אבינועם רוזנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרופ' אבינועם רוזנק (נולד בירושלים ב-1965) הוא מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג למחשבת ישראל (שבראשו עמד בשנים 2010–2013) ובמגמה להגות יהודית וחינוך במרכז מלטון לחינוך יהודי, שהוא עומד בראשה. עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים. רוזנק הוא גם מנהל שותף של "שיח שלום".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבינועם רוזנק הוא בנם של גאולה ופרופ' מיכאל רוזנק; נשוי לבתיה, בתו של הרב אברהם חזן, ולהם ארבעה ילדים. אבי-סבו, הרב מרדכי יהודה (לאופולד) רוזנק היה רבה של ברמן, ונישא לבלה, בתו של הרב שלמה קרליבך, רבה של ליבק. אבינועם רוזנק למד לאחר שירותו הצבאי בישיבת הר עציון וסיים ב-1991 את לימודי הבוגר האקדמאיים בחוגים פילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. את התואר השני הוא השלים שם בשנת 1993. עבודת המוסמך עסקה ב"השפעות של מודלים פילוסופיים על החשיבה התלמודית של הרב י"ד סולובייצ'יק" בהנחיית פרופ' פול מנדס-פלור ופרופ' אביעזר רביצקי. עבודת הדוקטורט הושלמה בשנת 1997 (באוניברסיטה העברית) בהנחיית פרופ' אביעזר רביצקי וכותרתה: "הפילוסופיה של ההלכה במשנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק". רוזנק למד בבית המדרש של מכון שלום הרטמן (1994-1991). מחקר פוסט דוקטורט עשה רוזנק באוניברסיטת הרווארד (2002). בשנת 2003 התמנה למרצה בחוג למחשבת ישראל, ובשנת 2009 הפך למרצה בכיר בחוג. שימש כראש החוג משנת 2010 למשך שלוש שנים. רוזנק מלמד בבית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס, ב"מרכז מלטון לחינוך יהודי" ובחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 2016–2017 הוא שימש כחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהל שותף בתוכנית לזכויות אדם ויהדות. בדצמבר 2017 הוא קיבל דרגת פרופסור חבר.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי עיסוקו של אבינועם רוזנק הם: פילוסופיה של ההלכה ופילוסופיה של החינוך, הגות יהודית מודרנית ופילוסופיה פוליטית.

פילוסופיה של ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנק בחן את משנתם ההלכתית של אישים כגון הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) (וזיקתה למשנה הנאו-קאנטיאנית), הראי"ה קוק (תורתו הציונית-הלכתית-נבואית והצבעה על חשיבות תורת "אחדות ההפכים" להבנת כתביו), הרב אליעזר ברקוביץ (ופסיקתו ההומניסטית), הרב יחיאל יעקב וינברג, הרב יוסף משאש, הרב חיים דוד הלוי והרב אברהם חזן. גם נושאי חתך פותחו בכתיבתו כגון: הזיקה שבין הלכה לאגדה, בין נבואה להלכה, מושג הקדושה וההלכה ודגמי "תורת אמת" ופוריותם לשיח פילוסופיה של ההלכה.

ספרו "ההלכה כמחוללת שינוי" יצר לראשונה זיקה שיטתית בין תחום הפילוסופיה של ההלכה לתחום הפילוסופיה של החינוך תוך אימוץ עקרונות המצויים בכתיבתם של הפילוסופים והתאורטיקנים של החינוך יוסף שוואב וקירין אייגן. בהקשר זה רוזנק גם הצביע לראשונה על הפוריות של מושגי "תאוריה ופרקסיס" למחשבת ההלכה בכתיבתו אודות ההבחנה בין הלכה לאגדה ומושג "תלמוד תורה". "תאוריה ופרקסיס" גם הבהירו בכתיבתו את משנתם ההלכתית של אישים כר' שניאור זלמן מלאדי, וישעיהו ליבוביץ.

רוזנק הוא העורך המדעי של סדרת פילוסופיה של ההלכה של מכון ון ליר והוצאת מאגנס והוא האחראי האקדמי על סדרת כנסים בינלאומיים בתחום פילוסופיה של ההלכה (שהתחילו בשנת 2002). בסדרה זו הוא הוביל את הדיון המחקרי וערך את הספר "ההלכה כהתרחשות" (מאגנס וון ליר 2016). לטענת ספר זה רוב הידע שאודותיו ראוי ליצור רפלקציה פילוסופית ביחס להלכה מצוי בהתרחשות ההלכתית של האדם או הקהילה המחויבים להלכה או יוצרים אותה. כדי לפענח ידע זה מביא רוזנק כלים מתחום הפרפורמנס והדינמיקה הקבוצתית.

אחדות ההפכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של רוזנק הרחיבו והעמיקו את העיון במושג "אחדות ההפכים" המצוי בלב משנתם של הרב קוק והמהר"ל מפראג; "אחדות הפכים", המושרשת ומפושטת בלב המחשבה הקבלית והחסידית. על משמעותה של תורה מיסטית זו הרחיבה רחל אליאור בספרה תורת אחדות ההפכים של חסידות חב"ד ירושלים : מוסד ביאליק 1992. לאור עקרון "אחדות ההפכים" הוא העניק פירוש ייחודי למשנת הרב קוק הן בתחום ההלכתי והן בתחום ההגותי. הוא אף עמד על זיקת "אחדות ההפכים" להגות האירופית. בד בבד, רוזנק הצביע על פוריותו של מושג זה להבהרת הדת בעולם המודרני והפוסט-מודרני בהקשרים פילוסופיים, חינוכיים ותרבותיים.

הגות יהודית בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנק הוא האחראי האקדמי לארבעה כנסים בינלאומיים שעסקו בתחום הזרמים היהודים בעולם המודרני. בעקבות כנסים אלה הוא ערך שלושה קבצים אקדמיים על הרב י"ד סולובייצ'יק והאורתודוקסיה המודרנית, על היהדות הרפורמית ועל היהדות הקונסרבטיבית. מאמרים נוספים בכתיבתו עוסקים בגבולות האורתודוקסיה, הגות יהודית פוסט מודרנית והגות יהודית פוסט שואתית. רוזנק ביאר צדדים במשנתן של דמויות כגון: הרב משה אביגדור עמיאל, פרנץ רוזנצווייג, מניטו, יוסף אחיטוב, ואנדרה נהר. כתיבתו גם הצביעה על ייחודה של המחשבה הלא אידאולוגית של יהדות צפון אפריקה (בכתיבתו על הרב יוסף משאש והרב אברהם חזן).

הגות ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנק תיאר את המתח התרבותי שבין יהדות לדמוקרטיה והורה על זיקת מתח זה לסוגיות יסוד במחשבת ישראל (ולאור מודל של מארי דאגלס). הוא עקב במאמר רחב אחר משנתו החינוכית והפוליטית של מורו אביעזר רביצקי.
תורת "אחדות ההפכים" הפכה בספרו "סדקים" למודל של פילוסופיה פוליטית ומצע לביקורת פוליטית, תרבותית ומחקרית. הוא כתב על תפיסת המוסר של הרב קוק ותלמידיו ועל מושג השלום של הרב קוק והרב עמיאל.

פיתוח מושג "אחדות ההפכים" לכדי פילוסופיה פוליטית חדשה (בשיתוף של דגמים פילוסופיים ודינמיים) נעשה על ידו בעבודה משותפת עם עמיתיו שרון לשם זינגר ואליק אייזקס כחלק מפרויקט "שיח שלום".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב קוק, סדרת גדולי הרוח והיצירה היהודית, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים, 2006.
  • ההלכה הנבואית – הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2007.
  • ההלכה כמחוללת שינוי – עיונים ביקורתיים בפילוסופיה של ההלכה, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2009.
  • סדקים – על אחדות ההפכים, הפוליטי ותלמידי הרב קוק, רסלינג, תל אביב, 2013.
  • הגיונות במחשבת ישראל – בעקבות שיעוריו של אביעזר רביצקי, מרכז זלמן שזר, ירושלים, 2015.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמוד הבית של אבינועם רוזנק באתר האוניברסיטה העברית (ביבליוגרפיה וביוגרפיה)
  • עמוד הבית של אבינועם רוזנק באתר מכון ון ליר בירושלים

מאמרים שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]