, י' קניאל), יד בן צבי, ירושלים תשנ"ח. (Israel – People, Land, State: A Nation and its Homeland)
  • גבולות של קדושה – בחברה בהגות ובאמנות (יחד עם א' בילסקי), כתר, ירושלים 2003.
  • אורים – האור בספרות, בהגות ובאמנות (יחד עם א' בילסקי וא' מנדלסון), עם עובד, תל אביב וירושלים 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצאות ומאמרים

כתבות